איביץ', ההצלחה קצת בילבלה אותך / תוכן גולשים
במקום לתת גיבוי לשחקנים שסידרו לו אליפות, הוא מרסק אותם ומוריד להם את הביטחון. נמאס לנו, האוהדים, לראות פסים לרוחב. נמאס לראות כישרונות יצירתיים עושים עבודה טקטית. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
״מי שלא מסוגל נגד קבוצה מהלאומית, לא יכול להיות במכבי תל אביב״. המשפט הזה יצא מפיו של מאמן שהסתנוור מההצלחה. אותו מאמן שמצד אחד לקח אליפות עם 31 הפרש בליגה, אך מצד שני העליב את אותם שחקנים שהיו שותפים להישג.
אז ולדימיר איביץ', אולי כדאי שתסתכל גם על עצמך. אתה המאמן שעף מאירופה בבושת פנים מול קבוצות מדרג החמישי. אתה המאמן שהפסיד לקבוצה מהלאומית. אתה המאמן שלא מסתדר עם הכוכבים שלו. אתה המאמן שהרס לשחקנים מוכשרים את שמחת החיים.
ולדימיר איביץ'(צילום: עוז מועלם)
סלח לי קואוץ', עם כל הכבוד ויש – אתה לא ראוי להיות במכבי. המקום הראשון לא מסנוור את אוהדי מכבי ת"א. בליגה כזו אנחנו צריכים לפרק כל יריבה, אבל כאשר לשחקנים אין ביטחון ולאוהדים אין אביזרי עידוד – אז כל הסימנים מראים שהנפילה בדרך.
קבוצה עם סגל של שחקנים יצירתיים חייבת לשחק כדורגל חיובי והתקפי ולפרוץ הגנות. הניצחונות מסנוורים את ראשי המועדון, אבל הצלחה ללא שמחה היא לא הצלחה. אוהד כדורגל רוצה לראות כדורגל, ולא פסים אחורה ולרוחב.
שחקנים מצליחים במשחק אחד ושבוע אחרי הם בספסל או ביציע. שחקנים חוזרים מפציעה למשחק אחד ואז שוב מוצאים עצמם בחוץ לשלושה חודשים. שחקנים מוכשרים צריכים את הכוח והגיבוי מהמאמן, ולא להפך. נכון שלפעמים לשחקן יש תקופות פחות טובות וזה קורה גם לגדולים ביותר, אבל המאמן צריך לחבק ולעטוף אותו – ולא לרסק אותו.
הרצון לחנך הוא בסדר, אבל יש גבול. בכל פעם שמראיינים את איביץ' הוא תמיד נותן את הפנינה המיוחדת ״הדלת שלי תמיד פתוחה״, אז אדון איביץ' – הדלת הזו פתוחה גם עבורך. החוצה.
לא כל הנוצץ זהב. מבאס שבמקום לראות ניצוצות של זהב מעטר, מיכה, יהונתן כהן ואצילי,
אנחנו רואים שחקנים כבויים שכל תפקידם הוא לעמוד טקטית. אם קנסת את מיכה על בעיטה בבקבוק, אותך צריך לקנוס על האגו המנופח שלך. ותפסיקו לספר סיפורים שהוא אירופי, כי אנחנו ממש לא ברמה של אירופה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
לפנייה לכתב/ת 
איביץ'
צילום: עוז מועלם
מומלצים
