מוזיאון הילד באשדוד / פלג בחמישי
האסיר המשוחרר ג'קי בן־זקן אירגן לבנו, מגן אפור שלא משחק כבר שנה, היכל תהילה באצטדיון. וגם: הספין המכוער של ניר קלינגר
האליל
הפוסטר של טום ולהקתו
מועדונים מפוארים בעולם נוהגים לכבד את כוכבי־העל שלהם, בעבר ובהווה, בדיוקנים שמעטרים את קירות האצטדיון הביתי ומתקן האימונים. לעיתים מנציחים אפילו את הסמלים הגדולים בפסלים, כמו שעשתה למשל מנצ'סטר יונייטד לבובי צ'רלטון, ג'ורג' בסט ודניס לאו באולד טראפורד. בכניסה לאצטדיון הי"א באשדוד עדיין אין פסלים, אבל אורח זר שהיה מבקר במתחם חדרי ההלבשה בטח היה חושב שגדול שחקני המועדון הוא טום בן־זקן.
על הקיר במסדרון מופיע פוסטר ענק ובמרכזו, בפוזה של מנהיג וסולן הלהקה, המגן הימני שנפצע בינואר ומאז לא משחק. משני צדדיו ניצבים מי שנראים כחברי להקת הליווי - גדי קינדה (שנמכר לבית"ר ירושלים), דין דוד, בנצי מושל, חאתם אל־חמיד (שמשחק בסלטיק) ורועי בקל שפרש (ואולי בגלל זה תקוע לו במצח לחצן מצוקה להתרעה על שריפה).
איך הם נבחרו, ולאיזה קריטריון היה משקל רב יותר - השערים שהבקיעו או הכסף שהכניסו - לא ברור. גם לא השילוב בין שחקני העבר וההווה. כי אם כבר מורשת, מדוע לא הונצחו על אותו קיר שחקנים שתרמו למועדון הזה הרבה יותר? אבל דבר אחד די מובן: השחקן שהכי פחות בלט במגרש הוא זה שדיוקנו הכי בולט על הקיר.
לגמרי במקרה, זהו בנו של ג'קי בן־זקן, שאיננו הבעלים אך עושה בקבוצה כבתוך שלו. כך הוא מינה את בנו (בחור טוב בסה"כ) לקפטן, ומארגן לו פולחן אישיות מגוחך על קירות אצטדיון הי"א. פלא שאת האוהדים באשדוד, האיחוד המלאכותי - מ.ס בן־זקן - לא ממש מעניין?
מה שכן, יציר הכלאיים ראוי לשמו גם בזכות שני נציגיו שנשלחו לכלא. הקודקוד בן־זקן, שהורשע בשורת עבירות של השפעה בתרמית על ניירות ערך, בקשירת קשר לביצוע פשע ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והבלם עוביידה חטאב, שהורשע בעבירה של הפקרה, בתאונה שבה פגע והרג אדם שחצה כביש. עכשיו ממתין לגזר דינו גם הקשר יצחק אספה, שהורשע בהפקרת הנער שבו פגע ברכבו, ארי נשר ז"ל, ובשיבוש הליכי משפט. שני האחרונים המשיכו לשחק כרגיל למרות ההפקרות וההרשעות, כיאה למועדון מופקר בראשות עבריין מוכר.
ואולי באמת, למען יראו וייראו, כדאי להקדיש את אחד הקירות באצטדיון העירוני לפוסטר של אנשי הקבוצה שהסתבכו עם החוק. במרכז יופיע כמובן דיוקנו של בן־זקן האבא, ולצידו חטאב ואספה. בהיבט הפלילי לפחות, אין אצלו איפה ואיפה. כולם היו בניו.
הצבוע
קלינגר מתבזה ובורח מאחריות
"אנחנו מייצרים לנו DNA אחר. רואים את הגישה והרצון של השחקנים ללמוד ולהתפתח". כך אמר פרופ' ניר קלינגר לפני המבחן בכימיה בנתניה. "בכדורגל צריכים להיות נחושים, ראשונים לכל כדור ולשחק עם תשוקה. כשאין לך את זה אתה מפסיד בגדול", ניתח יצרן ה־DNA אחרי התבוסה 4:0.
ה"תשוקה" היא מוטיב שחוזר בטלנובלה של מאמן הפועל ת"א, כפי שמוכיח תקציר העונות הקודמות של "החרטטן מוולפסון".
"אני שמח על התשוקה שיש לאנשים במועדון הזה", הודיע המנג'ר כשהגיע למ.ס אשדוד ב־2013, למרות שפרק הסיום היה עצוב וכואב.
"הוא מאמן צעיר עם המון תשוקה", החמיא ב־2015 קלינגר, מנג'ר מכבי שעריים, כשמינה תחתיו את עידן בר און (שפוטר כעבור כמה חודשים). "אני נרגש להצטרף למועדון גדול כמו בית"ר ירושלים", הצהיר באוקטובר אשתקד, והוסיף: "אני מגיע בשיא התשוקה וההתלהבות ומצפה להתחיל בעשייה". תוך זמן קצר, האוהדים ציפו שיסיים אותה. "הכסף היה הדבר האחרון שעניין אותי, אלא יותר התשוקה לאמן את הפועל ת"א", אמר הרומנטיקן בחודש שעבר. כזה הוא קלינגר, חוזר בתשוקה.
