אשליית סילבן אדמס / פלג בחמישי

המשיח

הכספומט שרץ לספר לחבר'ה

כשהוגה רעיון המשחקים האולימפיים, הברון הצרפתי פייר דה קוברטן, טבע את סיסמת הספורט - מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר - הוא ודאי לא ידע עד כמה היה תמים. בדורנו, כפי שהוכיחו השייח'ים מדושני הנפט והדולרים מהמפרץ, האלמנט הכי חשוב הוא: עשיר יותר. כלומר במקום להביא את הספורט המקומי לטופ העולמי, נביא את הטופ אליו. ולנו, יתברך שמו לעד, יש שייח' משלנו.

קוראים לו סילבן אדמס, מיליארדר יהודי קנדי, שמאז עלייתו לישראל קונה לנו חלומות ומגשים משאלות כמו מנורת הקסמים של אלאדין. מפטנזים על חללית שטסה לירח? מדונה באירוויזיון? ישראלים בטור דה פראנס? נהג ציוני במרוצי פורמולה 1? אימפריית בייסבול באולימפיאדה? רק תגידו, ואדמס יכניס יד לכיס. מדליית זהב - בכסף.

(איור: אופיר בגון)

אז נכון, החללית ומדונה התרסקו בסוף, שלא באשמתו, אבל הקטע בספורט מופרך למדי. כך למשל זכה רוי ניסני לקידום מוטורי מטאורי, והפך לנהג מבחן במרוצי פורמולה 1 - הצ'מפיונס־ליג של המכוניות. סנטה שלנו יזרים מיליוני יורו לקבוצת "וויליאמס", ועל הדרך גם יכהן כנשיא קבוצת הניהול "רוי ניסני פורמולה 1". הנהג שלנו מחונן וחברמן, אך מי שלחץ על הדוושה במאני־טיים היה כמובן אדמס.

לפני האוטו־מרוץ, הוא השקיע לנו באופניים. בקבוצה אליה הצטרף שנתיים אחרי שהוקמה, "יזראל סטארט־אפ ניישן" (לשעבר "יזראל אקדמי"), יש ארבעה ישראלים - גיא שגיב, גיא ניב, עומר גולדשטיין ואיתמר איינהורן - ספורטאי־על, שכדורגלנינו הנוצצים אינם מדגדגים אפילו את רמת הקושי עימה הם מתמודדים. ועדיין, מדובר בשחקני משנה של לגיון זרים. התרומה המשמעותית ביותר של ארץ הקודש ל"נבחרת ישראל" המתמודדת על מקום במונדיאל של האופניים - זה הכספומט שלה.

הרוכבים וסילבן אדמס. הצטרף שנתיים אחרי שהוקמה(צילום: ראובן שוורץ)

שיא הגיחוך היה כשהוא והארנק שלו קפצו גם על העגלה שנקראת נבחרת הבייסבול, ותייצג "אותנו" באולימפיאדה בטוקיו. מדובר בקבוצת אלמונים, רובם המכריע אמריקאים עם שורשים יהודיים, שחברו יחד לא מתוך כמיהה לעלות לארץ זבת חלב ודבש, אלא לצורך חוויה בארץ השמש העולה. בימות המשיח מקנדה, אין דבר העומד בפני הממון.

הברון אדמס הוא גם חובב פרסום לא קטן, שנהנה מאוד ממעמדו. כשהביא את נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי לבלומפילד, היה הראשון לתפוס תמונה עם לאו מסי ולואיס סוארס; על הוולודרום שהרים בהדר יוסף מתנוסס שמו בענק; במסיבות העיתונאים של המכוניות והאופניים הוא הכוכב הראשי, לפני הספורטאים עצמם; בקבלת הפנים שנערכה לנבחרת הבייסבול במשכן הנשיא, ישב בחזית לצד ראובן ריבלין. מליין בין שווים.

