בלעדי | המאבק לאזרחות של בולט הישראלי
בלסינג אפריפה (16) נולד בישראל להורים גנאים, מפגין ניצוצות של ספרינטר ברמה נדירה וחולם לייצג את המדינה - אבל בינתיים זה בלתי אפשרי מבחינתו. גורמים רבים כבר התגייסו לסייע לו לקראת אליפות אירופה לקדטים שתיערך הקיץ, והנער עצמו אומר: "גדלתי כאן, החברים שלי מכאן ואני לא מכיר שום אפשרות אחרת". רשות ההגירה: "הבקשה שלו הגיעה רק אתמול"
"הגיע הזמן שכבר יהיה ספרינטר ישראלי באולימפיאדה. 20 שנה מאז הפעם האחרונה הן יותר מדי. אם יש לנו כישרון כמו בלסינג אפריפה, שכבר בגיל 15 וחצי הגיע שני באליפות ישראל לבוגרים, אחד שנולד וגדל בארץ, צריך לאזרח אותו בהקדם. ועוד לא דיברנו על סיבות הומניטריות שיש להן משקל".
את הדברים אומרת אסתר רוט, האתלטית הישראלית הגדולה בכל הזמנים והספרינטרית לשעבר. גם היא לא נשארה אדישה לסיפורו של אפריפה, נער שנולד בישראל להורים שהגיעו לכאן מגאנה ומסתמן ככישרון נדיר בריצות הקצרות, סוג של אוסיין בולט ישראלי. אבל ישנה בעיה: בלסינג הצעיר (16) קיבל ב־2010 יחד עם משפחתו (הוריו סינתיה ופרינס, ואחותו מרסי הצעירה ממנו בשלוש שנים) מעמד של תושבי קבע, בעקבות החלטת ממשלה שלא לגרש ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל ועומדים בקיטריונים מסוימים (כלומר, בלסינג מחזיק בתעודת זהות כחולה) – אבל הוא לא יכול לייצג את ישראל מאחר שאין לו אזרחות.
"אני ישראלי, גדלתי כאן, החברים שלי מכאן ואני לא מכיר שום אפשרות אחרת", אומר בלסינג ל"ידיעות אחרונות". "אני גם לא שונה בכלום מהחברים שלי שהם אזרחי הארץ. אני רוצה לייצג את ישראל ולהביא מדליות".
עו"ד תומר ורשה, בעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחום ההגירה והמעמד בישראל, המייצג את המשפחה, כבר פנה לשר הפנים אריה דרעי בבקשה לאזרוחו המיידי של בלסינג. לדבריו, "חשוב להדגיש שהנער זכאי ממילא לאזרחות ישראלית בעוד שנתיים, בהגיעו לגיל 18. מעבר לכך, חוק האזרחות עצמו ונוהלי משרד הפנים מאפשרים את הקדמת האזרחות בהתאם לקריטריונים שבלסינג עומד בכולם. לא מדובר בסעד לפנים שורת הדין אלא בבקשה שעומדת בהוראות החוק, ובסך הכל כבוד השר מתבקש לזרז את אישורה לאור הנסיבות המיוחדות".
עו"ד ורשה אינו היחיד שהתגייס לעזרת בלסינג. שרת התרבות והספורט מירי רגב, הוועד האולימפי, איגוד האתלטיקה, מרכז מכבי ומועדונו של האצן, מכבי ת"א, חברו כדי לנסות להביא לאזרוחו. אליהם הצטרפו רואה החשבון יניב גוזלן ואנשי משרדו, שקראו על הישגיו וסיפורו של בלסינג, מסייעים במימון צרכים בסיסיים ולמעשה משמשים כסוג של נותני חסות עבורו.
"מרחב השיפור גדול"
אז, בעצם, עד כמה גדול הפוטנציאל של אפריפה? לדעת אנשי המקצוע הוא יכול לפרוץ גבולות בעולם הספרינט הכחול־לבן. הבקשה לזירוז מתן האזרחות נובעת מכך שבקיץ הקרוב תיערך בעיר רייטי שבאיטליה אליפות אירופה לקדטים, והמטרה של בלסינג היא לא פחות מאשר מדליה בריצת 200 מטר. ישראל מעולם לא זכתה במדליה בספרינט באליפות אירופה בכל גיל שהוא.
מאמנו במכבי ת"א, איגור בלון, לא מנמיך ציפיות: "בהחלט יש סיכוי שאם בלסינג ישתתף, הוא יהיה באזור המדליות. באליפות ישראל לבוגרים הוא סיים שני ב־21.67 שניות, תוצאה טובה מאוד לגילו, ואנחנו מכוונים שכבר השנה הוא יהיה בסביבות ה־21.20. מרחב השיפור שלו גדול כי עדיין לא התחלנו באימוני הכוח כדי לא להזיק להתפתחות שלו. כשבלסינג יתחיל לעבוד על כוח, נוכל לדעת אם יש מצב שיהיה גם רץ 100 מטר טוב. אנחנו בשלב בו עדיין לא ברור עד לאן יגיע ומה יעשה כשיתבגר".
בלסינג, תלמיד תיכון "אהל שם" ברמת־גן, למד כילד ברמת אפעל והגיע למחלקת האתלטיקה של מכבי ת"א אחרי שניצח בתחרויות בתי הספר היסודיים. זו הייתה סגירת מעגל – בגיל שבע הוא שיחק כדורגל במכבי ת"א, אך נאלץ לעזוב בגלל שמשפחתו לא עמדה בנטל הכספי.
