רגעים שגדולים מאהבה או שנאה

לכבוד סיכומי העשור למיניהם, הגיע הזמן לפרגן לגדולים ביותר - גם אם הם לא מהקבוצות או השחקנים שאנו אוהדים. הספורט מלא ברגעים ובשחקנים גדולים, ואנו האוהדים לפעמים מחפשים רק את הרע ולא נוטים לפרגן, כי כמובן אין כמו שמחה לאיד ברגעים קשים. בכתבה זו ארצה להתייחס ולפרגן לכמה מהרגעים הגדולים של שחקנים ושל קבוצות שאני באופן אישי לא אוהד.

בתור אוהד צ'לסי והולנד, אנדרס אינייסטה אחראי לכמה משברוני הלב הגדולים ביותר שהיו לי בכדורגל: שער ניצחון במונדיאל, ושער שהדיח את צ'לסי בחצי גמר הצ'מפיונס. אבל למרות זאת, אין ספק שהוא שחקן גדול, ווינר בנשמה שמגיעה לו כל ההערכה. בכל זאת, במאני טיים מופיעים הגדולים ביותר.

ברצלונה, 1:6, אין מילים(צילום: גטי אימג'ס)

בנוסף, כולנו כעסנו על לברון ג'יימס והיחס שלו כלפי דייויד בלאט. הוא שחקן שאוהבים לשנוא, וגם אני לא מת עליו, אך בסדרה הידועה מול גולדן סטייט הגדולה, לאחר פיגור 3:1, היו אלה רגעי הקסם של לברון שהובילו למהפך מהגדולים בהיסטוריה, ועל זה אני חייב להעריך אותו ואת היכולת שלו, וליהנות מהגדול ביותר בתקופה זו.

ואני חייב להזכיר רגע אחד נוסף שמבחינתי הוא הגדול בעשור זה. בתור אוהד צ'לסי, קבוצה שאני לא מתחבר אליה היא ברצלונה, ואני תמיד שמח כאשר הם מפסידים ולא מצליחים. אבל גם אני עצרתי ונתתי כבוד ב-1:6 על פ.ס.ז'. בסיום המשחק פשוט הבנתי שיש רגעים שהם גדולים מיחסי אהבה או שנאה לקבוצות או שחקנים. זו הייתה התצוגה הענקית בהיסטוריה של המשחק. הספורט מציף בנו המון רגשות, ולפעמים צריך רק להכיר תודה לגדולים ביותר, גם אם אנו לא אוהבים אותם.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.