נתן לעצמו כנפיים: המרוץ לצמרת של יוליאן נגלסמן

נגלסמן חגג בחודש יולי האחרון יום הולדת 32, חודש אחרי הפרעוש, אבל הגיל הצעיר לא מהווה בעיה מבחינתן של באיירן מינכן, מנצ'סטר יונייטד, בורוסיה דורטמונד ויש האומרים אפילו ברצלונה. בדרך כלל קבוצות גדולות מעדיפות מאמנים עם ניסיון, עם עבר מוכח, שלא לדבר על תארים. אבל במקרה של נגלסמן הגיל הצעיר והשנים המעטות שלו במקצוע לא מרתיעים אף אחד. לכולם ברור שמדובר בפנומן. בשבת תארח לייפציג את אוגסבורג וניצחון יבטיח לה את אליפות החורף של הבונדסליגה בפעם הראשונה בהיסטוריה. לייפציג ומנשנגלדבך עם אותו מספר נקודות, אבל ללייפציג יתרון של תשעה שערים שערים. את האלופה באיירן מינכן מקדימה הקבוצה של נגלסמן בארבע נקודות.

יוליאן נגלסמן. צעיר ממסי(צילום: גטי אימג'ס)

האם יוליאן נגלסמן יוליך את לייפציג גם לאליפות היסטורית בחודש מאי? קשה לומר, אבל זה בוודאי לא תסריט דימיוני. בינתיים הוא ממשיך לשבור שיאים ולקבוע הישגים תקדימיים. למשל בליגת האלופות. הגרמני הוא לא רק המאמן הצעיר ביותר אי פעם שאימן בליגת האלופות, הוא כעת גם הצעיר ביותר שהגיע לשלבי הנוק אאוט של הצ'מפיונס.

לייפציג, שמשחקת בצ'מפיונס ליג בסך הכל בפעם השנייה, העפילה לשמינית הגמר ותפגוש את טוטנהאם, למי ששכח, סגנית אלופת אירופה, והקבוצה אותה מאמן כעת ז'וזה מוריניו. לקראת המפגש הכפול הזה נזכרו בגרמניה שבתחילת דרכו זכה נגלסמן לכינוי "מיני מוריניו". האחראי על הכינוי היה השוער טים ויזה, ששיחק אז תחת הדרכתו של נגלסמן בהופנהיים, הקבוצה בה פרץ לתודעה הציבורית.

כמו מוריניו גם נגלסמן לא הגשים את החלום להיות כדורגלן מקצועני. הוא שיחק בקבוצות הנוער של מינכן 1860 ואוגסבורג, אבל פציעות ברכיים לא פשוטות קטעו את הקריירה שלו כבר בגיל 19. יוליאן הצעיר לא ויתר על אהבתו הגדולה, אבל לפני שחזר למגרשים הוא הלך ללמוד באוניברסיטה. הוא למד מנהל עסקים במשך שנתיים לפני שעבר לפקולטה למדעי הספורט. כשהשלים את התואר הצטרף יוליאן לצוות האימון של אוגסבורג, שם עבד תחת הדרכתו של מאמן צעיר נוסף, תומאס טוכל, כיום מאמנה של פריז סן ז'רמן.

מוריניו המקורי. לא מיני מוריניו(צילום: רויטרס)

זה היה ב-2008, כשנגלסמן היה בסך הכל בן 21. טוכל עבר אחרי שנה לאמן את מיינץ, נגלסמן נשאר ובסופו של דבר קיבל את הג'וב האמיתי הראשון שלו ב-2012, עוזר המאמן של הופנהיים. הופנהיים, למי שלא זוכר, מייצגת כפר קטן עם פחות מ-4,000 תושבים ועד לפני פחות מ-20 שנה הייתה קבוצה חובבנית ששיחקה בליגה החמישית. אבל אז הגיע המילארדר דיטמאר הופ, האיש שייסד את ענקית התוכנה SAP , השקיע מאות מיליונים והקים קבוצת כדורגל לתפארת.

ב-2008 העפילה הופנהיים בפעם הראשונה לבונדסליגה, כשעל ההצלחה מנצח המאמן ראלף ראנגניק, המכונה "הפרופסור". ראנגניק היה האיש שהשפיע יותר מכל אחד אחר על הקריירה של יוליאן נגלסמן ולמעשה גם היום הוא האחראי עליו מתוקף תפקידו כמנהל הספורטיבי של אגף הכדורגל בקונצרן רד בול. ראנגניק מונה למאמן הופנהיים ב-2006, כשזו הייתה עדיין בליגה השלישית, והעלה אותה לליגה הראשונה תוך שהוא משתמש בטקטיקות חדשניות באותם זמנים בכדורגל הגרמני: לחץ גבוה ושינויים תכופים של מערכים, כולל במהלך המשחקים.