במחלקת האתלטיקה, בלסינג התאמן שנה בלבד בקבוצת הילדים לפני שהועלה לבוגרים בגיל 14. "מה, אני אתאמן יחד עם דונלד סנפורד?" שאל אז אפריפה הנרגש. "כבר כשהגיע, ישר הבנו שיש פה פוטנציאל רציני", מספר בלון, המאמן את רוב אצני הצמרת בישראל. "יש לו רגליים ארוכות, כפות רגליים שמתקשרות מצוין עם הקרקע בזמן הריצה. בהתחלה התוצאות לא היו מיוחדות, אבל נתנו לו את הזמן. הנחנו לו להתפתח, לא לחצנו, כל דבר בשעתו".
ואכן, בשנה שעברה חלה הפריצה המקצועית. לצד זאת, חושף בלון, התחולל שינוי נוסף בנער: "כשהגיע אלינו, ראיתי את התעודה שלו מלאה בציונים רעים. מאז שהתחיל להצטיין באתלטיקה גם הציונים שלו השתפרו מאוד. האתלטיקה סידרה לו את הראש והוא הבין שצריך להצליח בשני הכיוונים".
"בדיוק כך", מאשש בלסינג את דברי מאמנו. "בגיל צעיר הייתי בלגניסט. היום כאתלט אני יותר בוגר במחשבה, וזה מתבטא גם בלימודים שנעשו חשובים לי".
מה המקצוע שאתה הכי אוהב?
"מדע וטכנולוגיה. כמובן אנגלית שאני דובר מהבית. מתמטיקה אני פחות אוהב, למרות שבתקופה האחרונה התקדמתי".
אתלט נערץ?
"אוסיין בולט. הלוואי שהייתי יכול להיות כמוהו, אבל זה לא יקרה אף פעם".
אוהב כדורגל?
"בטח. למרות שהדברים לא הסתדרו כששיחקתי שם, נשארתי אוהד של מכבי ת"א. השחקן הנערץ עליי הוא עומר אצילי. יופי של שחקן. בחו"ל, אלו מסי ורונאלדו, שני גדולים שאין הבדל ביניהם".
מכיר שחקנים זרים מגאנה בישראל?
"לא ממש שולט בשמות שלהם, וממילא עוקב בעיקר אחרי מכבי ת"א".
מאכל אהוב?
"שווארמה. תענוג".
רצים לשום מקום
כפי שאמרה אסתר רוט, צמיחתו של ספרינטר ישראלי ברמה אולימפית היא דבר לו חיכינו זמן רב. אולימפיאדת סידני 2000, בעיצומה של פריחת הספרינט בארץ, הייתה האחרונה שבה השתתפו אצנים ישראלים: טומי כפרי, גדעון יבלונקה, אלכס פורחומובסקי וכפיר גולן. גם ההופעה הזו הגיעה 36 שנים אחרי הפעם הקודמת בה הגיע אצן ישראלי לאולימפיאדה, לוי פסבקין בטוקיו 1964. דווקא הספרינט היוקרתי הוא עקב האכילס של האתלטיקה שלנו.
פסבקין, היו"ר המיתולוגי של מחלקת האתלטיקה במכבי ת"א, שפעל בה במשך עשרות שנים, מתייחס לסוגייה שעולה מסיפורו של אפריפה: "בזמנו אמרו על לונה צ'מטאי־סלפטר שהיא קנייתית, ומאז שקיבלנו ממנה מתנות לתפארת מדינת ישראל כבר קיים כמעט קונצנזוס שהיא אחת משלנו", אומר איש המקצוע הוותיק. "בכל העולם פותחים את השערים בפני ספורטאים מצטיינים, וכמו שטיפלו בלונה כך צריך לטפל גם בבלסינג אפריפה".
עו"ד ורשה מוסיף: "הקדמת ההתאזרחות תאפשר לבלסינג לא רק לייצג את ישראל מיידית, אלא תעניק לו רוח מורלית חיובית שתקדם אותו מקצועית. כשמדובר בספורטאי עם פוטנציאל בינלאומי להיות ברמות הגבוהות ביותר, זו מחויבות שלנו כמדינה לתת לו את כל הכלים להצליח עבור המדינה, ובוודאי שלא לפעול באופן שמחבל בסיכוייו ובקידומו המקצועי. כבר היו תקדימים רבים בהם שר הפנים הקדים אזרחות לספורטאים מצטיינים שאכן עמדו בציפיות שתלו בהם. אנו מקווים ששר הפנים יבין ויאשר את הבקשה".
לפני שאנחנו נפרדים, אני עוד מדבר עם בלסינג על השליטה של הג'מייקנים והאמריקאים בספרינטים. קשה מולם, אני אומר לו.
"אל תלך רחוק מדי", הוא עונה. "אני בן 16 וחושב על אליפויות אירופה, הבלקן ואליפות אירופה לקדטים. בשנה הבאה תהיה אליפות העולם לנוער, והמטרה שלי להשתתף שם בצורה מכובדת. אני כבר מחכה לייצג את ישראל".
ומה אם היו מציעים לך לייצג את גאנה?
"אתה רציני? רק ישראל!"
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "הבקשה של בלסינג אפריפה הגיעה בפקס רק אתמול".
לפנייה לכתב/ת 
