אגדות המשך: קולמן וגייל כאן / טור
ה-9.76 ש' של המנצח בריצה ל-100 מטר באליפות העולם מיקמה אותו כמלך החדש, ואחרי שנים ארוכות של המתנה ליורש של פאוול ייתכן שהמועמד הגיע בדלת האחורית בדמותו של גייל הג'מייקני. וגם: סיכום ההופעה הקצרה של ישראל בדוחא
התגלה אות חיים ביקום שלאחר סיום הקריירה של אוסיין בולט. לא שסברנו שמישהו שאינו האמריקאי כריסטיאן קולמן, יהיה המלך החדש - אבל לא ידענו עד כמה דומיננטי הוא יהיה. עד אתמול (שבת) בדוחא, קולמן עם שיא אישי 9.79 ש' ו-9.81 ש' בעונה הזו, נראה כברירת מחדל לפנטזיית היורש: ה-9.76 ש' של אתמול הופך אותו למלך ראוי גם בלי קשר לקודמו האגדי.
תוצאה של 9.76 ש' בסוף ספטמבר, אחרי השבתה של כמעט חודש בגלל ההכנות לתאריך המאוחר של תחילת האליפות, אינה דבר של מה בכך. קולמן, שעדיין טעון על ההתאחדות הבינלאומית שאיימה להשעותו מהאליפות בגלל אי התייצבותו לבדיקות פתע לגילוי סמים (לדבריו, לא הוא האשם במחדל), נתן את כולו, ניצל את מזג האוויר החמים ואת החשש מאלוף העולם הקודם ג'סטין גטלין ופשוט חרך את המסלול. כאילו ביקש לומר: אני מספר 1 החדש, ולא בחסד. התוצאה הזו הופכת אותו לרץ השישי המהיר בהיסטוריה.
הדבר היחיד שהיה חסר אמש הוא נואה ליילס, יריבו האמיתי (9.86 ש' העונה), שבחר להיעדר מריצת 100 המטרים כדי להתמקד ב-200 מ'. והנה לנו מהפך נוסף – ארצות הברית נוטלת מחדש את ההובלה בספרינטים לגברים.
היורש של פאוול כאן?
קולמן לא היה הכוכב היחיד, ואם במקרה שלו לא מדובר בשם חדש – אז אתמול היכרנו סופרסטאר שנחשב עד כה לאלמוני. קוראים לו טאג'יי גייל, ג'מייקני בן 23, קופץ למרחק בעל שיא של 8.32 מ'. אם ההפצצה בקפיצה הראשונה ל-8.46 ש' עוד התקבלה כהברקה חד-פעמית, הניסיון החמישי כבר קיבע אותו במקום העשירי בכל הזמנים עם 8.69 מ'.
ההישג הזה משמעותי מאוד לעולם האתלטיקה. כבר 28 שנים שמחפשים מועמד לשבירת שיאו של מייק פאוול האמריקאי, 8.95 מ' באליפות העולם בטוקיו 1991. בשנתיים האחרונות כל המבטים מופנים לחואן-מיגל אצ'ברייה הקובני, אתלט שבנוי נפלא וממשיך את המסורת של קודמו איבן פדרוסו (8.74 מ') הזכור משנות ה-90.
חסן נוסקת
גיבורה נוספת, הייתה סיפאן חסן ההולנדית, שהגיעה למדינה כפליטה מאתיופיה בגיל 15 והשתלטה העונה לחלוטין על כל ריצות הנשים מ-1,500 מ' עד 10,000 מ'. אם תרצו סוג של לונה צ'מטאי-סלפטר ההולנדית. אתמול היא צירפה בגדול לאוסף גם את הזהב ב-10,000 מ'. חסן, 26, נמצאת בכושר שלא הייתה בו עד כה בקריירה וצפויה לנצח גם ב-5,000 מ'. העונה היא קבעה גם שיא עולם במרוץ למרחק מייל - 4:12.88 ד'.
מבט לעבר 5,000 המטרים האחרונים שלה במהלך ה-10,000 מגלה נתונים מדהימים. היא רצה את החצי השני של הריצה ב-14:41 דקות, את 1,500 מ' האחרונים ב-3:59 דק' ואת ה-1,000 האחרונים ב-2:39. כלומר, לפחות שני הנתונים הראשונים היו מספיקים להגעה לגמר אולימפי ב-1,500 ו-5,000 מ'. זו הולכת להיות האליפות שלה.
הישראליות: מכה קלה בכנף
החלק הישראלי שהסתיים כבר אתמול, עקב אי הופעת שלושת המרתוניסטים הגברים שנשארו בארץ, והותיר תחושות מעורבות. קודם כל, תנאי המרתון הנוראיים של לונה צ'מטאי-סלפטר ויריבותיה, מנע מאיתנו לדעת מה שוויה האמיתי במרתון. היינו בטוחים שנדע היכן היא עומדת לקראת טוקיו, אבל נצטרך לחכות.
חלום המדליה המכוננת התפוגג, וכעת צ'מטאי-סלפטר ובעלה-מאמנה דן סלפטר, יודעים שעליה לעשות חתיכת עבודה עד טוקיו. הצד המעודד: מאחר והיא מסיימת רק את העונה השלישית כמקצוענית, יש לה לאן להשתפר. וזה יקרה.
דיאנה ויסמן, הספרינטרית הצעירה ביותר בדוחא ל-100 מ', ואדוה כהן, אחרי המקום החמישי המלהיב ומעורר התקוות ב-3,000 מ' מכשולים באליפות ברלין נתנו הופעה בינונית. הצד הטוב: יש להן זמן ויכולת להשתפר. ויסמן אולי החמיצה הזדמנות להעפיל לחצי הגמר, אבל היא הייתה הרבה יותר טובה מאשתקד בברלין. לו היה הדבר מעשי (ואולי בעצם, כן), כנראה שהדבר הנכון עבורה ועבור אמה המאמנת אירינה, לצאת לחו"ל למשך שנה, ולעשות שם את ההכנות במועדון גדול עם פרטנריות מאתגרות לאימונים באופן יומיומי.
זה גם יכול להיות הכיוון של אדוה. אני מאמין שבמהלך העונה, כולל אליפות אירופה בפאריז, היא תקבע את הקריטריון לטוקיו, לרדת מ-9:30 דקות, ותגיע מוכנה ומנוסה לטוקיו. האכזבה היחסית מהזווית הישראלית של האליפות צריכה להיתפס, אם כך, כמכה קלה בכנף - עם סיכוי למקצה תיקונים מוצלח באמצעות ניתוח מדויק למסקנות ההופעה בדוחא.
לפנייה לכתב/ת 