ראלף ראנגניק. המנטור(צילום: גטי אימג'ס)

"הוונדרקינד"

באותם ימים נגלסמן אימן את קבוצת הנערים של הופנהיים ובאופן טבעי ינק מראנגניק כמעט את כל מה שהוא יודע על כדורגל. כשראנגניק התפטר בסוף 2010, נגלסמן הוקפץ לאמן את קבוצת הנוער של המועדון.

לא פחות משבעה מאמנים הדריכו את הופנהיים בין ינואר 2011 לפברואר 2016, ואף אחד מהם לא הצליח. בעונות הללו הופנהיים הייתה באופן קבוע בסכנת ירידה לליגה השנייה. בפברואר 2016 התפטר המאמן ההולנדי הוב סטיבנס כשהקבוצה שוב עמוק בתחתית. ההנהלה החליטה להמר ומינתה את יוליאן נגלסמן, אז בן 29 בלבד. הפרשנים בגרמניה הרימו גבה. לא נשמע להם הגיוני שמאמן כל כך צעיר יאמן בליגה הראשונה, במיוחד כאשר יש לו בקבוצה שחקנים יותר מבוגרים ממנו.

אבל ה"וונדרקינד" (ילד הפלא), המאמן הצעיר בהיסטוריה של הבונדסליגה, לא התרגש. הופנהיים ניצחה ב-7 מ-14 משחקיה האחרונים וניצלה מירידה. מי שחשב שזה היה מקרי קיבל את התשובה עונה לאחר מכן כשהופנהיים סיימה במקום הרביעי והעפילה לפלייאוף ליגת האלופות. לא רק התוצאות היו נהדרות, גם הכדורגל היה פנטסטי. הופנהיים הפסידה רק ב-4 מ-34 משחקיה והמאמן הצעיר הפך לסנסציה.

עונת 2017/18 הייתה אפילו טובה יותר כשהופנהיים סיימה במקום השלישי, לפני דורטמונד ולברקוזן. בקיץ 2018 באיירן מינכן הגדולה שקלה לפנות אל נגלסמן, אבל לבסוף החליטה שהוא עדיין צעיר מדי עבורה. היא בחרה בניקו קובאץ', שמאז כבר פוטר. בורוסיה דורטמונד דווקא פנתה באותו קיץ ליוליאן, אבל הוא לא רצה להפר את החוזה שהיה לו בהופנהיים והחליט להישאר.

הפך את טימו ורנר למכונת שערים(צילום: גטי אימג'ס)

לייפציג היא כמו אייפון 

העונה השלישית שלו בהופנהיים הייתה פחות מוצלחת. הקבוצה סיימה במקום התשיעי ונגלסמן הבין שהגיע הזמן לעבור. ראלף ראנגניק, המנטור שלו לשעבר, היה זה שהצליח לשכנע אותו שהמקום הנכון עבורו הוא ר.ב. לייפציג, המועדון הצעיר (קיים רק 10 שנים), שנמצא בבעלות קונצרן משקאות האנרגיה האוסטרי רד בול. הרבה אנשים בגרמניה מתעבים את ר.ב. לייפציג, מכנים אותו "מועדון מפלסטיק", צעצוע של מיליארדר אוסטרי, קבוצה שאין לה מסורת ושלא מייצגת קהילה. אבל את נגלסמן כל זה לא מעניין. הוא הגיע ללייפציג כדי לעשות היסטוריה.

"אנשים צריכים להעריך עבודה טובה" הוא אמר, "ולא משנה אם המועדון קיים רק כמה שנים או הרבה דורות. כשמישהו מקים סטארט-אפ עם חידושים אדירים, אף אחד לא אומר 'אין להם מסורת אז זה זבל של מוצר'. אף אחד לא שמע על 'אפל' לפני 30 שנה והיום כמעט לכל אחד יש אייפון". הגרמני מאמין בטקטיקה, אבל רק עד גבול מסויים. הוא תמיד אומר: "30 אחוזים מעבודת המאמן היא טקטיקה, 70 אחוז זו פסיכולוגיה". ההסבר שלו הוא שכל אחד מהשחקנים חייב להגיע למשחק קודם כל מוכן מבחינה מנטלית, כדי שיוכל ליישם את ההוראות הטקטיות.