אבל כשמתחילות הבעיות, ה"מוטיבטור" בורח מאחריות ומפיל אותה על שחקניו. אחרי השער הרביעי שספגה קבוצתו בנתניה שלח קלינגר לספסל את סטפן ספירובסקי, שנכנס רק בתחילת המחצית השנייה, וכשהקשר הזר ניגש ללחוץ את ידו, ניפנף אותו בגסות. העיקר שהאוהדים המתוסכלים יקבלו את המסר של הזובור: זה לא אני, זה הוא. הכי קל להקריב על מזבח הכישלון שעיר לעזאזל מצפון־מקדוניה, שנכנס בפיגור 2:0 ושיחק רק 30 דקות. לדרייפוס (נמרוד, לא אלפרד) זה לא היה קורה.
למחרת הגיעה החוצפה לשיאה, כשספירובסקי זומן לוועדת משמעת בגלל אי־ציות להוראות. מי יודע, אולי אחרי השימוע ישונה סעיף האשמה לחוסר תשוקה והפרת אמונים.
הביזיון
החשבונאי כץ וצילו של שפירא
בשבת, 14 בדצמבר, מלאו 18 שנה למותו של רובי שפירא. במשחק מול הפועל כפר־סבא, שנערך בדיוק באותו יום, הניפו אוהדי הפועל חיפה כרזה ענקית - "לעולם לא נשכח" - לזכר האיש שהביא להם את האליפות היחידה. יואב כץ, האיש הקטן שמבוהל מהצל הגדול, התעלם לחלוטין.
במקום להפוך את הקבוצה למפעל הנצחה לאיש ששילם עבורה בחייו, מנהל החשבונות מנהל מלחמות עם קבוצת האוהדים שקרויה על שמו של שפירא, על גבה של אלמנתו רחל. רק ביום ראשון, בעקבות הביקורת שנמתחה על המועדון, הודיעה הקבוצה כי בכוונתה לערוך טקס "במשחק עם צפי קהל גדול נגד בית"ר ירושלים, שבו יינתן לשפירא ז"ל ולמשפחתו הכבוד הראוי". כאילו שבתאריך זיכרון אפשר לתמרן.
שלום רחל שפירא, מישהו מהמועדון ניסה לתאם איתך מועד לטקס?
"אף אחד לא דיבר איתי, וגם אם יפנו אינני מעוניינת. יואב כץ ממדר אותי למרות שלא עשיתי לו שום דבר רע. להפך, אני תמיד קוראת לסובלנות ודוחפת את הנכדים שלי להפועל חיפה. אני בכלל לא רוצה שיעשו בשבילי אזכרות, זה ממש לא לכבודי ולא לכבודו של רובי".
ואם החשבונאי הקנאי כץ ינסה בכל זאת לקיים טקס פופוליסטי במשחק מול בית"ר ירושלים, כדאי אולי שהאוהדים המסורים יקדישו גם לו כרזה: "לעולם לא נסלח".
המסוכן
הטיסה והעונש של בן-דב
ב־30 בנובמבר נתפס מנכ"ל מכבי חיפה, אסף בן־דב, כשהוא נוסע במהירות מופרזת, רישיונו נשלל לחודש ימים והוא קיבל זימון לבית המשפט. לפי כתב האישום, הוא נהג במהירות 185 קמ"ש בדרך שבה המהירות המרבית המותרת היא 90. "אני מכחיש באופן נחרץ את גרסת המשטרה על דבר העבירה ונוכיח את זה בבית המשפט", הגיב אז המנכ"ל הנמהר והנחרץ ל־ynet.
השבוע, כפי שעידכן אותי עמיתי רענן בן־צור, הורשע בן־דב בהסדר טיעון, לפיו הודה בנהיגה במהירות של 165 קמ"ש - שזה "רק" 75 קמ"ש מעל למותר. השופטת לאה שלזינגר שמאי מבית המשפט לתעבורה בפ"ת קנסה אותו ב־2,000 שקל, רישיונו נפסל לארבעה חודשים, פלוס שלושה חודשים ע"ת והתחייבות בסך 3,000 שקל להימנע מעבירה דומה בשלוש השנים הבאות.
השאלה המעניינת היא עד כמה בעלי המועדון התרשם מהתאוצה של הוולבו שהוא משווק, לא כל שכן מביצועי הנהג, שאמור להוות מודל למאות שחקנים צעירים.
אבל אחרי שמכבי חיפה משקיעה כל כך הרבה במנטורים של ירדן שועה, ששירת בצה"ל רק חמישה חודשים, אולי הגיע הזמן שיחזיר קצת למועדון ויהיה גם נהג בוס.
לפנייה לכתב/ת 
