אחים לנשק: קרב על מגרש הפוטבול
בלילה בין ראשון לשני ייפגשו מאט לאפלר וקייל שנהאן לדו קרב על אליפות ה-NFC. אחרי קריירה ארוכה בה היו באותו צד של המגרש, יהיה זה המפגש השני העונה בין השניים. הראשון הסתיים בנוקאאוט של שנהאן. איך זה ייגמר הפעם? גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
הכל מתחיל מוושינגטון
לאחר שנתיים בצוות האימון של יוסטון טקסנס, קייל שנהאן (28) התקדם והשתדרג למתאם ההתקפה ב-2008. יחד עם התפקיד הוא קיבל עוזר בן גילו, מאט לאפלר (28). אחרי שתי עונות יחד השניים הפכו לחברים טובים, אבל לא ידעו עד כמה הקריירות שלהם יהיו תלויות זו בזו. ב-2010, הג'נרל-מנג'ר של וושינגטון רדסקינס החליט לקחת הימור ולהחליף את רוב צוות האימון שלו בחבורה צעירה ורעננה של מאמנים חדשים: לאפלר מונה למאמן הקוורטרבקים, שנהאן קיבל לידיו את המושכות כמתאם ההתקפה ואפילו מינה ילדון כעוזרו, שון מקוויי (23). ארבע שנים החבורה הצעירה והשמחה הזו עבדה ביחד, כשהשיא הגיע בעונת 2012 עם קירק קאזנס בעונת הרוקי שלו. הם סיימו בראשות ה-NFC מזרח, אבל הפסידו בסיבוב הראשון בפלייאוף לסיאטל.
החבר'ה התחילו לבנות לעצמם שם עם משחק מודרני ומהיר שמתבסס על מהלכי ריצה חדשניים פרי מוחו של שנהאן, והעבודה המצוינת שלאפלר עשה על הרוקי הצעיר קאזנס שהניבה פירות. אבל לאחר עונה נוראית ב-2013 החבורה מתפצלת - שנהאן עזב לקליבלנד בעוד לאפלר עבר לנוטרדאם (מכללות), אבל החיבור של השניים לא נגמר פה; הם הרי עדיין לא מימשו את מלוא הפוטנציאל שלהם.
הפריצה הגדולה
לאחר עונה אחת בגלות הצמד נפגש שוב, הפעם באטלנטה ובאותה המתכונת - שנהאן מתאם התקפה, לאפלר עם הקוורטרבקים, ואחרי עונה סבירה ב-2015 הצמד הפוצץ בעונת השיא של הפלקונס ב-2016 (5:11). מאט ראיין, תחת עינו של לאפלר, נותן את עונת חייו (38 טאצ'דאונים ומדד קוורטרבק של 117.1, שניהם שיאי מועדון) כשעל הדרך הוא קוטף את תואר ה-MVP של העונה הסדירה. שנהאן פורע את כל השטרות ומראה בדיוק מה הוא שווה - ההתקפה עובדת כמו מכונה משומנת היטב והכוכבים שלו חוליו ג'ונס (1,409 יארד, 6 טאצ'דאונים) ודבונטה פרימן (1,079 יארד, 11 טאצ'דאונים) חורכים הגנות שבוע אחרי שבוע.הפלקונס נעצרים לבסוף רק בסופרבול באותו פיאסקו מול טום בריידי, אבל הצמד הצעיר הספיק להשאיר את חותמו על הליגה. שנה לאחר מכן שנהאן כבר מקבל לראשונה משרת מאמן ראשי בסן פרנסיסקו, בעוד לאפלר משודרג וממונה למתאם התקפה לראשונה בקריירה לצד חברו מקוויי, שבדיוק קיבל את משרת המאמן הראשי בלוס אנג'לס ראמס.
תמונת מצב עדכנית
שנהאן עבר שנתיים לא קלות בסן פרנסיסקו, בגלל הפציעה של הקוורטרבק ג'ימי גארופולו והמאזנים השליליים, אבל העונה, כשהקבוצה בריאה ומצאה את הקצב ששנהאן מחפש, הם יכולים להראות את מלוא הגאונות של האיש על הקווים. שנהאן מתמחה במהלכי ריצה מסובכים ומשונים שנועדו לבלבל את קו ההגנה של היריב - בכל התקפה יהיה לפחות שחקן אחד בתנועה לפני הסנאפ, וכמעט תמיד השחקנים מסתירים את תפקידם האמיתי ולפתע בולמים או סוללים את הדרך לבא אחריהם. קיטל ויוסצ'ק עושים זאת באופן תמידי, ושנהאן הנחיל את השיטה אצל שאר שחקני ההתקפה שלו, מה שיצר קבוצה דינמית, ממושמעת וקטלנית, שיכולה לתקוף ביותר מ-3-2 דרכים במהלך אחד.לעומת שנהאן, זאת עונת הבכורה של לאפלר בתור מאמן ראשי, ועם כל הספקות שהיו לתקשורת לפני העונה, אי אפשר להגיד שבגרין ביי לא מרוצים מהבחירה שעשו. לאפלור סיים את העונה במאזן 3:12 והוביל את הפקרס לגמר ה-NFC אחרי שלוש שנים. אז כן, הם לא הרשימו במיוחד במהלך העונה, אבל אסור לשכוח שהם סבלו מהרבה פציעות במהלך החודשים האחרונים, ושהכלים ההתקפיים של לאפלור מסתכמים פחות או יותר בארון ג'ונס ודבאנטה אדמס. לאפלר (אחרי הכל, מאמן קוורטרבקים) יכול להתנחם לפחות ביחסים הטובים שלו עם ארון רוג'רס, שלפי השמועות היה אחת הסיבות לעזיבתו של מייק מקארתי בשנה שעברה.
בשורה התחתונה
מה שיקבע איך ייגמר המשחק יהיה קו ההתקפה של גרין ביי, שחייב למצוא את הדרך לעצור את ההגנה הלוהטת בליגה, אחרת ההתקפה שוב תיתקע בדאון השלישי פעם אחרי פעם; הם יהיו צריכים למצוא דרכים להרוויח לרוג'רס זמן בכיס כדי שיוכל להפעיל את קסמיו, ואם לא יצליחו, סביר להניח שנצפה בניק בוסה וחבריו משחזרים את הניצחון מהמחזור ה-12. אבל הדבר הכי חשוב, ללא קשר לתוצאה ומי ינצח, הוא עצם זה שאחד משני החברים האלה יהיה בסופרבול, ויחד עם מקוויי (שהגיע כבר בשנה שעברה) הם מראים ל-NFL שהדור הצעיר של המאמנים הוא לא משהו שאפשר לזלזל בו, והוא כאן כדי להישאר.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
לפנייה לכתב/ת 
