כמה טוב שבאת הביתה / תוכן גולשים
אלבארו מוראטה הלך לאיבוד במעבר בין טורינו, ריאל ולונדון, אבל החזרה למקום בו הכל התחיל - אתלטיקו מדריד - החזירה את החלוץ הספרדי לעניינים. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
אלבארו מוראטה, חלוץ אתלטיקו מדריד, מצא את עצמו במקרים רבים מתקשה להתמודד עם רגשות חזקים, שעלו לו בתוך ומחוץ למגרש. חוסר היציבות גרם לרבים לרדת עליו. קראו לו בכיין ופלופ, אבל בסופו של דבר, ההזדמנות האחרונה לחזור הביתה הביאה לחלוץ הספרדי קצת נחת ושלווה כשהפך לאחד מהמובילים של קבוצת נעוריו.
גם בתור ילד צעיר, מוראטה היה צריך להרגיש בבית בקבוצה שלו. הוא התחיל לשחק באתלטיקו כיאה לבן של משפחה שאוהדת את הקולצ'ונרוס, אבל בגיל 15, הנער החליט לעבור באופן שהדהים את כולם דווקא לריאל מדריד. הוא סיפר בעבר כי באותה תקופה לא נהנה מכדורגל, לא שיחק מספיק ויחסיו עם חבריו לקבוצה לא היו טובים, פרט לקוקה ושחקן נוסף. גם בצד השני של בירת ספרד מוראטה קיבל דקות מועטות כשעלה לבוגרים, כמו רוב השחקנים הצעירים, רק שהוא ניצל את ההזדמנויות המועטות והרשים את הקבוצה, שראתה בו כישרון ששווה לפתח לעתיד הרחוק. אבל לאחר שנתיים ההנהלה החליטה להפסיק להמר על הילד בן ה-21 ומכרה אותו ליובנטוס בסכום של 20 מיליון אירו, עם סעיף רכישה חזרה למקרה שירשים בליגה האיטלקית.
בטורינו, רחוק מהבית , השחקן חסר הביטחון היה צריך ללמוד להתבגר ולצאת מהמקום המוכר והבטוח. למרות הקושי הגדול שבמעבר לארץ זרה, מוראטה הצליח סוף סוף לפרוח. הוא אמנם עלה בעיקר מהספסל, אבל הוכיח לכולם שההשקעה בו שווה כל אירו כשהוא הבקיע שערים קריטיים, במיוחד מול הקבוצות הגדולות בשלבים המתקדמים של ליגת האלופות. למשל, בשמינית גמר ליגת האלופות הוא תרם צמד ובישול מול דורטמונד, כבש שער נוסף מול מונאקו ברבע הגמר ואף מול האקסית ריאל בחצי, אך במקום לחגוג את שער הניצחון שהבטיח את העלייה שקירבה את קבוצתו לתואר הנחשק, החלוץ נראה עצוב. בגמר מול ברצלונה הוא הצליח להשוות זמנית, אבל הפסיד את התואר.
העונה הראשונה בטורינו הייתה נהדרת, אך הבועה התנפצה במהרה. החלוץ הספרדי התקשה להתרכז והפך מוטרד מאוד מכך שאולי יקראו לו חזרה לריאל מדריד. וכאן הגיעה הבצורת הראשונה - החלוץ לא הצליח להבקיע במשך ארבעה חודשים, איבד את המקום שתפס בהרכב לאחר שינוי מערך, ובסופו של דבר איבד את הביטחון. למרות שחבריו במועדון והמאמן תמכו בו, והוא כבש שער חשוב מול מנצ'סטר סיטי, הוא היה שקוע במחשבות וביקורת עצמית. בסיומה של העונה הקשה הספרדי הצליח להבקיע את השער הכי משמעותי, רק 122 שניות לאחר שעלה מהספסל בגמר הגביע האיטלקי, והביא לקבוצה תואר, אבל ההצלחה שלו באיטליה הספיקה לריאל מדריד כדי לדרוש אותו בחזרה (אפילו לאחר שהאריך חוזה ל-5 שנים באיטליה).
בהתחלה מוראטה התלהב כמו ילד, אלא שהתאכזב שוב ובמהרה חזר להיות מחליף. נכון, הוא היה סוג של סופר-מחליף: 15 שערים ב-25 משחקי ליגה, והפיכה לחלק מהותי בזכיית הקבוצה בליגת האלופות ובאליפות ספרד, אבל מוראטה רצה לשחק יותר וחשש שיאבד את מקומו בנבחרת. הוא שוחח עם זינדין זידאן וביקש לתאם ציפיות, אבל המאמן הצרפתי לא הבטיח לו את מה שביקש, ולכן מוראטה החליט לעזוב.
המסע של מוראטה נמשך, והפעם ללונדון. צ'לסי רכשה את החלוץ בן ה-25 במחיר הגבוה שריאל הציבה, 66 מיליון אירו, וכבר בבכורה שלו באנגליה הוא הבקיע ובישל. בהמשך כבש שלושער נהדר מול סטוק ואת שער הניצחון מול מנצ'סטר יונייטד, והאוהדים כבר בנו עליו את עתיד המועדון, אך המזל שלו השתנה לגמרי בבת אחת - הוא נפצע בגבו,, וכשחזר מוקדם מכפי שהיה צריך החמיץ הזדמנויות שקשה לפספס מול ארסנל. מאז, הביטחון שלו התרסק ולא הייתה דרך חזרה. מחוץ למגרש, אחד מחבריו הטובים ביותר נהרג בתאונת דרכים בספרד, ואשתו של החלוץ סבלה מסיבוכים בהריון. החלוץ, שהיה מרוסק מהכאב והפחדים, כבר לא הצליח כלל להתרכז בכדורגל.
הלחץ מהאוהדים החריף וההחמצות מול השער רק התרבו, בעוד הקבוצה בכלל לא סמכה על החלוץ והעדיפה להפחית את הדקות שלו. בסופו של דבר מוראטה פנה לפסיכולוג שיעזור לו להתמודד עם המצב. המצב השתפר מעט על הדשא, אך לא מספיק. אפילו לאחר שבכה לאחר גולים, הספרדי היה תחת הכוונת של האוהדים שרק נטפלו אליו יותר, ואז, אתלטיקו הציעה לו לשוב אליה. כאשר מוראטה השלים את הקאמבק למדריד הוא הרגיש שזה הגורל ומשאלה שהתגשמה על ידי הבורא - הוא קיבל הזדמנות שנייה וניצל אותה. סימאונה העריך את התשוקה חסרת הרסן שלו למשחק, נתן לו מוראטה את תמיכתו ללא תנאים (כפי שהציע קודם לכן לחלוץ עצוב אחר, פרננדו טורס), והזיקה החזקה למולדתו ולמקום הבטוח הוכיחה שיש שחקנים שהכי טוב להם בבית, גם עם פחות תארים ותהילה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
לפנייה לכתב/ת 
