ברדה: "קיבלתי את החיים במתנה"
ראיון בלעדי: הבעיטה שספג, ההתמוטטות, המוות שארב והמחסום הפסיכולוגי שלא מרפה. שנתיים אחרי אירוע הלב שהביא לפרישתו, חוזר אליניב ברדה לספסל הפועל באר שבע וגם אל הטראומה
"מהיום שבו התמוטטתי במגרש בלהבים, וכבר כמעט עברו שנתיים מאז, לא חזרתי לשם. קשה לי לחזור לטראומה שחוויתי במקום. יש לי מין מחסום פסיכולוגי". אליניב ברדה זוכר היטב את הרגע המפחיד ההוא בו הכדור פגע בחזהו, את ההתמוטטות, הקושי לנשום ואת ההכרה שהגיעה מאוחר יותר: המוות ארב לו במגרש והוא ניצח אותו ברגע האחרון.
האירוע הלבבי שעבר גרם לחלוץ לפרוש מכדורגל ועכשיו הוא מעז לחזור אל רגעי הטראומה. ברדה הוא ללא ספק אחד הכדורגלנים האהובים ביותר ששיחקו כאן, וגם אחד המצליחים ביותר, עם שש אליפויות וארבעה גביעים - בישראל ובבלגיה. רק בשבוע שעבר הוא שב לספסל הפועל באר־שבע, כעוזרו של המאמן ברק בכר מול הפועל ת"א, אחרי תקופה של למעלה משנה שבה לא הורשה להיות חלק פעיל מהצוות המקצועי עקב מגבלות רפואיות.
"עד למשחק הזה ישבתי ביציע, שם הייתי יותר בפינה", מספר ברדה. "ידעתי מראש שאני לא אחד שיכול לשבת ברוגע גם על הספסל. אני מאוד פעיל ודינמי, לוקח את המשחק ללב. עכשיו קיבלתי אישור מהרופא שלי. החזרה הייתה מרגשת, אפילו מוזרה. בחימום לא כל כך ידעתי מה עושים".
מתי קלטת כמה מזל היה לך?
”לקח לי זמן. זה לא היה פשוט והצריך התמודדות יומיומית עם העניין הזה. עד היום. אני פשוט מבין שהחיים באמת ניתנו לי במתנה, ועכשיו אני רוצה ליהנות מהם כמה שיותר".
זוכר את הרגע שבו הכדור פגע בחזה שלך במהלך האימון?
"כשקיבלתי את המכה רק ביקשתי שנייה לנשום ואמרתי שאני חוזר למשחק, אבל כשרציתי לקום הבנתי שמשהו לא בסדר. הספקתי לקרוא 'דימה' (הפיזיותרפיסט שלנו דימה שסטרצ'נקו), ומפה אני כבר לא זוכר. רק את הרגע שבו אני שוכב באמבולנס בעיניים פקוחות ולא רואה כלום".
היה לך הרבה מזל.
"רצף של מקרים שעזרו לי להינצל ולהישאר עם כולם. האמבולנס שהיה קרוב למגרש, דימה שעבד בצורה בלתי תיאמן ושמר עליי. אחרת אני לא יודע איפה הייתי היום. עשינו ברכת הגומל בהזדמנות הראשונה באולם של קבוצת הכדורסל, כדי להעלות את הנס ושכולם ישמעו עליו".
אחרי שהתאוששת חשבת שעוד תשחק כדורגל?
"כן, גם בשיקום הלב עשיתי אימונים והייתי בטוח שאחזור לשחק. רק באירוע השני, אחרי כמה חודשים, הבנתי מהרופאים שהקריירה שלי נגמרה. הכל קורה בחיים לטובה. זה קרה לי בגיל שרוב הקריירה הייתה מאחוריי".
כמה אתה מוגבל ביומיום?
"יש דברים שאני לא יכול לעשות, בטח שלא ספורט תחרותי. אני משתדל לעשות בהדרגה דברים שמותר לי, לבחון את הגבול מה מותר או אסור. אני אסיר תודה. קיבלתי בונוס גדול מאוד".
ספר על השינוי משחקן לאיש צוות מקצועי.
"ברור שזה שונה לגמרי. העיקר שאני עדיין בכדורגל, ובמובן הזה הנחיתה הייתה רכה. הפרישה לא נחמדה, הייתי רוצה לשחק עד גיל 40, אבל נשארתי במקום שאני הכי אוהב".
מה הטראומה הזו שינתה אצלך?
"הפרופורציות השתנו. עכשיו אני מבין מה הדברים החשובים באמת שצריך להשקיע בהם - הילדים, האישה וההורים. הכל מתגמד לעומת החיים עצמם".
אם האירוע לא היה מתרחש, עוד היית משחק היום?
"בדצמבר אהיה בן 38, ואילו הייתי מרגיש טוב מבחינה פיזיולוגית, הייתי ממשיך. אפילו רק לדקות הסיום, כמו שלום תקוה הגדול בהפועל ת"א. היום אני מעריך כל שנייה שהייתי על הדשא".
הפעילות הספורטיבית בטח חסרה לך.
"חסרה לי מאוד. אם הייתי יכול להיות בליגת הוותיקים - הייתי שם בלי לחשוב פעמיים. יש את המלחמה עם המשקל, וכרגע אני בסדר. משתדל לעשות הכל במינון שמותר לי, ללכת עם הילד לשחק קצת בשכונה, לא כולל ריצה. רק ליהנות ממה שמותר לי".
קיבלת חיבוק גדול בכל הארץ.
"קיבלתי הודעות כמעט מכל הקודקודים של הקבוצות. הדאגה באמת נגעה לליבי. בתקופה שהייתי במצב רע קיבלתי המון תמיכה ואהבה. אנשים עשו הפרדה בין זה ליריבויות בספורט".
