הכדורגלן הישראלי הוא פחדן / "נשאר שבת"
הגיע הזמן שהשחקנים יתחילו לגבות את המאמנים שנתנו להם את חולצת ההרכב ובעיקר לוקחים בשבילם את האשמה על ביזיונות - כמו ארבעה אדומים בשני משחקים של מכבי נתניה שממש לא דראפיץ' וברדה ספגו. וגם: שרי הוא האס של בלבול, טננבאום וג'וש כהן חייבים להיות בנבחרת
את השער השלישי שמכבי נתניה ספגה אמש בהפסד 4:2 למ.ס אשדוד אי אפשר לתאר כביזיון, חרפה או בושה. זה הרבה מעבר לכך. שגיב יחזקאל עמד שניות ארוכות לבדו ברחבה ואף אחד אפילו לא ניסה להתקרב אליו. שחקני נתניה נתנו לו לבעוט, והוא כבש בקלילות. אחרי הדבר הזה, מאשימים את המאמנים סלובודן דראפיץ' ושי ברדה בהפסד. זה אבסורד.
האש תמיד הולכת למאמנים, שהשפעתם לא כזאת גדולה בנעשה על המגרש. דראפיץ' וברדה לא יכולים לשלוט על חוסר האחריות של אלמוג כהן, לא יכולים לטפל בחוסר החשק של פאטוס בצ'יראי ובטח לא יכולים ללחוץ על השחקנים כדי שיעשו את המינימום המוטל עליהם. זה אמור לבוא מהשחקנים עצמם. שחקנים מקצוענים אמורים לשאת באחריות, אבל מתייחסים אליהם כאל ילדים מגודלים.
האשמה בהפסד ובמצב הגרוע של מכבי נתניה היא גם של השחקנים. לקבל ארבעה אדומים בשני משחקים זאת ממש לא אשמת המאמן, הרי דראפיץ' וברדה לא ידועים במשחק האגרסיבי שלהם. זה רק מראה כמה השחקנים שקיבלו את האדומים לא עומדים בלחץ ועושים עבירות מטופשות. השחקן מאבד את הראש, והמאמן מאבד את המשרה. חייבים לשנות את זה.
הגיע הזמן שהשחקנים יפסיקו להתחבא ויגבו את המאמן שנותן להם את חולצת ההרכב למרות שהם מאכזבים אותו. הגיע הזמן שהם יתנהגו כמו "גברים" גם בהפסדים. ייצאו החוצה ויסבירו מה לא עבד, שיעמדו הם מול העיתונות ויענו לשאלות קשות, בלי להתחבא ברשתות החברתיות. זה יעשה להם רק טוב ויעשה אותם יותר "גברים", כלומר אנשים בוגרים שלוקחים אחריות על המעשים שלהם.
מצד שני, אי אפשר להאשים אותם במצב. המועדונים שומרים עליהם בצמר גפן ומרחיקים אותם מהציבור. אז מה הפלא שרק המאמן, שמחויב להתראיין, סופג את כל הזעם?
סלובודן דראפיץ' ושי ברדה עשו הרבה יותר עבור המועדון מכל שחקן בסגל. הם השביחו את דיא סבע ובזכותם נתניה הרוויחה מיליונים. הם מצאו את עלי מוחמד בליגה הלאומית והרוויחו גם עליו. הם העלו את נתניה ליגה והזניקו אותה לצמרת. רק בזכותם יש ציפיות ממכבי נתניה לרוץ בצמרת, הם הרי בכיף היו יכולים להגיד שיש ירידה טבעית ואי אפשר להצליח כל עונה. אבל הם אנשים בוגרים שדורשים מעצמם יותר, גם השחקנים חייבים לעשות את זה.
האס של מכבי חיפה
ממשחק למשחק מתברר שההתלהבות מצ'ארון שרי במחזור הראשון הייתה מוצדקת, הוא השחקן שעליו מכבי חיפה צריכה לבנות. הוא חייב להיות באנקר בהרכב ולא לזוז ממנו עד סוף העונה. איתו מכבי חיפה היא הקבוצה שהאוהדים שלה מפנטזים שתהיה: קבוצה שלא מסתפקת בשער למשחק ולעולם אינה שבעה. קבוצה שבדקה ה-90 תהפוך 0:1 ל-0:3, תוצאה שיש לה השפעה פסיכולוגית גדולה, גם אם היכולת הייתה בינונית.
נכון ששרי לא חף מבעיות והרבה פעמים הוא נעלם ונראה חולמני, אבל יש לו כריזמה של כוכב ואת זה אי אפשר ללמד. הוא יעשה לפחות קסם אחד במשחק, רק תנו לו לפתוח. תנו לו לשחק ואל תגבילו אותו במשימות טקטיות, את זה יעשו אחרים.
כהן וטננבאום לנבחרת
מתברר שיהודים יכולים להיות שוערים לא רעים, בתנאי שהם לא גדלים בישראל. דניאל טננבאום וג'וש כהן השתלבו בליגת העל בקלות מפתיעה. אחרי שנים שלא צומחים פה שוערים נורמלים, באים העולים החדשים משום מקום ונועלים את השער שלהם. אני לא רואה שום סיבה ששניהם לא יהיו חלק מסגל הנבחרת כבר עכשיו. אולי יש עוד יהודי שמשחק כבלם בליגה נידחת והוא הרבה יותר טוב מההיצע כאן? שווה לאנדי הרצוג לבדוק. זה יכול לפתור לנו עוד הרבה בעיות.
לפנייה לכתב/ת 
