287 אלף שקל על כלום / פלג בחמישי

השערורייה

הנבחרת מפסידה, רוטנשטיינר מרוויח

ביום שני, כשהנבחרת הצפינה למקדוניה אחרי ההתבטלות מול פולין, שודרו בטלוויזיה תמונות משדה התעופה. ברקע נראה וילי רוטנשטיינר כשהוא מניח יד על כתפו של אחד מאנשי ההתאחדות ומתבדח איתו. קרוב לשנה וחצי נמצא איתנו סחבק, ובמקום שיקרב אותנו לאירופה, הוא הפך לאחד משלנו.

המנהל הטכני האוסטרי שאחראי לכל הנבחרות הצעירות בכלל לא היה צריך לנסוע למשחק. עדיף היה שיצטרף למסעה של הנבחרת עד גיל 17, שהצליחה לעשות בשבוע שעבר היסטוריה ולהפסיד לנערי אנדורה. רוטנשטיינר, במקום לשחרר מאמנים שמונו בעזרת קשרים, השאיר אותם במערכת.

רוטנשטיינר הפך לאחד משלנו

כדי שנעכל את גודל המהפכה, חשוב להזכיר שהכל נעשה בפיקוח "הפורום המקצועי" בראשות אלי אוחנה (שמחליף מאמנים בבית”ר ירושלים). לצידו יושבים דרור קשטן (שנראה בשנים האחרונות בפרלמנטים של בתי קפה), דודו אוואט (שמגיע מדי פעם לביקור), ועוד כמה בוחשים ולוחשים, לרבות המצליחן הידוע שרון ניסנוב. אבל לא לדאוג, בהכל אשם אנדי הרצוג, ובקרוב מאוד תשוב התקשורת להלל את גיבורינו הלגיונרים ואת כוכבינו מליגת הבורסה למניירות חסרות ערך.

ההעפלה לחצי גמר פלייאוף ליגת האומות, שלא באשמתנו, העלתה לסדר היום עוד שערורייה: הקלות הבלתי נסבלת שבה שופכים עסקני ההתאחדות כספים. 22 אלף יורו נטו מקבל רוטנשטיינר בחודש, חוץ ממענק חתימה בסך 25 אלף. בנוסף הם התחייבו לשלם לו 75 אלף יורו עבור העפלה לפלייאוף ליגת האומות (הרצוג מקבל רק חצי מהסכום), למרות שגם במפעל המשונה הזה סיימנו רק במקום השני מתוך שלוש נבחרות, ועל אף שבהגרלת הבית המוקדם היינו בדרג השלישי וסיימנו במקום החמישי.

מי אחראי לנדיבות ללא תנאי? הנה תשובת ההתאחדות: "המו"מ עם רוטנשטיינר נוהל על ידי מנכ"ל ההתאחדות רתם קמר, הגזבר דודי גיל ומספר מצומצם של חברי הנהלה נוספים, ואושר פה אחד בהנהלה. מענקים בגין הצלחות ספורטיביות, ודאי כאלה שיש עליהן תגמול כלכלי, מקובלים בקבוצות ספורט ובנבחרות"... מקובלים זה נכון, אם כי במקרה שלנו ההישגים היו של נבחרות אחרות. אנחנו רק הידרדרנו.

דודו אוואט. עוד אחד מהפורום(צילום: ראובן שוורץ)

כן, אירופה מתרחקת, אנדורה מתקרבת, המנהל הטכני מתעשר, והקבינט המדיני-תמהוני מתכנס מדי פעם כדי לדון במצב. "כולם התרשמו מאנדי לטובה, אני יודע שיש לו תמיכה גדולה בהתאחדות", דיווח אוחנה מישיבת הפורום בחודש שעבר. עוד לפני כן החליטה מזכירות ההתאחדות "פה אחד" להאריך את החוזה של רוטנשטיינר בשנתיים נוספות, מה שסידר לו בונוס של עוד 25 אלף יורו. המנהל הטכני לא שכח להודות לוועדה המקצועית על שיתוף הפעולה.

אתמול, בתום הקמפיין המביך שבו למד הרצוג עם מי יש לו עסק, אוחנה ומחלקי הפרמיות לא התראיינו, אבל "שחקנים בנבחרת", "גורמים בהתאחדות" ו"מקור בסביבת הפורום המקצועי", מתחו כמובן ביקורת נוקבת על האוסטרים, בלי שמות. ככה זה תמיד אצלנו: קבלת ההחלטות - פה אחד, לקיחת אחריות - אף אחד, והכדורגל - על הפנים.

אנדי הרצוג. חוטף מאחורי הגב(צילום: ראובן שוורץ)

האווילים

מלחמת הגיור של בנין וברקוביץ'

48 שעות אחרי שהפולנים הסכימו לא להבריז לנו בגלל הטילים בדרום, הגיעו אלפי אוהדים למשחק מולם בטדי, וכבר בדקות הפתיחה צעקו: "ישרא־א־אל מל־חמה!"

אבל הקרב האמיתי פרץ, כרגיל, בתוכנו. טל בנין, קפטן לאומי בעבר שכשל כמאמן והפך כמובן לפרשן, ירד על הנבחרת והתמקד בתרומתו הדלה של הקפטן הנוכחי ביברס נאתכו. בתחילה הגיבה על הדברים רעייתו של האחרון, ואז נכנס למערכה נאתכו ואמר: "ברגע שהוא פותח ככה על כל הנבחרת אני חייב להגיב בתור קפטן". בנין, שגם בתקופתו לא הגענו לכלום, הקניט: "גם אם תיוולד שוב מחדש, לא תוכל להיות מה שאני הייתי". בקיצור, שני הקפטנים חיים בסרט.

