מחוץ לגוף: הקאמבק המטורף של רפאל נדאל
בשנת 2016 מי שנחשב לאחד הטניסאים הגדולים אי פעם הגיע לשפל חסר תקדים. הברכיים בגדו, רשימת הפציעות הייתה ארוכה בהרבה מזו של התארים והסוף נראה קרוב. אבל אז, הוא הזכיר לעולם בדיוק מאיזו עופרת הוא יצוק, וחזר עד הטופ. מסכמים עשור, פרויקט מיוחד
אנחנו אוהבים סיפורים לא הגיוניים בספורט. אנחנו אוהבים לראות אותם כדי שבעתיד נוכל לספר לנכדים שלנו שאשכרה ראינו את זה בלייב כשזה קרה. רפאל נדאל הוא בדיוק זה. מה שהוא עשה בעשור הזה, העשור שבו עבר את גיל 30, ואת סף הפציעות ההגיוני שבן אדם יכול לעבור ועדיין להמשיך ללכת, הוא בלתי נתפש. כדי לזקק את הבלתי-הגיוני לכדי אגדה, נחזור לשנת 2017.
אחרי 2015 גרועה במושגים שלו – בלי אף זכייה בגראנד-סלאם, הגיעה שנת ה"שיא" - של השפל. ב-2016 לא רק שנדאל לא זכה בתואר גדול, אלא אפילו לא עבר את הסיבוב הרביעי באף טורניר גדול ומיעט מאוד לשחק. הרגע המתוק היחיד בשנה ההיא הגיע באולימפיאדה בריו, אז זכה בזהב - בטורניר הזוגות - לא עניין מיוחד מדי בשבילו.
אמרו שהוא גמור. שעדיף שיפרוש כשעוד זוכרים לו את הרגעים הגדולים. שאין שום סיכוי שהוא ישווה את מספר הזכיות של רוג'ר פדרר בגראנד סלאם. אז אמרו. נדאל חזר, ובגדול: את 2017 הוא התחיל במקום התשיעי בעולם ועם גמר באליפות אוסטרליה. "רק גמר?", אתם בטח שואלים. בסטנדרטים של נדאל זה נשמע מוזר, אבל בנסיבות ההן ובתזמון ההוא – מדובר בהישג פסיכי.
לאחר מכן הוא זכה ברולאן גארוס אחרי שנתיים בלי שהניף את התואר בפריז, העיר בה הוכתר למלך הבלתי מעורער של החימר. נכון, הוא לא עבר את הסיבוב הרביעי בווימבלדון – בו זכה רק פעמיים בקריירה, אבל אז הגיעה אליפות ארצות הברית.
דווקא אחרי כל הפציעות, מלך החימר שנראה היה שלא יכול כבר באמת להתמודד ברמות הגבוהות של המגרשים הקשים בשל סגנון המשחק הסיזיפי שלו, סיפק טורניר מפלצתי.
חזרה מפיגור מערכה לניצחון? יש. ושלוש פעמים. סדרה של מערכות נדירות בהן הוא שובר את היריב ולא נגרר לטיי-ברקים? יש. בכל הטורניר הוא שיחק רק שני טיי-ברקים – נדיר ביחס אליו. ניצחון מושלם בגמר? יש. הוא הביס את קווין אנדרסון כאילו היה שחקן נוער. ולקינוח? הוא חזר למקום הראשון בעולם. כן, ההוא שהקריירה שלו כבר הייתה גמורה שוב מסתכל על כולם מלמעלה.
נכון, הוא לא המוכשר או המושלם מכולם. אבל הוא ההגדרה של איך היית רוצה שספורטאי יציג את עצמו לעולם. עד 2017 נדאל היה אחד הגדולים, בסיום 2017 הוא כבר היה שחקן היסטורי. ושיא הזכיות בגראנד סלאם? את זה נשמור לסיכום העשור הבא.
לפנייה לכתב/ת 