הצליח בזכות כישרון על. גל פרידמן(צילום: ראובן שוורץ)

גדולי הספורטאים שלנו - מיקי ברקוביץ' ונבחרת הכדורסל שהיו סגני אלופת אירופה, גל פרידמן ואסתר שחמורוב־רוט - פרעו שטרות בזכות כישרון נטו. אדמס מרעיף עלינו מתנות, זה באמת יפה מצידו, ומי שרוצה להתרגש מההישגים של הדוד העשיר - שיבושם לו. כשיש חמישה זרים במכבי ת"א או בהפועל ירושלים, כולם פה נזעקים. אבל כשבנבחרות המייצגות את המדינה יש עשרות זרים וקמצוץ מקומיים, התקשורת מהללת, כי על חולצות השחקנים נכתב "יזראל". למרות שצריך היה לכתוב: "משפחת אדמס".

המאכער

פונטי מבלף ומוכר ביוקר

גם בפרומו שמשודר בטלוויזיה לגראנד־פרי בג'ודו מקפידים על הקידה המסורתית בפני הגורו בעל ערימות היורו. רואים שם בין השאר את שגיא מוקי, אורי ששון, הצרפתי טדי רינר, סילבן אדמס ואפילו את דניאל בנעים, המפיק(!) שעובד איתו. למה לעזאזל? אדמס ובנעים עשו איפון למישהו? יתחרו בקטגוריית המשקל עד 1.7 מיליון דולר?

"תזכרו את זה עוד הרבה שנים", אומר בסרטון אדמס, בתפקידו כווינסטון צ'רצ'יל. המשפט נלקח בכלל ממסיבת העיתונאים של הג'ירו ד'איטליה, אבל מה זה משנה ג'ירו או ג'ודו? העיקר שהכסף מתחת למזרן.

פונטי. בלוף מארץ הבלופים(צילום: אורן אהרוני)

בכלל, כנהוג באימפריית הקומבינות והחסינות, המסחרה סביב הטורניר שייערך בסופ"ש שוברת שיאים. לפני שלושה שבועות הודיע איגוד הג'ודו כי מדובר ב"שיא עולמי" של משתתפים, וגם פירט: "עד כה נרשמו 595 ספורטאים, ובכך עבר מספר המשתתפים את המספר שנרשם לגראנד־פרי בודפשט, שאליו נרשמו 578 משתתפים". הם גם השוויצו כי: "כבר עכשיו הבטיחו את השתתפותם 595 ספורטאים".

בלוף מארץ הבלופים. באיגוד שלנו יודעים היטב שקיים הבדל מהותי בין מספר הנרשמים למספר המשתתפים, ושהמשפט "הבטיחו את השתתפותם" חסר בסיס. נכון לאמש הוא כבר ירד ל־548, ו"השיא העולמי" נמחק לפני שהושג. בגראנד־פרי זאגרב בקיץ האחרון השתתפו 552 ג'ודאים, שלא לדבר על הגראנד־סלאם בדיסלדורף (603), בפריז (570) ואפילו באבו־דאבי (551).

באיגוד התגרנים גם הודיעו כי "חמישה אלופים אולימפיים ועשרה אלופי עולם הבטיחו את השתתפותם, ובראש הרשימה היוקרתית ניצב טדי רינר הצרפתי האגדי". אכן אגדה שאינה קשורה למציאות. רינר - ששמו סייע למכירת כרטיסים - לא בא, ולאחר גל הביטולים האחרון נותרנו עם הרבה פחות אלופים, משני המפעלים.

רק השם שלו שימש לקידה המסורתית בפני הגורו. טדי רינר(צילום: AFP)

בראש מצג השווא, הוצב כמובן מושך הקהל מס' 1. "ליום שישי, בו יתחרה אלוף העולם הישראלי שגיא מוקי, נמכרו כבר מחצית הכרטיסים", נאמר בהודעת האיגוד מה־28 בדצמבר, למרות ששבועיים קודם מוקי נפצע ופרש בתחרות בסין. הג'ודאי עצמו הודיע רק לפני שבוע שייעדר, ושימו לב מה אמר על זה המאכער פונטי: "הייתי מעדיף שהוא ידחה את ההודעה עד לטורניר עצמו ולא יודיע שבוע מראש"... ברור, העיקר שלקהל בישרו שהוא ישתתף כמעט חודש מראש. את הפרומו בטלוויזיה, בכיכובו של מוקי, המשיכו לשדר מדי יום גם אחרי פרישתו.

