חיבקתי ונישקתי כל מי שהיה סביבי

קשה לי לתאר במילים את השמחה שהרגשתי אחרי שהעפנו את מכבי ת"א העשירה מהגביע. האמת, אני באופן אישי לא הופתעתי מהניצחון ומההישג האדיר הזה. כשיצאתי מהבית לכיוון האצטדיון הייתה לי הרגשה חזקה שאנחנו הולכים לעשות את זה, למרות שמסביבי גיחכו. אמרו שאני חי בסרט, שאני מלא בפנטזיות, ושאם ייגמר 0:3 להם אז נצא בזול. אפילו אנשים בקבוצה צחקו עליי כשאמרתי שננצח. אבל אני נשארתי בשלי, והימרתי על 1:2 לנו.

ואז התחיל המשחק, שהתפתח בצורה דרמטית, והקהל היה באקסטזה. הייתה חוויה אדירה להיות חלק מהתפאורה הזאת. העידוד והשמחה הטריפו את השחקנים, שנלחמו כמו אריות, גם כשהיינו בפיגור. מרוב התרגשות נמחקו לי מהזיכרון דקות הסיום. מאוחר יותר סיפרו לי שחילקתי אגרופים, חנקתי אנשים ובעיקר חיבקתי ונישקתי כל מי שהיה באזור. לא הבנתי איפה אני בכלל.

אוהדי אום אל פאחם חוגגים בעיר(צילום: פרטי )

החגיגה נמשכה בדרך מעפולה לאום אל־פאחם. נסיעה שאמורה לקחת חצי שעה, נמשכה שעה וחצי בגלל הפקקים וההתלהבות של האוהדים, שציפצפו כאילו אין מחר. חלק יצאו מהמכוניות ורקדו. כשנכנסנו לעיר ראינו משפחות שלמות חוגגות. איזו שמחה. שירים, זיקוקים, אוכל ומה לא.

עדיין קשה לי להירגע מכזה דבר, לא מעכל, אבל אנחנו צריכים לחשוב על היריבה הבאה, שהיא לא פחות גדולה. תהיו בטוחים שבמכבי חיפה לא מרוצים מההגרלה. יהיה קשה לעצור את אום אל־פאחם, מועדון מסודר עם הנהלה מצוינת, שחקנים נהדרים ומאמן גדול. אם ניצחנו את האלופה, אפשר ללכת עד הסוף. כן, יש הזדמנות לעשות משהו היסטורי ולקחת את הגביע.

יכול להיות שאצטער על מה שאני כותב כרגע, כי אני עדיין באקסטזה, אבל ברגעים האלה מותר לנו לשמוח ולחלום בגדול.

הכותב הוא אחד מראשי האולטראס של הפועל אום אל־פאחם.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.