יומן מסע ממשחק של פעם בחיים / תוכן גולשים
30 אלף אוהדים, כולל אותי, לא האמינו למה שהם ראו. קצב מטורף ורכבת הרים של רגשות – הלם, שמחה, טירוף ובסוף גם אכזבה. למרות ההפסד, בחיים לא הרגשתי כל כך גאה בקבוצה שלי, מכבי חיפה. ומגיעה מילה טובה למכבי ת"א, שניצחה בצדק. גם לכם יש מה להגיד? שלחו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
ביום שני האחרון הכדורגל הישראלי חזר ובגדול. הקלאסיקו המקומי התעלה על כל דמיון אפשרי. נביאי הזעם המדכאים שטענו שיהיה 0:0 משעמם התבדו אל מול מפגן התקפי שספק אם אי פעם נראה במחוזותינו.
30 אלף אוהדים אחוזי טירוף הגיעו לסמי עופר ולא האמינו למראה עינהם. רכבת הרים בחשכה זו ההקבלה הקרובה ביותר להרגשה של יושבי האצטדיון. פתיחה מדהימה של מכבי תל אביב שיתקה את מכבי חיפה והגול הצהוב המוקדם של ריקן (עם העיתנוז מול האוהדים שלנו) הכניס אותי, בתור אוהד ירוק, לדאון רציני, כי הוא אכן שיקף את השליטה הצהובה, שלדעתי בנס לא נגמרה בשלישייה לפני המחצית.
למרות הכל, יצאו פייטרים. שחקני מכבי חיפה(צילום: עוז מועלם)
מכבי חיפה מצידה הייתה כבויה מאוד, כיאה למחציות הראשונות שלה העונה, שהן פשוט נקודת תורפה. במחצית אמרתי לתומר חבר שלי ''אל תדאג, במחצית השנייה אנחנו טובים''. האמנם? המחצית השנייה התחילה כפרק המשך למפח הנפש הירוק מהמחצית הראשונה, מה פאקינג יותר מאכזב מ־0:2 צהוב של גולסה (שעם יהירות מעטה גם תפס מצלמה ושידר שהעסק גמור) שלוש דקות מתחילת המחצית?! ייאוש זה אנדר סטייטמנט לתחושה שהייתה לי באותו רגע, ומנגד, אמרתי לאוהד מבואס לידי, שכדורגל זה עניין של מומנטום והזכרתי לו את ה־3:3 בין ליברפול למילאן בגמר ליגת האלופות ב־2005, למרות שלא דמיינתי תוצאה שמתקרבת לזה.
ואכן, מכבי חיפה תפסה תאוצה בלתי מוסברת משום מקום, חילוף של בלבול, כמעט מספרת של עופרי ארד, ריבאונד של רוקאביצה, 2:1 חוזרים להאמין! שתי דקות אחר כך, עוד לא הספקנו לעכל את זה שהמשחק נפתח וכבר 2:2. וילדסחוט! (בינגו בלבול!) אופוריה בלתי נשלטת ביציע! תחושה שזה שלנו והנה השלישי בדרך, צרחות של אושר ביציע שלא נראו מעולם בסמי עופר.
ואז, משום מקום הגיע הפנדל השטותי (אבל המוצדק) לזכות מכבי ת"א אחרי יד של פוקס. האירוע הזה פשוט לקח למבורגיני ירוקה שנוסעת 200 קמ"ש בכביש ללא הגבלת מהירות והעביר אותה במכה לניוטרל והעלה את כל האצטדיון על טורים!! יונתן כהן (גיבור המשחק) ניגש לבעוט (תומר מלכה אמר רגע לפני – מחטיא!) ג'וש כהן עוצר!! שוב שמחה אדירה! אבל פאק, הריבאונד לאמצע, כהן מתקן בקלות, ואני צועק "איזו באסה", אבל גם "לא נגמר!" ממשיכים הלאה, נלחמים על השוויון, בזבוז זמן של טננבאום שמקבל צהוב, עוואד נכנס, בועט לא בכיוון, ממשיכים להאמין! דקה 88, עוואד עם גול של החיים (בינגו בלבול 2.0) טירוף!! שועה כבר על הקו של החצי מחליף את חזיזה ויאללה רוצים את הרביעי ויש חמש דקות תוספת זמן!
שועה מבשל לעוואד שלא מתלבש לו הכדור (אין בינגו בלבול 3.0). איבוד כדור אחרי התנגשות של שני ירוקים לא מתואמים, כדור נחטף, מתפרצת צהובה – יונתן כהן שם את זה בפנים, הרשת זזה ואני פשוט רואה שחור. שריקת הסיום, מעכל איכשהו את ה־4:3 ונשאר למחוא כפיים לקבוצה שלי, שב־18 שנה שאני אוהד אותה מעולם לא הייתי גאה בה אחרי הפסד כמו הפעם. פשוט פייטרים אמיתיים שלא מוותרים אף פעם.
וגם מילה טובה מגיעה למכבי תל אביב, על המשחק החד פעמי הזה, ואם להיות כן, הם שיחקו טוב יותר ממכבי שלי, והניצחון שלהם שיקף את השליטה ברוב דקות המשחק. רק שיזכרו שמאחורי כל מעידה שתהיה להם בליגה מעכשיו, מכבי חיפה תהיה שם כדי לצמצם את הפער! תודה על משחק של פעם בחיים!
לפנייה לכתב/ת 
יונתן כהן שובר לאוהדי מכבי חיפה את הלב
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
