שתף קטע נבחר

 
עמיר פלג

התבוסה של ביבי וטיבי / פלג בחמישי

סנסציית אום אל־פאחם והקרקס בטירה המחישו את קריסת הטקטיקה של ראש הממשלה ואת הטכניקה המגוחכת של הרשימה המשותפת

הפרובוקטורים

מחזיקי גביע ההסתה וההתרסה

בעונת 2015/16, אחרי שכבש לזכות בית"ר ירושלים מול בני־סכנין באצטדיון דוחא, התעטף דובב גבאי בדגל ישראל ורץ להתחנף לאוהדי קבוצתו. במוצ"ש, כשחגג עם אוהדי הפועל אום אל־פאחם את הדחת מכבי ת"א מהגביע, גבאי לא התעטף בשום דגל לכבוד הנס.

 

אלפי האוהדים המקומיים דווקא הניפו דגלים - של פולין ואוסטריה - בלי שום קשר למנצחות הבית הישראלי במוקדמות היורו. העיקר שהצבעים נכונים. אוהדי מכבי ת"א מנגד הצטיידו בדגלי ישראל, כאילו שהם בני תנועת המקויה שהגיעו לביקור בארץ הקודש. די מוזר, כי במשחקים האחרונים בליגה, מול בני־יהודה ונס־ציונה, הם דגלו בעידוד נטול דגלי לאום.

 

אחמד טיבי ובנימין נתניהו (איור: אופיר בגון)
מסיתים ומפלגים. אחמד טיבי ובנימין נתניהו(איור: אופיר בגון)

 

לתופעה המוזרה הזו יש אבות רוחניים: "מנהיגים" שרלטנים, שמנסים לחזק את מעמדם באמצעות פילוג, הסתה והתרסה. בראשם עומד בנימין נתניהו, ראש הממשלה שהפכה את ערביי ישראל לאזרחים סוג ב', לפי החוק. לפני הבחירות הוא גם השתמש בהם כדי להפחיד את העם ולקושש קולות.

 

בשבת, אוהדי אום אל־פאחם הצביעו ברגליים ונעו בכמויות לאצטדיון בעפולה. את הדרייב סיפקו להם ראשי הקבוצה - מוחמד מחאג'נה ומוחמד סולימן ג'בארין - שראויים לפרס ישראל על תרומתם לדו־קיום בלב הטירוף (ועוד בניצוחו של ניר ברקוביץ'). איך אמר ג'בארין כששאלו אותו על השילוב בין יהודים וערבים: "אני מתעסק עם בני אדם".

 

בדיוק ההפך מהפוליטיקאים הפופוליסטים שמלבים את הסכסוך, דוגמת אחמד טיבי, שגייס אפילו את סיבוב ח' בגביע המדינה לצרכיו הפוליטיים. באירוע שנראה כמו מערכון בארץ מטורללת, הפציעו הח"כ וחברו למפלגה איימן עודה על הדשא בטירה - בהפסקת המשחק מול מכבי נתניה - ו"בירכו" את הקהל. "זה המגרש הביתי שלי, שיחקתי כאן בנוער", הסביר הפרובוקטור שהתחפש לסופגנייה, חימם את האווירה וגרם כמובן לעימות בין שני מחנות האוהדים. זה לא דו־קיום אלא דו־פרצופיות.

 

מ.ס טירה הובסה 4:0, אך מכיוון שנגררנו שוב לתקופת המנדט, גם טיבי בעיצומם של ימי החנופה. כדורגלן הנוער של טירה, שהתעלק בעבר על ההצלחות של בני־סכנין, מיהר לתפוס טרמפ גם על הצלחת אום אל־פאחם. כאילו שבכדורגל, כמו בכנסת, זה יהודים נגד ערבים.

 

ממש לא. כאן מדובר ב־13 שחקנים שהשיגו בדיוק את המטרה שלשמה נבחרו, ואלה השמות: תומר ליטבינוב; נדב מוניס, טאדאס קיאנסקאס, שרון לוי, סהר דבח; מוחמד ג'בארין, ניב סרדל, יונס ג'בארין, ריף מסיקה; דובב גבאי, רותם חטואל; אליאור משלי ועבד ג'בארין. זאת הרשימה המשותפת האמיתית, שהגיעה להישג בזכות הליכוד וקולות הערבים (ביציע).

