פחד הקהל של ברקת / פלג בחמישי
בעלת הפועל באר-שבע, שהבטיחה להביא שקט לדרום כולו, אינה מעזה להתעסק עם פרחחים שנוהמים ועושים מארבים לשחקניה
המתאדה
"הקווים האדומים" של אלונה
"החלטתי לעזוב. אוהדים יכולים למחות, אבל ברגע שזה גולש לאלימות יש קו אדום שנחצה. אין ערך ספורטיבי לעשייה שלי אם מסיטים את המאמן שלי מהכביש". כך הודיעה באוקטובר 2010 אלונה ברקת, אחרי שאוהדי הפועל באר-שבע הורידו מהכביש את המאמן גיא עזורי והביאו להתפטרותו. הוא כבר לא חזר, היא כן, עם קווים אדומים מטושטשים. "יש לך אחריות גם על האנשים אצלך במערכת, ואני לא יכולה לחיות בסביבה כזו", סיפרה ברקת לפני שלוש שנים, אפרופו התקרית ההיא. "יש הבדל בין מחאה לגיטימית ללא לגיטימית".
בשבת שעברה, אחרי ההפסד הביתי לבני-יהודה, התחדשו המהומות בנגב. עשרות אוהדים המתינו לשחקנים ביציאה מהאצטדיון וקיללו אותם. הקשר רמזי ספורי ספג נהמות ושוטרים ליוו אותו למכוניתו. אוהדים שזיהו את בן שהר יוצא מהחניה, ירדו לכביש כדי לחסום אותו, אך כשזיהו שבני משפחתו איתו אישרו לו להמשיך בנסיעה. ארבעה שחקנים אחרים שנסעו ביחד, נאלצו לצאת מרכבם ולספק הסברים לפרחחים שנטלו את משטרת התנועה לידיים. מבחינת ברקת, כך נראה, המחאה והנהמות לגיטימיים.
למחרת בבוקר הבעלים אמנם הדרימה כדי "לחזק את השחקנים", אבל עם האוהדים האלימים והגזענים היא לא העזה להתעסק. אפילו לא לגנות בפומבי. וזה מפתיע, כי רק לפני חודשים אחדים הפיצה מס' 3 ברשימת הימין החדש סרטונים לוחמניים, שבהם התפארה ביכולתה להביא שקט לא רק לשחקניה, אלא לתושבי הדרום כולו.
"אני אדאג להיות הקול שלכם בממשלה של ביבי", הכריזה אז ברקת. "אתם תדאגו שאהיה נציגת הדרום בממשלה, ואני אדאג שתקבלו כל מה שמגיע לכם"... אז נכון, התושבים לא דאגו לה, אין סיבה שתדאג להם, אבל מה עם השקט לשחקנים? איפה הלוחמת ברקת, איפה הממשלה של ביבי, ואיפה הקבוצה של טיבי?
הסיזיפי
קלינגר שוב סותם את הגולל
"אני מקווה שתהיה הסבלנות לקבל את העבודה הסיזיפית הזאת. זה לא קל אבל זה יקרה". כך אמר מאמן הפועל ת"א ניר קלינגר לפני הדרבי, ואני במקום האוהדים הייתי נכנס ללחץ. מה עוד שגם היועץ האנמי, משה סיני, אמר בטקס הצגת הצוות החדש: "אני לא מעוניין באימון, זה סיזיפי וקשה, זה של ניר". ואכן, זה של ניר! באוקטובר אשתקד, אחרי שהפועל חיפה שלו הובסה 3:0 על ידי בני-סכנין, קלינגר כעס מאוד והבטיח: "לא אצלי. זה יהיה קשה, סיזיפי ולא נעים, אבל יהיה הכרחי לעשות שינויים ולהתמודד עם הבעיות". שלושה שבועות לאחר מכן הוא כבר עבר לבית"ר ירושלים, ולקח איתו את סיזיפוס. "אין קסמים שאפשר ללחוץ על כפתור ולהיות מקום 4 או 6. זה סיזיפי, כמו שאני אוהב", אמר המאמן בתום 0:0 מאכזב בטדי מול מכבי פ"ת.
אז באמת הגיע הזמן להציג את היווני סיזיפוס. מדובר ברשע מיתולוגי שנשלח לעולם המתים, שם הוטל עליו עונש נצחי: לגלגל שוב ושוב סלע כבד במעלה ההר, כשעם הגיעו לפסגה, חוזר הסלע ומתגלגל כלפי מטה. מכאן נולד גם הביטוי "עבודה סיזיפית" - שמשמעו עבודה מפרכת ואינסופית, ללא תכלית. לידיעת אוהדי הפועל ת"א.
המודל
בן-דב לוחץ על הדוושה
בשבת נתפס מנכ"ל מכבי חיפה אסף בן-דב כשהוא נוהג במהירות 185 קמ"ש, רישיונו נשלל ל-30 יום והוא הוזמן לבית המשפט. למרות שהעבירה שווה עשר נקודות, היא לא תשפיע על מאבק האליפות.
"אני מכחיש באופן נחרץ את גרסת המשטרה ונוכיח את זה בבית המשפט", הגיב המנכ"ל והוסיף: "כל נושא האכיפה והמהירות כבר הוכח כשגוי והיום אני מבין עד כמה. רק בית משפט מכריע בכל אישום". העמדה הזו (שבטח מזכירה לכם מישהו) מעניינת, כי לא מזמן החליטה מכבי חיפה לשלול מינויים מאוהדים שהיו מעורבים לטענתה ב"פעולות ואמירות חמורות", למרות שלא הובאו כלל לבית המשפט.
