הטביע חותם: הפתיחה המסחררת של זאיון

לפני פחות מחודש דטרויט אירחה את ניו אורלינס למשחק צמוד שהלך להארכה, אבל עוד לפניה, המצלמה קלטה רגע ספק קומי-ספק מוזר על הספסל של הפליקנס: וויליאמסון, על אזרחי, לא הצליח להחזיק את העיניים פתוחות וכמעט נרדם. אולי איבד עניין במה שקורה על הפרקט (הפיסטונס הובילו בשלוש פחות משתי דקות לסוף, אז לא היה לו תירוץ להתעפץ), אולי סתם היה עייף אחרי לילה בלי הרבה שינה, אולי זה היה שילוב של שניהם.

עומד בהייפ. זאיון וויליאמסון בפוזה אופיינית(צילום: AP)

עורר את ניו אורלינס מתרדמת. וויליאמסון(צילום: AP)

אבל אף אחד לא ציפה דווקא לתמונה הזאת מזאיון בשלב הזה של העונה, שבו כבר היה אמור לרחף על הפרקט ולהמשיך את ההייפ הלא שגרתי שנוצר סביבו בקיץ. מופע הפתיחה של מי שהיה תמיד צעד לפני כולם התעכב בגלל פציעה בעייתית שדחתה את הבכורה שלו בליגה בשלושה חודשים. הוא עבר ניתוח בברך, החמיץ 44 משחקים וראה את הפליקנס, עמוסי הפוטנציאל גם בלי קשר אליו, מאבדים קשר עין עם הרכבת לפלייאוף במערב.

מחר ימלאו לקריירת ה-NBA שלו שלושה שבועות, שמרגישים כמו הרבה יותר זמן. בזמן הזה הוא הספיק להטביע את חותמו – ולהטביע בכלל - כמו שאפשר היה לצפות ממנו. עד עכשיו הממוצעים שלו עומדים על 21 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים ב-27 דקות בלבד. הוא קולע שלשות ב-40 אחוז ועומד יחד עם ניו אורלינס על מאזן 4:5. וויליאמסון נתן זריקת מרץ אדירה לקבוצה שסגרה כמעט חודש בלי ניצחון עם רצף של 13 הפסדים בין נובמבר לדצמבר, ויכולה לחלום שוב על המקום השמיני ממנו היא רחוקה ארבעה וחצי משחקים. אבל בזכות זאיון - גם על הרבה מעבר לזה.

כבר בדפי ההיסטוריה

הופעת הבכורה המדהימה שלו מול סן אנטוניו הסבירה למה. במחצית הראשונה הוא עוד היה מאופק, נראה קצת חושש. בהפסקה המאמן אלווין ג'נטרי הרגיש שהוא צריך לתת לו דחיפה למים. "אמרתי לו שאני רוצה שהוא יהיה קצת יותר אגרסיבי, וייהנה מהרגע", אמר לו, והמסר הופנם היטב - עם 17 נקודות רצופות תוך שלוש דקות ושמונה שניות בלבד, כולל 4 מ-4 מחוץ לקשת. קריאות ה-MVP הידהדו באולם בניו אורלינס שכבר שכח מאנתוני דייויס, השחקן האחרון שקלע כל כך הרבה נקודות בהופעת הבכורה שלו.

בערך חמש דקות לסיום ג'נטרי נאלץ להוריד אותו בגלל מגבלת הדקות שנכפתה עליו בעקבות הפציעה, אבל גם ההפסד לספרס באותו משחק לא שינה הרבה. "ב-18 דקות, זאיון הציג הבזקים מהעתיד", קבעה הכותרת ב"ניו יורק טיימס" אחרי הבליץ. שגעת וויליאמסון התחילה רשמית – באיחור, אבל בגדול.

והיא נמשכה, גם אם בווליום מעט יותר נמוך, לאורך השבועות הבאים. בזמן קצר, זאיון הספיק להציג את כל הרפרטואר: העוצמה שלו מאפשרת להוריד כדור לרצפה ולקחת כמעט כל שומר פנימה, הוא מרגיש בנוח מאוד עם הגב לסל ויודע לסיים מהלכים מעולה בזכות האתלטיות הנדירה שלו שמקפיצה אותו לגבהים חריגים עבור שחקן שנושק לשני מטר.