 

אום אל פאחם חוגגת (צילום: עוז מועלם)
הרשימה המשותפת האמיתית. שחקני אום אל פאחם(צילום: עוז מועלם)

 

הבושה

שוכטוביץ מלכלך על קונט

יותר מחודש אחרי ששמע נהמות מכיוון היציע הצפוני באצטדיון סמי עופר, הגיע מגן בית"ר ירושלים אנטואן קונט לבית הדין של ההתאחדות, אלא שבמקום להתנצל בפניו רשמית ופומבית, הטיח בו פרקליט מכבי חיפה עוד מנה של בוץ.

 

"השחקן נמצא בהליך פלילי בצרפת בעקבות אלימות נגד אשתו. הוא הכה אותה ופצע עובר אורח. אז להגיד שהוא צדיק? בהחלט לא", טען בנאום ההגנה שלו עו"ד אודי שוכטוביץ. כמה תלוש ומכוער.

 

גם נשיא המועדון, במקום להיפגש עם קונט ולהבטיח שיילחם בתופעה, הטיל ספק בגרסתו. "שופט המשחק והקוון, שעמד באזור התקרית, לא שמעו קריאות מהקהל אלא את תלונתו של השחקן עצמו", אמר יעקב שחר והוסיף: "אני מניח שהשחקן שמע משהו ומיותר לציין שאני מגנה בכל תוקף קריאות גזעניות או מקניטות ומצפה מהנוגעים בדבר לעשות חשבון נפש. מכאן, לכנות את אוהדי מכבי חיפה גזענים כפי שעשתה שרת הספורט ח"כ מירי רגב, זה מגוחך ופופוליסטי. בואו לא נעשה מכל זבוב פיל".

 

הדברים מדויקים בעיקרם, מכבי חיפה היא אולי הדבר הכי רחוק בליגה מגזענות בליגת העל, אבל בואו גם לא נעשה מקולות של קוף רחשים של זבוב. הטיעון שלפיו שופט המשחק לא שמע שום קריאה, מגוחך. מדובר בדוד פוקסמן, שבעקבות שיבוצו למשחק מול בית"ר ירושלים בתחילת החודש שעבר, הופיעה באחד האתרים הכותרת: "במכבי חיפה מודאגים מאוד מהשיבוץ של פוקסמן". והיה גם הסבר: "לטענת הירוקים, במהלך המשחקים האחרונים בהם שפט את הקבוצה, הוא הרחיק את ארנסט מאבוקה ופסק שני פנדלים שלא היו".

 

מכבי חיפה מול בית
מכבי חיפה הטילה בוץ בקונט(צילום: עוז מועלם)

 

הכוונה הייתה בעיקר להפסד מול בני־יהודה בשלהי העונה שעברה, שאחריו התלונן "גורם במועדון": "הפסדנו בגלל החלטת שיפוט, ספגנו שמונה אדומים העונה, איגוד השופטים עם יד קלה על ההדק נגדנו"... אבל עכשיו, כשפוקסמן ושות' משרתים את האינטרסים שלהם, הם הופכים לעדי מפתח בפרשה.

 

הניסיון לקעקע את טענתו של קונט (שנראתה אותנטית לחלוטין, בנוסף לתמונת הנער שביצע חיקוי של שימפנזה ביציע), היה בדיוק כפי שטענו אנשי בית"ר ירושלים - מתנשא ובזוי. הרי גם תובע ההתאחדות יכול היה להזכיר לבית הדין את חטאי העבר של מכבי חיפה, שבשנה האחרונה הורשעה לא פחות משבע פעמים בעבירות של התפרעות או התנהגות בלתי הולמת של אוהדים. אז להגיד שזה מועדון של צדיקים? בהחלט לא.