הכרטיסים למקצים של רינר ומוקי, שהתייקרו יחסית לשנה שעברה, אזלו במהירות. דודי מגבעתיים, שהחליט להגיע עם שני בניו לגמרים הפחות אטרקטיביים שייערכו הערב, ביקש לברר במשרדי "לאן" מה מחיר הכרטיס, וכמה ישלם עבור ילד. אין דבר כזה, אמרו לו. המחיר אחיד - 105 שקלים. כלומר 315 לשלושתם במקומות לא מסומנים. אחרי הפקקים בדרך, בחניון ובמזנון, שיילחם על המקום עם הילדים. האיגוד חוסך בסדרנים.

הכרטיסים אזלו במהירות, אבל הוא ייעדר. מוקי(צילום: אורן אהרוני)

ואיך אפשר בלי מי שנקראת ודאי בערבית: וואזירת אל ווזארי, מירי רגב, שהודיעה שלשום ברדיו: "אני מארחת את הגראנד־פרי", ואף פירסמה פוסט בפייסבוק: "בעוד 72 שעות - אירוע הספורט הגדול של השנה!"... אז נכון, ב־2020 תהיה גם אולימפיאדה, אבל אף אחד לא רשם לה את זה על היד.

המתחזקים

צילום רנטגן במכבי ת"א

בקיץ 2004, כשמכבי ת"א ובית"ר ירושלים חיזרו אחרי החלוץ ליאור אסולין ממכבי הרצליה, ההכרעה נפלה בנתיבות. לפי הדיווחים מאותה תקופה, יו"ר הרצליה אריאל שיימן התייעץ עם הרב יעקב איפרגן, שכינויו "הרנטגן". הרב אכן חרץ: מכבי ת"א, ויו"ר בית"ר מאיר פניג'ל רתח: "מה פתאום שיימן מערב רבנים?". בסוף, כך פורסם ב"ידיעות אחרונות", גם אסולין התייעץ עם הרנטגן וחתם דווקא בירושלים.

שוב גורם משמעותי במאבק האליפות. הרב איפרגן עם שחקני מכבי(צילום: פרטי)

השבוע חזר הרב איפרגן להיות גורם משמעותי במאבק האליפות, כשארבעה משחקני מכבי ת"א - עומר אצילי, אייל גולסה, דור מיכה ומאור קנדיל, הגיעו לקבל ממנו ברכה. זה קרה בערך במקביל להגרלת הגביע שכבר אינה נוגעת להם, אבל אצילי בטח אמר גם הפעם "אשרינו שזכינו" - כפי שהודיע אחרי הביקור בקברו של רבי נחמן מאומן באוקטובר האחרון.

באוקראינה, אגב, ההרכב של מכבי ת"א היה מעובה והתקפי יותר, וכלל מלבד אצילי, גולסה ומיכה גם את איתי שכטר, אלירן עטר, אבי ריקן, מתן חוזז ואופיר דודזאדה. לרובם רבי נחמן לא עזר, מה שמעלה שתי אפשרויות: או שהיוזמה לביקור בנתיבות הייתה של המאמן ולדימיר איביץ', שהחליט על רוטציה גם ברבנים, או שהשחקנים עצמם הבינו שרק מול הרנטגן, אתה מרגיש כמו השלד של הקבוצה.

מילה זו מילה

"זו שירת הציפור של סילבסטר באשדוד"

הפרשן שלמה שרף, שמגלם בפרסומת של חברת הביטוח את תפקיד היונה.