בכורה מרשימה. זאיון מול סן אנטוניו (צילום: AP)

כשמוסיפים לכל החבילה הזאת גם יד רכה מבחוץ, מבינים למה זאיון הייחודי כל כך יוצר בעיה קבועה להגנות, שהולכת להחמיר ככל שישתפר והתיאום עם שאר שחקני ניו אורלינס יתהדק. אם בן סימונס הוא רכז בגובה של פאוור-פורוורד, זאיון הוא סנטר בגוף של סמול-פורוורד. בהגנה, אגב, האפקט לא פחות משמעותי: וויליאמסון כבר מוכיח את עצמו בתחום עם 2.3 חטיפות, ובחילופים אוטומטיים יכול לשמור כמעט על כל שחקן.

ובאופן לא מפתיע, המספרים שלו כבר קנו לו מקום של כבוד בדפי ההיסטוריה: זאיון הפך לרוקי הראשון אחרי 33 שנה שקולע 20 נקודות לפחות בשבעה מתשעת משחקיו הראשונים בליגה. אחרי שיא הקריירה שקבע בניצחון מול פורטלנד, שבו הצטיין עם 31 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ב-28 דקות, זאיון גם הוכתר לרוקי שמגיע בהכי מעט משחקים ל-30 מאז אלן אייברסון ב-1996. "אני באמת לא חושב שהוא דומה למישהו שראיתי", החמיא לו כרמלו אנתוני. "זה די מפחיד לראות כמה הוא טוב בשלב כל כך מוקדם", התמוגג ג'וש הארט.

"לא דומה למישהו שראיתי". כרמלו אנתוני מחמיא(צילום: רויטרס)

העיקר הבריאות

היכולת של וויליאמסון לא צריכה להרים גבות, אבל המהירות שבה חזר לעצמו קשורה גם לאפקטיביות של השיקום שלו ולטיפול שקיבל במהלכו. לפי ג'רה לונגמן מה"ניו יורק טיימס", בהנחיית הצוות הרפואי של הפליקנס וויליאמסון ניסה לתקן ליקויים ביו-מכניים ש"תרמו" לקרע ממנו סבל במניסקוס. הוא אימן את עצמו לנחות בברכיים כפופות ולא ישרות, וניסה להימנע מהטייה שלהן כלפי פנים.

אולי זאת הסיבה לכך שדייויד גריפין, הנשיא לענייני כדורסל במועדון, אמר כי זאיון שאחרי השיקום הוא "גרסה פיזית משופרת מאוד של עצמו". לפי גריפין, בתקופה הזאת וויליאמסון שיפר את הגמישות שלו בקרסוליים ובירכיים שעזרה לו להוריד עומס מהברכיים, וכתוצאה מכך לנוע בזריזות יותר בהגנה. האתגר הנוכחי שעומד בפני ניו אורלינס בכל הקשור ל"פרויקט זאיון" הוא כפול.

וויליאמסון ומאמנו אלווין ג'נטרי בקיץ(צילום: AP)

זאיון עם הנעל הקרועה לאחר הפציעה(צילום: AP)

חלקו הראשון נוגע להמשך השילוב שלו בקבוצה: לצד הניצוצות שהפגין, היו גם חריקות בתקופה האחרונה. במשחק מול יוסטון, למשל, שנפתח עבור הפליקנס בהטבעה מרהיבה של זאיון אחרי מסירה ארוכה שקיבל מלונזו בול, היו גם דקות בעייתיות יותר בהן - ארבע ליתר דיוק - בהן זאיון לא נגע בכדור. ג'נטרי לקח אחריות על העניין. "זה משהו שעליי לוודא שלעולם לא יקרה", אמר אחר כך.

חלקו השני של האתגר מתחבר לסוגיה שיכולה להכריע את השנים הקרובות של ניו אורלינס, עד כדי כך: הבריאות של זאיון. יותר מכל דבר אחר, מטרת העל של הפליקנס תהיה לשמור עליה ועל היהלום החדש שלהם. קשה עדיין לשכוח את הרגע בו הנעל שלו נקרעה והוא נפצע בהפסד של דיוק לצפון קרוליינה, רגע שגרם למניה של נייקי לצנוח ולבהלה בקרב כל מי שעקב אחריו בליגה.

גריפין וג'נטרי יודעים בדיוק עד כמה חשוב לתת לזאיון את המעטפת הטובה ביותר כדי למנוע מרגע כזה לקרות שוב, ולאפשר לכוכב הצעיר הכי מסקרן ב-NBA פשוט לשחק כדורסל. ניו אורלינס תגזור על זה רווח רציני, אבל גם הליגה.