הפקולטה לכימיה / "צהוב סוגר חשבון"
מכבי ת"א של השנה מתחילה להזכיר את העונה המופלאה שהסתיימה בפיינל פור בסלוניקי ולא רק בהיבט המקצועי. סוף סוף לוהקו ליד אליהו שחקנים בעלי אישיות קורנת ולא רק טאלנטים מלאי אגו. וגם: הליגה בכדורגל פתאום חזקה
מעטים מאוד האמינו במכבי תל אביב 1999 של פיני גרשון ועוזרו דייויד בלאט, עם שמות אלמוניים כמו נייט האפמן ואריאל מקדונלד. חלפו באותה תקופה שמונה שנים מהפיינל פור האחרון והצהובים נראו רחוקים מהקצפת של אירופה. אבל כשהעונה הלכה לישורת האחרונה, התברר שאין לאף קבוצה ביבשת תשובה להגנת פלדה שעצרה את המתנגדות על מספרים שנעו סביב 60. יד אליהו חזר להיות היכל מרתיע וזה נגמר בפיינל פור בסלוניקי, כשבסדרה האדירה מול פאף בולוניה ישנים אוהדים בשקי שינה לפני הקופות.
- ספרופולוס: "לא רוצה לצאת בהצהרות מפוצצות"
- האוהדים בצהוב מריחים עונה אטרקטיבית / טור
- לטבלת היורוליג
- ניצחון ענק למכבי ת"א על אלבה ברלין
20 שנה אחרי העונה המופלאה ההיא, מכבי תל אביב של יאניס ספרופולוס - יליד סלוניקי, הנה סגרנו מעגל - עושה קולות חזקים של שחזור. מוקדם מאוד לומר איך זה יסתיים ומתי, אבל יש מספר אלמנטים דומים באותן שתי קבוצות. ההגנה של מכבי הנוכחית נראית פנטסטי, מאוד מוכנה, לא מסתמכת על חילופים אוטומטיים מעצבנים ונהנית מקו חוסם מפחיד, אולי הטוב באירופה.
אם אז במקום האפמן עליו השלום היה נכנס דאלאס קומג'יס החביב, היום האופציה לחילוף במקום טאריק בלאק עונה לשם אותלו האנטר, שהוא לא פחות טוב ויש שיגידו אולי טוב יותר. אם נמשיך את משחק ההשוואה, מכבי הציגה אז קלעי שלוש טהורים כמו בריסקר, שארפ, מקדונלד וגם דורון שפר, והיום יש גאנרים כבדים מחוץ לקשת כמו וולטרס, ווילבקין ודורסי.
נדב הנפלד וגור שלף של אז מקבילים, בערך, לעומרי כספי ויובל זוסמן. דיברתולומאו מקביל בערך לשארפ. וללא קשר ל-2000, סקוטי ווילבקין, מי היה מאמין, שומר ועושה את זה לא רע בכלל. אבל עד כאן דיברנו רק מקצועי ומכבי - גם של העונה ההיא וגם של היום - לא צריכה להימדד רק בכלים היבשים האלה.
מעבר לכל שיפור בקריטריונים המרכיבים משחק כדורסל, אחרי הרבה שנים הצליחו סוף-סוף במכבי - והקרדיט לספרופולוס וניקולה וויצ'יץ' שבנו ולבעלי הקבוצה ששחררו קצת - להרכיב קבוצה בעלת איכויות אנוש גבוהות, אם נרצה להתפלצן, או קבוצה של פשוט בני אדם, לא ממש נטולי אגו, אבל כאלה שיודעים לשים אותו בצד.
אחרי שנים של סגלים נפוחים בטלאנטים מלאים בעצמם כמו סוני ווימס או אנדרו גאודלוק, שאליהם נשאו שאר השחקנים את עיניהם, הליהוק היה הפעם שונה. מי שממחיש את השינוי הכי טוב שאפשר הוא עומרי כספי, שאחרי עשור בליגה הטובה בעולם מגיע לעשות גם את העבודה האפורה, הסגירות לריבאונד, המרפקים כשצריך, ופעם אחר פעם מוותר על סלים קלים כדי להכניס אחרים למשחק. עומרי כספי הוא מנהיג שלא היה למכבי שנים.
לפני שנתיים זכיתי לבקר בהיכלה של גולדן סטייט בסן פרנסיסקו, עם אותו כספי, ולשוחח עם האנשים המנהלים את הקבוצה. "כשרצינו להרכיב את המערכת, המאמנים, הסגל, המפתח היה להעריך את האישיות של מי שאנו מגייסים, לא רק את המקצוענות שלו", אמר אז הג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט, בוב מאיירס, והסביר: "האישיות תצא החוצה בסופו של דבר על המגרש, כמובן בחדר ההלבשה. לכן עומרי כספי התאים לנו כמו כפפה ליד. יש המון כישרונות גדולים ב־NBA, שחקנים פנומנליים, אבל הרבה מהם לא הצליחו ולא זכו באליפויות. חשוב לנו לקחת שחקן כישרוני, אבל שיהיה לו אישיות. רק ככה הקבוצה תצליח, ולטווח ארוך".
לפחות לפי תחילת העונה, מכבי תל אביב מצאה את האישיות שלה.
ליגה חזקה
בכדורגל, קודם כל ברכות, כמו שאומר רפי רשף, לליגה הישראלית שתוך כמה חודשים הפכה מחלשה לחזקה ומאיימת לשוב למעמדה כשישית באירופה. ככה זה אצל רוב המומחים. כשמכבי תל אביב פותחת פער, הליגה חלשה. כשמכבי – המרושעת - נתקלת בבעיות, הליגה חזקה. האמת היא כמובן, כפי שנכתב פה בעבר, כואבת: הליגה הישראלית הייתה חלשה תמיד, בכל עונה, לפעמים תחרותית יותר, לפעמים פחות.
עובדה: בעשור הנוכחי היו רק שתי קבוצות ישראליות בליגת האלופות (אחת מהן נשארה על אפס נקודות). עובדה נוספת: השנה אף קבוצה ישראלית לא משחקת בליגה השנייה באירופה. עובדה 3: מכבי תל אביב לא סופגת שער ליגה למרות שהיא לא ביכולת שיא. זה לא שההגנה נטולת חסרונות, אלה היריבות שפשוט מפחדות לתקוף.
ייתכן שההישג המרשים בכל זאת יישבר מחר: הפועל חיפה, קבוצה ששולחת קדימה לא מעט כלים, תוכל להבקיע את שערו של דניאל טננבאום. זו בוודאי תהיה הוכחה חותכת שהליגה הישראלית שוב חזקה.
ערן זהבי סותם פיות
עוד אחד שמתמודד עם האשמות על ליגה חלשה הוא ערן זהבי, ששבר את השיא בסין, מקום שאליו נמשכו יהלומים רבים ומעולים אבל לא הצליחו להתקרב ליכולת הכיבוש של מספר 7.
 |
אתם יודעים, הוא מזוהה עם מכבי וכו'. הגיע גם הזמן של אלון מזרחי להפסיק לעוף על עצמו בסוגיית זהבי ולהידרש לכותרת בכל פעם שנשבר שיא אחר מהכיוון. היית חלוץ גדול, מר מזרחי, אל תהיה איש קטן. לסיום, מגיע שאפו גדול לעוד צהוב אחד שלא מתווכח עם עברו, מונס דאבור, על ערב מבריק בסביליה.
לפנייה לכתב/ת 