בינתיים, בתקופה שבה חלה עלייה מדאיגה בתאונות דרכים קשות, ומכיוון שמדובר במועדון מפואר שמפעיל מאות שחקנים צעירים ולא מעט נהגים חדשים, מרחפת באוויר שאלת הדוגמה האישית והדמות והחינוכית. וכדאי גם להזכיר שפעם, לפני שבן-דב הגיע, ראשי הקבוצה נהגו אחרת. ב-2005 למשל, כשהחלוץ שלומי ארבייטמן נתפס במהירות מופרזת, המנכ"ל אריה ברנשטיין לא חיכה למשפט. הוא כינס את השחקנים והבהיר: "על כל עבירת תנועה, יילקח מכם הרכב". אבל זה קרה בשנים שהמועדון לקח אליפויות בסיטונות, ולא נראה כמו תאונת שרשרת.
התת-רמה
שליחי גוטמן נגד הג'ורה מחדרה
כשנדמה היה שתקשורת הספורט המגויסת בשיא השפל, באה הנטישה של אורי גוטמן את הפועל חדרה, והוכיחה שהתהום עדיין לפנינו. איך סימס לי מאזין ששמע את רז זהבי מדבר על הפרשה: "בכל פעם שחשבתי שכבר אין לאן לרדת, שמעתי דפיקות מלמטה".
אבל נתחיל דווקא בצד שמנגד, בתוכנית טלוויזיה בה משתתף אלי גוטמן, ושאליה הוזמן המנהל המקצועי של חדרה, אורן גולן. "לא נכון יהיה שאשתתף בדיון הזה, אז ברשותכם אני עוזב", אמר אבא’לה לאחר הצגת האורח - וברח. איש מהלהקה שלו אפילו לא שאל אותו: איפה הילד? גוטמן הותיר בדיון שני סנגורים (שלא לומר סנג'רים): מדקלם הפרסומות בוני גינצבורג והפרזנטור של העילגות שלמה שרף. "אורי גוטמן חיכה לך חצי שעה ולא הגעת. ואז הוא הרים לך טלפון, שאל איפה אתה, אמרת 'אני בעיסוקים שלי'", הטיח גינצבורג במרואיין. "למה לא צילצלת לו להודיע שאתה לא מגיע לפגישה? מה, היה קשה לך להרים טלפון?", נבח עליו שרף.
ואז חשף הצח"מ מה שנקרא "פרטים מוכמנים" בחקירה. "למה אמרת לו בדקה ה־7- נגד מכבי חיפה, 'תעשה חילוף ותכניס את יהונתן לוי?'" ירה השוטר הרע שרף. "האם במשחק נגד נס-ציונה בדקה ה־7- הרמת טלפון למנהל הקבוצה והוא העביר לאורי גוטמן הוראה לעשות חילוף?", שאל השוטר הטוב גינצבורג. שרף הביט בדף המסרים שלו, ונזף בנאשם: "הוא כותב לך בטלפון 'אתה פגעת בי', ואתה אומר לו 'אתה תבוא מתי שאני אגיד לך'?" ... גולן ניסה להגיב, ואף להכחיש, אבל הגשש והבלש המשיכו לעמת אותו עם פרטי שיחות בארבע עיניים ומסרונים בשני אגודלים, כולל דקות מדויקות. לכו תדעו מי הדליף להם. אבא גוטמן הרי עזב, ויש לו אליבי.
כעבור יומיים הגיעה תשובת הפועל חדרה, באמצעות נציג הליגות הנמוכות - בכדורגל ובתקשורת - רז זהבי (שגם מייעץ להנהלת הקבוצה). הוא הקריא, "מכתב שנשלח לגולן מטעם הורים לשחקנים צעירים בהפועל חדרה", בזו הלשון: "אורי ריסק את הילד שלנו, התנהג בצורה מזעזעת, הוא ילד מתלהב שחושב שכולם עובדים אצלו. מאמן עם אפס ניסיון, לא אומר שלום לשחקנים, רק יורד עליהם ומעליב אותם. זה סיפור החיים שלו"... מזעזע, ואיפה המועצה לשלום הילד? ובטרם עיכלו המאזינים את מחאת ההורים האנונימיים, עבר זהבי לסיפור אחר: "אתמול צילצל אליי מנכ"ל הקבוצה, אלי דגני, וסיפר לי: 'שלוש פעמים ישבנו עם אורי גוטמן לישיבות, והוא התרסק מבכי'"... כלומר, גוטמן הצעיר לא רק ריסק ילדים, אלא גם את עצמו!
"המסרונים שאורי גוטמן העביר לאבא שלו, אני לא יודע אם הוא רצה שייעשה בהם שימוש", סיכם זהבי, ועבר לדימוי רוחני: "כשאתה זורק חרא מול ונטילטור, הוא עף לכל הצדדים". בקיצור, במסרונים שהעביר אבא גוטמן, החברים שלו עשו שימוש, ומהמסרים שהעבירה הפועל חדרה לזהבי הוא עשה בית־שימוש.
לפנייה לכתב/ת 