 

הטמטום

מחזור בערב חנוכה וחג המולד

מחזור ליגה מלא נערך שלשום ואתמול, בעיצומה של חופשת חנוכה, הזדמנות מעולה לקיים את המשחקים בשעה מוקדמת ולנסות להזרים למגרשים משפחות. לא עבור מינהלת הליגות, שמצטיינת בגימיקים והרבה פחות בשיווק.

 

21 אלף צופים הגיעו לפני כשבועיים למשחק בין מכבי ת"א לנס־ציונה בבלומפילד, בשעה 15.00 בשבת. המארחת תרמה את שלה, עם הפעלות לילדים בכניסה לבלומפילד. לדרבי נגד בני־יהודה שלשום, בשעה 20.15, הגיעו בערך 6,000. אז נכון, בדרבי החיפאי האצטדיון היה מלא, אבל זו לא חוכמה. את הפועל חדרה נגד באר־שבע ראו כ־1,100 צופים ו־715 בלבד הטריחו עצמם למפגש בין כפר־סבא לקריית־שמונה בפ"ת. כשמדליקים חנוכיות, לך תחפש אוהדים בנרות.

 

ולא רק ליהודים הייתה אורה ושמחה. ביום שלישי 24 בדצמבר, ערב חג המולד, שבתו כל הליגות באירופה, כדי לאפשר לשחקנים הנוצרים לחגוג עם משפחותיהם. אצלנו - כמו באמירויות המפרץ, כמה ממדינות אפריקה ובנגלדש - לא דפקו חשבון לסנטה קלאוס ושיחקו כרגיל. פלא שאמיליוס זובאס מבני־יהודה חילק מתנות?

 

מכבי תל אביב מול בני יהודה (צילום: עוז מועלם)
מכבי ת"א חוגגת, היציעים כמעט ריקים(צילום: עוז מועלם)

 

החצוף

לנציאנו מחולון בורח מאחריות

העונה העגומה שעוברת על קבוצת הכדורסל של הפועל חולון, גם במפעל שנקרא משום מה ליגת האלופות, הגיעה השבוע לשפל בתבוסה 92:60 למכבי חיפה. את האחראים לא קשה לאבחן: ראשי הקבוצה שפיטרו את המאמן שרון דרוקר לפני שנמצא מחליף, ונתנו את המפתחות לעוזרו, מתן חרוש. אפשר לחשוב שלו לא היה חלק בנפילות.

 

אלא שבמקום להתנצל בפני האוהדים על שרשרת הטעויות, היו"ר איתן לנציאנו ברח מאחריות. "ביזיתם את הגופייה הסגולה שלי, זה לא יעבור בשקט", איים לנציאנו על שחקניו באינסטגרם, והמשיך בסגנונו הירוד: "עברנו בביוב ובמקומות הכי נמוכים. תקציב שיא ולהיראות ככה? לא, לא!! לא כאן".

 

איתן לנציאנו (צילום: דנה קופל)
בורח מאחריות. איתן לנציאנו(צילום: דנה קופל)

 

זו לא הייתה הפעם הראשונה שלנציאנו מאשים אחרים בירידת הערך של גופייתו, ומתבכיין אחרי כישלונות במגרש ואלימות ביציעים.

בעבר הוא התעמת והתנצח לא פעם עם שופטים כאחרון האוהדים, הועמד לדין ונקנס. בקיצור, לא בדיוק הדמות שגופייתה המבוזה תיתלה על תקרת האולם החדש בחולון.

 

ואם כך מתנהג היו”ר, אולי עדיף שייקח דוגמה מ”עוזי גופייה” - האוהד המסור של בית”ר ירושלים - ילבש את גופייתו הסגולה ויעודד עם האולטראס מהשורה הראשונה ביציע. רק שלא יישכח לכתוב עליה: “אני איתן גופייה”.

 

שיקח מנו דוגמה. עוזי גופייה (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
שיקח מנו דוגמה. עוזי גופייה(צילום: ראובן שוורץ)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: אופיר בגון
טיבי ונתניהו
איור: אופיר בגון
מומלצים