משחק אחד שהופך אותך מכוכב לאגדה
איילי מאנינג, השחקן שהכי מזוהה עם הניו יורק ג'איינטס ב-15 השנים האחרונות, תלה את הקסדה ולאוהדים יהיה בהחלט סיבה להתגעגע. משחקן שחי בצל ומעולם לא הרשים, הוא הפך בן לילה לאחד מהקוורטרבקים הגדולים של הדור, בזכות משחק אחד בלתי נשכח. טור מאוהד הג'איינטס. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
פייטון מאנינג סומן כבר מגיל צעיר כהבטחה גדולה. ניבאו לו עתיד גדול ב-NFL, הוא היה הפנים של הליגה במהלך שנותיו הראשונות והכוכב הבלתי מעורער שלה. הוא נחשב בין חמשת הקוורטרבקים הגדולים בהיסטוריה של המשחק.
איליי מאנינג, האח הקטן של, אפשר להגיד היה ההיפך הגמור. הוא לא סומן כהבטחה ולא ניבאו לו גדולות. הוא אמנם נבחר בבחירה הראשונה בדראפט 2004 ע"י סן דייגו צ'רג'רס, והועבר ישירות לניו יורק, אבל מעבר לשם המשפחה לא נראה היה שקיים קשר מבחינת יכולת בין האחים.
מאנינג בפעולה(צילום: רויטרס)
הוא היה נודע כקוורטרבק בינוני ומטה שהציג יכולת משחק מאוד פושרת ולעתים רעה. המסירות היו לא מדויקות, ההחלטות היו רעות והשמטות הכדורים היו עניין שבשגרה.
גם בעונת 2007, לאחר 3 עונות ב-NFL, לא היה נראה שמשהו הולך להיות יוצא דופן. אמנם הג'איינטס הצליחו דרך ה-WILD CARD לעלות לפלייאוף (סוג של בית ניחומים), אבל הרוב צפו כי יודחו כבר שם. אך מאנינג התחיל להראות מנהיגות ואופי והבהיר לכולם שעוד מוקדם להספיד אותו. הוא התחיל לקחת על עצמו יותר אחריות והביא קבלות. ואיכשהו, נגד כל התחזיות האפשריות, מאנינג הוביל את קבוצתו לבמה הגדולה ביותר של הספורט האמריקאי - הסופרבול ה-42.
סופרבול 42, שנערך ב-2008, מלכתחילה היה מיועד להיכנס לדפי ההיסטוריה. ולא, לא בגלל שהג'איינטס יכלו להיות הראשונים מה-NFC (אחת משתי החטיבות שמרכיבות את ה-NFL) שזוכים בסופרבול מה-WILD CARD, אלא דווקא בגלל מי שניצב מולה – ניו אינגלנד פטריוטס. החבורה של ביל בליצ'יק הגיע לסופרבול עם מאזן מושלם של 0:18 לאחר שדרסה כל מה שזז. כל הסיכויים דיברו על כך שהיא הולכת להיות הראשונה מאז 1972 שזוכה בסופרבול בעונה ללא הפסד, והראשונה שעושה זאת לאחר שהעונה הסדירה הורחבה מ-12 משחקים ל-16.
איש לא העז לעלות בראשו לרגע את התסריט בו הג'איינטס יקחו את הסופרבול מול החבורה של טום בריידי, שבאותה עת התחיל לכתוב את מורשתו בספרי ההיסטוריה. אם אני זוכר נכון, ההימורים עמדו אז על 1-9(!) לניצחון של ניו יורק. הכול היה מוכן לחגיגות העונה המושלמת ואליפות הרביעית תוך שבע שנים של ניו אינגלנד.
2:39 לסיום, לאחר שהפטריוטס עלו ליתרון של 14:10, היה נראה כי הסיפור גמור. אך איליי מאנינג, במשחק חייו, הוביל את מה שרבים מכנים "הדרייב הגדול ביותר בתולדות הסופרבול". ממליץ לכם לפנות רבע שעה ולצפות בדרייב הזה. ומכיוון שקרה כל כך הרבה, אני אמחיש זאת במהלך הזכור ביותר במשחק הזה, שמאנינג חתום על כולו - 1:15 לסיום, מאנינג מצא את עצמו בין 3 שחקני ניו אינגלנד. שנראה היה שהוא עומד ליפול, משום מקום הוא חילץ את עצמו ונתן זריקת "הייל מארי" מטורפת 44 יארד לדיוויד טיירי, שנעזר בקסדה שלו על מנת לתפוס את הכדור.
