הניסוי של יוסטון עומד להיכשל בענק
כבר במשחק הראשון של הקבוצה עדשות המצלמה קלטו ויכוח סוער בין ווסטברוק להארדן. הסבירות היא שמצגים כאלו יהפכו למחזה נפוץ יותר ויותר ככל שהתסכולים בין השניים יתגברו
השנה הצטרף למערך יוסטון רוקטס ראסל ווסטברוק, מכונת סטטיסטיקות משומנת שמטריפה את הליגה כבר כמה שנים עם ממוצעים עונתיים של טריפל דאבל. הייתה לי מחשבה שאיחוד מחדש של צמד הסופרסטארים, ווסטברוק וג'יימס הארדן ששיתפו פעולה באוקלהומה סיטי, יביא לשינוי סגנון הקבוצה, אולי החלטה לשים את האגו והנתונים האישיים בצד לקראת ריצה יעילה לאורך העונה הסדירה, חזרה ליסודות ההגנה. כל המחשבות האלה התבדו תוך שבוע. חלון האליפות של הרוקטס, בקוטנסטלציה הנוכחית, נטרק רשמית.
הסוד הכי רופף ב-NBA הוא ששיטת האימון של מייק ד'אנטוני מבוססת באופן מוחלט על התקפה נטולת הגנה. השיטה עבדה בצורה מופתית עם קבוצת ה-Run and gun של פיניקס בתחילת העשור הקודם, בעיקר הודות לסגל שהתאים לסגנון כמו כפפה. זו לא המציאות ביוסטון. אור אדום בוהק התקבל כשהקבוצה ניצחה בנקודה בלבד את וושינגטון החלשה, רק בזכות תצוגת תכלית של הארדן שקלע 59 נקודות. אבל האחוזים שלו, במיוחד מהשלוש, אמורים לבייש כל שחקן שמכבד את עצמו. בששת המשחקים הראשונים של העונה הארדן קלע רק 17 שלשות מתוך 79(!) שזרק. בקיץ התלהב מטכניקת זריקה חדשה שפיתח, סוג של ניתור הצידה על רגל אחת, שהופכת כל זריקה לזריקה תחת לחץ. האחוזים בהתאם. ההגנה של הארדן ממשיכה להופיע לעיתים רחוקות עם ממוצע קריירה של 1.6 חטיפות למשחק.
ווסטברוק והארדן(צילום מסך מטוויטר)
גם ווסטברוק לא ידוע בתור שחקן הגנה טוב, אם כי הוא מוכן להשקיע יותר במישור הזה מאשר הארדן. השילוב ביניהם בעייתי מאחר וכל אחד מהם רוצה שליטה מלאה בכדור. בעונות הקודמות שבהן כריס פול היה מוביל הכדור ראשי, השיטה של ד'אנטוני עבדה הרבה בזכות ההגנה האישית הטובה של הרכז. הטרייד שבוצע בין פול לווסטברוק יצר חור נוסף, דווקא בצד ההתקפה. פול הוא רכז במובן הקלאסי, שמחפש את המסירה. לווסטברוק מנטליות הפוכה, כך שנוצר מצב שעל המגרש מסתובבים שני חורים שחורים בכל התקפה כמעט. בצורה כזו קשה עד בלתי אפשרי לייצר הצלחה בשלבים המכריעים של העונה.
כבר במשחק הראשון של הקבוצה עדשות המצלמה קלטו ויכוח סוער בין ווסטברוק להארדן. הסבירות היא שמצגים כאלו יהפכו למחזה נפוץ יותר ויותר ככל שהתסכולים בין השניים יתגברו, לנוכח ההתמקדות של כל אחד מהם בנתונים האישיים. לאף אחד מהם אין טבעת אליפות, ובקצב הזה אני מוכן להמר שלא יהיו להם הרבה הזדמנויות לחגוג הישגים קבוצתיים. אישיים, מצד שני - יהיו להם בשפע.
לפנייה לכתב/ת 
בימים שלהם באוקלהומה סיטי
צילום: AP
מומלצים