"אני חושב שהדרך בה משחקים בספרד דומה לפילוסופיה שלי", הוא מסביר. "הרעיון הוא לתקוף את שחקני היריב קרוב לשער שלהם, כי אז המרחק שאתה צריך לעשות כדי לאיים הוא קצר יותר". ומה לגבי מערכים? "בסופו של דבר מדובר בהבדל של 10 מטרים בין 2-4-4 או 1-2-3-4. במהלך 90 דקות קבוצה עומדת במערך הספציפי שלה אולי שמונה פעמים, כולל בשריקת הפתיחה", הוא עונה.

יוליאן נגלסמן עם השחקנים. אי אפשר לדעת מה יהיה המערך(צילום: גטי אימג'ס)

ההשפעה של פפ

"השיטה של לייפציג הייתה מבוססת בעבר על לחץ מאסיבי ויציאה להתקפות מתפרצות. אז זה עדיין חלק ממה שאנחנו עושים, אבל עכשיו אנחנו יוצרים הרבה מצבים גם באמצעות הנעת כדור יותר סבלנית". נגלסמן שואב רעיונות מכל העולמות ומשלב אותם יחד, ובכך משיג יתרון נוסף: אף פעם אי אפשר לדעת איך הקבוצה שלו תשחק.

חוץ מראנגניק גם פפ גווארדיולה השפיע לא מעט על דרך החשיבה והעבודה של נגלסמן. כמו פפ גם הוא דרש שחדר ההלבשה של הקבוצה באיצטדיון הביתי יהיה אליפטי, בלי פינות, כדי שכל השחקנים ישבו זה מול זה ויראו האחד את השני. פיתוח אחר שלו הוא הצבת מסך וידאו ענקי, בגודל 26 מ"ר, לאורך קו החוץ של מגרש האימונים. ארבע מצלמות מתעדות את האימון בלייב והצוות יכול לעצור את האימון ולהראות לשחקנים תוך שניות מה עבד ומה לא עבד במהלך התירגולים על המסך שמולם.

פפ גווארדיולה. ההשראה של נגלסמן(צילום: רויטרס)

לייפציג עושה בינתיים עונה מהחלומות. לא רק שהיא מוליכה את הבונדסליגה אחרי 16 מחזורים, היא גם הקבוצה שכבשה הכי הרבה שערים, 45. כולם מדברים על 19 השערים של רוברט לבנדובסקי, אבל טימו וורנר, החלוץ של לייפציג, כבש רק שער אחד פחות מהכוכב הפולני, וזה אחרי שנגלסמן שינה לו את התפקוד והעביר אותו לשחק באגף.

החודשים הבאים יהיו מבחן ענק עבור יוליאן נגלסמן. האם יצליח להוליך את לייפציג לזכייה באליפות? האם ינצח בדו-קרב המרתק את טוטנהאם בשמינית גמר הצ'מפיונס? אגב, בטוטנהאם חשבו על נגלסמן כמחליפו של מאוריסיו פוצ'טינו, אם המאמן הארגנטיני היה עוזב בקיץ. וברור שבאיירן מינכן, שהחליטה לוותר עליו לפני שנה וחצי, שוקלת האם להציע לו להגיע אליה בקיץ 2020. גם במנצ'סטר יונייטד חושבים עליו ברצינות, לאור היכולת המאכזבת של הקבוצה בשנה בה מאמן אותה אולה גונאר סולשיאר.

נגלסמן עצמו לא מתבייש לחשוב אפילו רחוק יותר. לא מזמן, כשנשאל לגבי האפשרות שיגיע לקאמפ נואו, הוא אמר: "ברצלונה היא עיר נהדרת ויש לה קבוצה נהדרת, אבל זו לא הקבוצה האטרקטיבית היחידה". מדהים לחשוב שעברו פחות מארבע שנים מאז שהחל לאמן קבוצת בוגרים ומדהים עוד יותר לראות לאיזה גבהים הוא נסק. ובגיל שבו שחקני כדורגל עדיין נמצאים בשיאם ואפילו לא חושבים על קריירת אימון, יוליאן נגלסמן כבר נחשב לאחד המאמנים הטובים בעולם. היום שבו יהיה הטוב מכולם כבר לא רחוק.