החסרונות של ברק בכר / תוכן גולשים
מתקשה בבניית סגלים, לא פוגע ברכש ולא מקדם צעירים. אפילו את הסגל שזכה באליפויות לא הוא בנה. בכר לא שכח לאמן, אבל הפועל באר שבע שלו נראית רע מאוד, וגם העונה הבאה בסכנה
בתקופה האחרונה מתחילות לעלות תהיות רבות בנוגע לברק בכר. המאמן המעוטר, שעד לא מזמן היה קונצנזוס רחב לגביו, נראה בעונה וחצי האחרונות כמי שאיבד את מגע הקסם שלו. אני לא חושב שבכר שכח פתאום איך לאמן קבוצה, אלא שהתקופה האחרונה מדגישה את שני החסרונות הגדולים שלו. הוא מתקשה בבניית סגל ולרוב לא פוגע בשחקני רכש. בנוסף, בכר מתקשה לקדם ולפתח שחקנים צעירים, ונדמה שהוא פחות מאמין בהם.
מאז שהגיע לבאר שבע, בכר לוקה ברכש ובבניית סגל הקבוצה. זה לא ממש מסתדר עם מאמן שהוביל קבוצה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות, אך אם נסתכל על סגל הקבוצה בעונת האליפות הראשונה ובעונות אחריה, נראה שרוב השלד המשמעותי נבנה בתקופתו של מאמן הקבוצה הקודם, אלישע לוי.
ברק בכר(צילום: עוז מועלם)
בן ביטון, סוארז, דודזאדה, הובאן, אוגו, בוזגלו, מליקסון וברדה כבר היו שם כשבכר הגיע. אפילו ווקאמה הוחתם עוד בתקופת לוי ולא היה רכש של בכר. ככל שיותר שחקנים מהשלד הזה עזבו את הקבוצה, כך ירדה הרמה. בכל תקופת בכר בבאר שבע, ניתן לציין מספר מועט של שחקני רכש מוצלחים. גורש, צדק, ויטור, קורהוט, ראדי ושהר. לעומתם, נמצא שחקני רכש כושלים רבים שלא הצליחו להחזיק יותר מדי זמן בקבוצה מסיבות אלו ואחרות.
אנסטיס, טאפוקו, קואנקה, איינבינדר, חן עזרא, בן בסט, קאריו ויקיר האוהדים ואדים מנזון הם רק דוגמאות לרכש הלא מוצלח, כאשר גם העונה הבאה לא נראית מבטיחה. בשתי העונות האחרונות כניסיונות לתקן את מצב הרכש, בכר מחתים שחקנים תוך כדי העונה, מעמיס על הסגל שחקנים לא מספיק טובים, ובכך גורם מרמור. בנוסף, המהלכים הללו מכבידים על התקציב לעונות הבאות, שכן לשחקנים בדרך כלל חוזים גבוהים והתרת החוזה עולה לא מעט.
בארבע וחצי שנים של אימון בהפועל באר שבע, אפשר לומר שהשחקנים היחידים שהשתפרו משמעותית תחת ברק בכר הם טהא ואל־חמיד, וגם זה לא קרה כתוצאה מתוכנית כלשהי לקידומם, אלא מפציעות והרחקות בחלק האחורי. שחקנים צעירים ומוכשרים כמו מיכאל אוחנה, תומר יוספי, דן ביטון ודור אלו, לא קיבלו מספיק דקות משחק ולא הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם ולהשתפר משמעותית.
אפילו אורן ביטון, שהגיע בתור תקווה גדולה לעמדת המגן השמאלי, מספק מספרים מרשימים התקפית, אך בשתי עונות בקבוצה לא השתפר הגנתית וכיום נדחק לספסל הקבוצה. ניקח כדוגמה נוספת לרכש ולאי פיתוח צעירים את ניב זריהן. החלוץ הצעיר יציין בינואר שלוש שנים בהפועל באר שבע.
הוא נקנה מאשדוד כהבטחה גדולה עם רגל שמאל אימתנית. בפועל, בשלוש שנים בקבוצה זריהן כבש 7 שערים בלבד ולא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו. הוא לא שיפר שום אספקט במשחק שלו, לא מסוגל לעשות מסירה עם רגל ימין החלשה, ונשאר שחקן מוגבל של מהלך אחד, החיתוך שמאלה מאגף ימין ושחרור בעיטה. איפה צוות האימון היה בשלוש השנים האלה? ואיך לא הצליח לפתח את הכישרון?
אם נסתכל על הסגלים של המועמדות לאליפות, נראה שחקנים צעירים רבים שהשתפרו מאוד בתקופתם בקבוצות ומהווים את שלד הקבוצה העונה ובשנים הבאות. למכבי תל אביב יש את גלזר, טננבאום, חוזז, יונתן כהן, אלמוג, פיבן, פרץ וברסקי, בעוד שלמכבי חיפה יש את לביא, חזיזה, עוואד, סאן מנחם, ארד, אשכנזי, חבשי, מאיר ופלקושצ'נקו. יש לבאר שבע הרבה מה ללמוד משני המועדונים האלה בתחום קידום הצעירים וטיפוח שחקני בית.
זה בסדר שקבוצה לא פוגעת בחלק משחקני הרכש, זה קורה גם לקבוצות הגדולות בעולם, וגם לא כל שחקן עם פוטנציאל יצליח לממש אותו, ולא חסרות דוגמאות. אבל מועדון שרוצה להתפתח, לקחת תארים ולשחק במפעלים האירופאיים לא יכול להרשות לעצמו ליפול כל כך הרבה ברכש ולא להצליח בקידום שחקנים צעירים כמו באר שבע של השנים האחרונות.
לבכר מניות רבות בהפועל באר שבע והמועדון עשה התקדמות אדירה תחתיו, אך כדי לעלות עוד מדרגה ולהתפתח ראשי המועדון, אלונה ברקת ואסי רחמים, חייבים להבין איך להשתפר משמעותית בנושא הרכש וקידום הצעירים, עם בכר או בלעדיו.
לפנייה לכתב/ת 
ברק בכר
צילום: עוז מועלם
מומלצים
