החזון של צ'לסי מול חוסר היציבות
פרנק למפארד מינף את איסור ההעברות למתן הזדמנות לצעירים נהדרים. אבל האם זה ישתלם לקבוצה בטווח הארוך? אם גם לכם יש מה להגיד - שלחו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
שוק ההעברות העולמי עלה למחירים קשים לעיכול, ועל מנת להתמודד עם בעיה זו, מועדונים רבים משקיעים באקדמיות הנוער שלהם במטרה ליצור שחקנים בדמות המועדון. הקבוצות הקטנות מוכרות את שחקניהן המוכשרים ביותר למרבה במחיר, ואילו אקדמיות כמו לה מאסיה של ברצלונה מנסות לייצר את השחקנים הטובים ביותר לשימוש הקבוצה. ויש את צ'לסי, שהתחילה עם החזון של שחקני אקדמיה, אך נתקעה איפשהו בדרך - עד לשובו של פרנק למפארד.
שחקני אקדמיה, שחקנים שעוד לא קרעו זוג נעליים (או ביטויים אחרים שהקהל שומע בתקשורת ובזמן שידור). לא מזמן נקנה השחקן היקר בהיסטוריה של אתלטיקו מדריד, ז'ואו פליקס, ב-126 מיליון אירו כשהוא רק בן 20, בנפיקה, המוכרת, ספרה את המזומנים והקבוצה הספרדית שהימרה על השחקן מקווה שתיהנה ממנו למשך 10 עונות לפחות. הכדורגל עובר אבולוציה, וההתפתחויות האחרונות בענף עוזרות לשחקנים צעירים לזכות ביותר הזדמנויות, בעוד הם משחקים עם מוטיבציה עילאית ולמען המועדון שספגו ממנו את כל הערכים. אטאלנטה מרעידה את כל איטליה עם תשוקה של שחקני הבית שלה, ועושה חיים קשים גם למועדונים הגדולים. וצ'לסי פיתחה מאז 2003 את האקדמיה אולי הכי נחשבת באנגליה, אך לא נהנתה מהפירות עד העונה.
עוד לפני כעשור למפארד הציב חזון עבור המועדון האנגלי האהוב עליו, המועדון שבסופו של דבר יאמן. לפני שחשב על פרישה וכניסה לתחום האימון, מספר 8 של צ'לסי, האגדה האנגלית, ידע שמשהו בכדורגל ובמועדון הלונדוני של צ'לסי צריך להשתנות. כשנשאל לגבי חוסר דקות של צעירים הביע רגשות עזים: "זה אחד הדברים היחידים שאני שונא בכדורגל כרגע. אני חושב שכל המבנה מתחת לקבוצה הבוגרת לא נכון". הפליימייקר הכחול העביר ביקורת על מדיניות ההשאלה של צ'לסי, שלדעתו גרמה לאיבוד מוטיבציה בקרב שחקנים מוכשרים מאוד, שפשוט לא קיבלו את ההזדמנות לשחק ולהרשים. העונה, רומן אברמוביץ', הבעלים של צ'לסי, הגשים ללמפארד חלום. אחרי שזכה עם המועדון כמעט בכל תואר אפשרי, הוא חזר למועדון בתור מנג'ר, נתן לקבוצה תקווה חדשה והחזיר תשוקה ורגש שהיו חסרים במשך כמה עונות. הוא התחיל מהגשמת משאלה של האוהדים המסורים, ונתן סוף סוף לצעירים של צ'לסי הזדמנות, לשחק ולייצג את המועדון שגדלו בו, הפעם בקבוצה הבוגרת.
כל העניין התחיל בכלל כעונש. אמנם אברמוביץ' השקיע כספים רבים בהפיכת האקדמיה של צ'לסי לעטורת הצלחה, אבל העברה של כדורגלנים מוכשרים מתחת לגיל 18 שמוצאם אינו אירופי הנחיתה על המועדון איסור על העברת שחקנים בוגרים במשך עונה שלמה. העונש תקע את צ'לסי ללא אפשרות להתחזק הקיץ (מאז הוא קוצר, ובינואר היא תוכל להוציא כסף). לכן, עונת 2019/20 התחילה עם "רכש" פנימי: למפארד החזיר מספר שחקנים מושאלים שפרחו בקבוצות אחרות. שניים מהשחקנים המוכשרים ביותר הם פיקאיו טומורי ומייסון מאונט, ששיחקו תחתיו בדרבי קאונטי מהליגה השנייה והפכו לבאנקר בהרכב. הם עזרו לו להגיע לגמר פלייאוף ההעפלה לפרמייר-ליג, שם דרבי הפסידה לאסטון וילה - שהכוכב שלה היה לא אחר מטמי אברהם, חלוץ מושאל של צ'לסי שחזר גם הוא. אברהם בכלל הרגיש שאין לו תקווה במועדון הבית, אבל אז למפארד הגיע ושיכנע אותו לחזור הביתה. ההימור והאמון של המאמן הצליחו, וכיום אברהם בן ה-22 הוא החלוץ הראשון של צ'לסי ומלך השערים שלה. אברהם הפך לשחקן קריטי עבור הבלוז, וההתקפה חגה סביב יכולותיו הפיזיות והטכניות. הוא גם כבש אתמול את שער הניצחון ב-1:2 הענק בדרבי מול ארסנל.
לא חסרים שחקנים נוספים שלמפארד נותן להם את המושכות, ביניהם ריס ג'יימס, קאלום הדסון-אודוי ואפילו בילי גילמור בן ה18, אך הגדולה של המנג'ר לא מתבטאת רק בשילוב צעירים, אלא גם ברוגע ובביטחון שהוא מעניק לשחקנים הבוגרים יותר, אלה שאמורים להביא יציבות לקבוצה. תחתיו, שחקני הקישור שהפגינו יכולת אנמית יחסית בעונה שעברה השתפרו פלאים תוך זמן קצר. מטאו קובאצ'יץ', שלא הבקיע בכלל כל העונה שעברה, כבש כבר פעמיים בליגה בנוסף לארבעה בישולים. ז'ורז'יניו יוצר יותר מצבים ומתקל יותר פעמים.
אבל לא הכל כחול בצ'לסי, אמנם השחקנים נלחמים ומציגים כדורגל יפה לעין, אך התוצאות לא תמיד מספקות, וזו בעיה עיקרית ששורשיה בהגנה הרופפת. לא נראה שיש פתרון באופק מלבד רכש. לפעמים, הרצון והרגשות הסוערים של השחקנים מביאים גם לצרות - שאננות, לחץ שהשחקנים מתקשים להתמודד איתו, תסכול ועצבים רבים. הקבוצה פשוט לא יציבה, כנראה בגלל בעיות מנטליות של הצעירים. בכל זאת, צריך לזכור שלא רק השחקנים צעירים, אלא גם המאמן חסר ניסיון והתוכנית של המועדון היא לטווח הארוך. האם צ'לסי תצליח לבנות על השחקנים הצעירים גם בעונות הבאות ולהביא תארים משמעותיים? נצטרך לחכות ולראות.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.