אבל אז גלשה מלחמת הבוץ למחוזות השירה והטמטום. "אם נאתכו רוצה להתרכז במילים, שיתרכז בללמוד את המילים של 'התקווה'", ירה חכם בנין, רמז למוצאו הצ'רקסי של נאתכו, שמסרב משום מה לשיר "נפש יהודי הומיה". וכמו תמיד כשהרמה יורדת, גם לאיל ברקוביץ' הייתה הצעה: "אז תשירו 'נפש ישראלי הומיה', תשנו רק מילה אחת"... סחתיין על ההתחשבות, ועכשיו די ברור למה הנבחרת לא הייתה מגיעה למונדיאל גם אם כל כוכביה היו נולדים מחדש.

טל בנין. יצא למלחמה בנאתכו(צילום: אלעד גרשגורן)

והכי חבל שדווקא בשבוע שבו נמצא מסלול עוקף חזה ב"שיר הפרחה", איש לא חשב על הפתרון הכי יצירתי: במקום המילה "יהודי" במשחקי הנבחרת, תושמע רק המנגינה והשחקנים מכל המגזרים ימחאו כפיים. או שנלך בכל זאת על פתרון בנוסח ברקוביץ', ונוריד מהשורה הראשונה של הבית השני רק את המילים "עוד לא".

הטרמפיסט

חולדאי לא משלם על מסי

אחרי הביקור החטוף של נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי, שבא מיד אחרי מבצע "חגורה שחורה" ובעיצומה של תעמולת הבחירות השלישית, דיווחו כמה כתבים נרגשים ש"בזכות המשחק בבלומפילד, חזרה המדינה לנורמליות". ברור, בעיקר אם אתם הכרוז המטורלל של מכבי ת"א.

זה היה אירוע יפה, חגיגה אמיתית ליוצאי שתי המדינות בישראל, ולכמה ילדים שכמעט נגעו בכוכבים. המפיק דניאל בנעים והפילנתרופ סילבן אדמס חיכו ליד כבש המטוס ואפילו נגעו בהם באמת. אז נכון, לבלומפילד הוזמנו גם בר רפאלי ואמא שלה, שהיו קשורות פעם לליאו אחר, אבל מכאן ועד למשחק ש”שינה את תדמיתה של ישראל בעולם”? בואו נרגיע. שלושה ימים קודם נערך בסעודיה משחק בין ארגנטינה לברזיל, שבקושי זכה כאן להתייחסות. רק אצלנו "מבצע מסי" הופך לאירוע לאומי לפחות כמו "מבצע משה".

לאו מסי חוגג בבלומפילד. כדאי שנירגע(צילום: עוז מועלם)

והייתה גם המסחרה הרגילה. כשהשחקנים עלו למגרש התלוו אליהם כנהוג 22 ילדים, כולם בחולצות אדומות עם שמה של רשת מרכולים מפורסמת. גם על השלטים החשמליים מסביב ריצד השם של הסופרמרקט, עם הכיתוב: "נותנת החסות הראשית מאחלת בהצלחה לנבחרות ארגנטינה ואורוגוואי", בעברית! סרחיו אגוארו ולואיס סוארס התרגשו מאוד, הקהל בטח נזכר בעגלות שלנו.

195 שקל עלה כרטיס למבוגר, ובמקומות טובים יותר נעו המחירים בין 280 ל־830 שקל, אבל היה גם אחד שנכנס בחינם - רון חולדאי. בניגוד לנשיא המדינה רובי ריבלין, שרכש ארבעה כרטיסים לו ולנכדיו, ראש עיריית ת"א קיבל הזמנה והסתובב על הדשא, כאילו שבלומפילד שופץ מכיסו הפרטי ולא מכספי התושבים.

"על פי נוהל שאושר על ידי היועץ המשפטי ומבקר המדינה", נמסר לי בתגובה מעיריית ת"א־יפו, "ראש העירייה זכאי לכרטיס לכל אירוע המתקיים במתקן עירוני". איזה כיף, והעיקר שהוא מצא חניה.

חולדאי. מצא חנייה?(צילום: אורן אהרוני)

האוקסימורון

הטוטו מעניק תמיכה למהמרים

בעוד יומיים ייסגר מכרז שמפעילה המועצה להסדר ההימורים, במטרה לאתר "ארגון המעניק תמיכה למהמרים". נשמע קצת מוזר עבור גוף שטוחן את המוח בפרסומות המעודדות הימורים - בערך כמו חברה לייצור סיגריות שתפעיל מרכז גמילה מעישון.

על האבסורד הזה ביקשתי הסבר מהמועצה, והנה תשובתה: "הטוטו מנהל את כל פעילותו על פי דרישות ההסמכה המחמירות, באחריות של ארגוני ההימורים הבינלאומיים. בהתאם לכך, משקיע הטוטו מגוון עצום של משאבים אנושיים וטכנולוגיים על מנת להבטיח ללקוחותיו סביבת הימור מפוקחת, מבוקרת ובטוחה. גם מסעות הפרסום והשיווק מנוהלים בהתאם לעקרונות הקוד האתי של המועצה ודרישות ההסמכה של ארגוני ההימורים האירופי והעולמי. בין השאר הם מבטיחים כי הפרסום לא יופנה אל קבוצות פגיעות (קטינים, בעלי מצב סוציו־אקונומי בעייתי, בעלי הרגלי הימורים בעייתיים), לא יהיו תכנים המיועדים לנצל את בעיותיהם הכספיות של אנשים, ולא יוצהר ולא יירמז כי המשחק הוא חלופה לעבודה או פתרון לקשיים כלכליים".

כמה חבל ש”דרישות ההסמכה המחמירות” לא חלות גם על עבודה בעיניים.