ברזומה של ברדה רשומות שלוש אליפויות עם באר־שבע, שתיים עם מכבי חיפה, אחת עם גנק פלוס שני גביעים בהפועל ת"א ושניים בגנק, השתתפות בליגת האלופות ו־12 שערים ב־38 הופעות במדים הלאומיים.
לקריירה כזו כיוונת?
"אילו הייתי יוצא לאירופה בגיל צעיר יותר מ־26, הייתי מגשים יותר חלומות, אבל אני שמח בחלקי".
"אינסטגרם? אני מהעתיקים"
הבעלים של הפועל באר־שבע אלונה ברקת מזכירה תמיד את חזרתו של ברדה כנקודת ציון לפריחה המחודשת של המועדון. קאמבק שהוביל שמות גדולים נוספים להצטרף אליו, ועזר להפוך את באר־שבע לאלופה שלוש פעמים ברציפות.
"האמנתי שזה יכול להיות סיפור הצלחה גדול מאוד", אומר אליניב. "להגיד לך שחשבתי שנגיע להישגים האלו, זה לא. חזרתי לבאר־שבע אחרי שנתיים רצופות שבהן היא נשארה בליגה במחזור האחרון, ועדיין דיברתי על אליפות או תארים. זה נשמע אז הזוי. חוץ מהמשפחה שלי מעט מאוד אנשים המליצו לי לחזור. חשבו שהשתגעתי כשעשיתי את המהלך".
הייתה להם סיבה די טובה.
"אני ידעתי מה הפוטנציאל בעיר בה גדלתי. שמעתי את החזון של אלונה, קיבלתי החלטה לסגור מעגל, והדברים התחברו".
פתחת הרבה דלתות במועדון, שהתקשה בעבר להנחית כוכבים.
"היה לי ברור שאי־אפשר לעשות דברים לבד, ולשמחתי הגיעו ישראלים וזרים מצוינים. היה פה עניין של תהליך מדורג, דגדוג תארים וצמרת. קיבלנו ביטחון שאנחנו יכולים לאיים על ההגמוניה של מכבי ת"א, ושחקנים התחילו להאמין".
תמיד היית נטול אגו. אלי גוטמן זימן אותך לנבחרת כגורם מגבש בחדר ההלבשה. ידעת שלא תשחק.
"עם גוטמן הייתה לי אחת התקופות הכי כיפיות בנבחרת. למדתי ממנו הרבה דברים כאדם וכמאמן. אני בנאדם צנוע, אחד שעובד, לא כזה של רשתות חברתיות. אני מהעתיקים".
אין לך אינסטגרם?
"אין לי. יש לי פייסבוק שהדובר עוזר להפעיל, ואני לא משתף איתו פעולה. פחות מעניין אותי להעלות תמונה ושייתנו לי לייק או תגובות. לא מתחבר לזה, משתדל להיות הכי אני, הכי אמיתי. יש ערך עליון - להיות בן אדם. מאחרון האוהדים ועד לראש הממשלה, אצלי כולם אותו דבר".
"הפעם יהיה מאבק צמוד"
אחרי תור הזהב של האליפויות, מה קרה בעונה שעברה?
"בוא אכניס את כולם לפרופורציות. ראיתי את הקבוצה מרחוק, אחרי ששיחקתי בה ועזבתי, ואני לא מצליח להבין איך מצמידים תווית של כישלון אחרי שלוש אליפויות ומקום שלישי. לא ירדנו ליגה וזה מקום מכובד, למרות שתמיד שואפים כמובן להיות הכי טובים. הפכנו למועדון צמרת בכדורגל הישראלי, ואת זה אנחנו רוצים לשמר".
ועדיין, 30 הפרש ממכבי ת"א זה חריג עבור קבוצה שזכתה בשלוש אליפויות.
"חריג בכל מקרה. כמו שאני רואה את רמת הקבוצות העונה ואיך שהליגה מתפתחת, אני משוכנע שהפעם יהיה מאבק צמוד יותר. הקבוצות הגדולות הסיקו מסקנות ובטוח שהליגה תהיה מאוד תחרותית”.
בעוד עשרה ימים אתם מגיעים לבלומפילד, למפגש מול מכבי ת"א, תוכלו לתת הפעם פייט עד הסוף?
"לשם אנחנו מכוונים".
הליגה העונה קשה לצפייה.
”הרבה קבוצות משחקות טקטי במטרה לא לספוג, וזה גורם לפחות מצבים ופחות עניין. אבל בוא נחפש את הדברים החיוביים. תראה למשל את האצטדיונים, והרבה שחקנים שיצאו לחו"ל. אצלנו תמיד משווים למה שרואים בטלוויזיה עם ברצלונה או ריאל. אני מציע לכולם לראות משחק של קבוצות אמצע טבלה בספרד".
פרט לתפקידו כעוזר מאמן יחד עם גיא צרפתי, ברדה הוא גם יו"ר אקדמית הנוער המשותפת עם אתלטיקו מדריד ואחראי על מערך הסקאוטינג של המועדון. "ברור שזרים טובים יעדיפו קבוצות מבלגיה או אפילו מליגת המשנה בגרמניה או בהולנד. סקאוטינג נכון הוא ליצור מאגר של שמות שיוכלו בכל זאת לשדרג את הקבוצה".
ומה קורה עם מחלקת הנוער?
"ברקת משקיעה הון עתק במחלקת הנוער, יש לנו חמישה מאמנים ספרדים מאתלטיקו מדריד, וזה יקדם את כולם".
לפנייה לכתב/ת 