המהלך הזה, שזכה לכינוי "תפיסת הקסדה", היה בדיעבד זה שהכריע את גורל המשחק. את המהלך האחרון, שהעלה את ניו יורק ליתרון 35 שניות לסיום, אוהדי ניו יורק מדקלמים עד היום: "Manning. Lobs it. Burress. Alone. TOUCHDOWN NEW YORK!". מאנינג זכה ב-MVP של המשחק לאחר הניצחון ההרואי ההוא. והסופרבול הזה באמת נכנס להיסטוריה, אבל כאחד ההפתעות (upset) הגדולות ביותר אי פעם.
מאנינג(צילום: MCT)
ב-2012, כשנפגשו לדו-קרב חוזר בסופרבול מול אותה ניו אינגלנד, הפטריוטס היו עדיין פייבוריטים. אך למודי ניסיון, הפעם איש לא היה יכול להיות בטוח כי זה הפעם של טום בריידי. כמו בפעם שעברה, ניו יורק עלו ברגע האחרון מה-WILD CARD. וכמו בפעם שעברה, מאנינג התעלה ברבע האחרון עם מהלך זריקה שטרף את כל הקלפים. וכמו בפעם שעברה, הג'איינטס ניצחו גם בזה.
אך בניגוד לפעם שעברה, אף אחד לא הופתע. ומאנינג, בעקבות זכייתו ב-MVP של הסופרבול פעם נוספת, נכלל ברשימה מצומצמת ויוקרתית של שחקנים שזכו לפחות פעמיים בתואר זה. כמה מצומצמת וכמה יוקרתית? תשפטו בעצמכם - ג'ו מונטנה, טרי ברדשואו, בארט סטאר וטום בריידי. זהו. מישהו שאל איפה פייטון?
אם לשפוט מחוויה אישית שיצא לי לחוות באצטדיון הביתי של הג'איינטס לפני 4 שנים, נראה כי אוהדי הפטריוטס רק מחכים לרגע בו יזכו לנקום. שני הסופרבולים הללו, בייחוד זה של 2008, עדיין לא יוצאים להם מהראש ומאנינג והג'איינטס הפכו לסיוט שלהם. ואולי זה מה שעושה את איליי כל כך גדול. מה שרבים לא הצליחו, מה שהיה נראה כלא אפשרי – הוא הצליח ובגדול, מהמקום הכי נמוך שאפשר. כי שמדברים היום על השושלת של הפטריוטס ובריידי שזכו ב-6 אליפויות ב-17 שנים, קשה שלא להזכיר את המועדון והכוכב שהנחיל להם מפח נפש ומנע מהם להיות סיפור הרבה יותר גדול ומפואר.
רבים יגידו שחוץ משני האליפויות הללו, אין באיליי יותר מדי. הוא לא ממש הראה יציבות והיו עונות של מאזנים איומים למדי, הופעת הפלייאוף האחרונה הייתה ב-2016. אך איליי כבר לא היה אחד שאפשר להעמיד ספק ביכולותיו. מבדיחה מהלכת - הוא הפך לשחקן גדול שיודע להתעלות ברגע האמת. הוא נחשב בין הקוורטרבקים הטובים ביותר בליגה בעשר השנים האחרונות והפך לפנים המזוהות ביותר עם הג'איינטס ואחד השחקנים האהובים ביותר במועדון. כל שיא שקשור למסירות במועדון הוא שבר. איך אמר נשיא המועדון? "מאנינג הגדיר את הג'איינטס, במגרש ומחוצה לו". לא אתפלא אם אף אחד לא ילבש מעתה ואילך את החולצה מספר 10.
סביר להניח שלא ייחשב כגדול הקוורטרבקים אפילו לדורו, אבל אין ספק שהוא אחד הגדולים שבהם. וכל זה בגלל משחק אחד, בלתי נשכח, כזה שייחרט לעד בתולדות הספורט האמריקאי. מה שבטוח, בניו יורק כבר מתגעגעים. ולנו רק נותר להגיד מילה אחת – תודה. תודה איליי שחקקת בליבנו את הרגעים האלו לעד.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
לפנייה לכתב/ת 
מאנינג
צילום: רויטרס
מומלצים
