הליגה הגדולה בעולם חוזרת / תוכן גולשים

כל חובב ספורט מושבע (או כמו שהוא מכונה, עכבר ספורט), עוקב אחרי כל ענפי הספורט הפופולריים, ולפעמים גם אחרי ענפים פחות נחשבים כמו קריקט, פוטבול, בייסבול וכד', שלמרות השוק הגדול שלהם במדינות מסורתיות מסוימות, לא הצליחו לפרוץ לשווקים חדשים. אז למה הכדורגל הצליח איפה שענפים אחרים נכשלו?

כולם מדברים על הפשטות של הכדורגל ,על כך שאין צורך להיות בקיא בכל הפרטים והחוקים, כדי להיות חלק מהמשחק ולהתרגש ממנו. אולם למרות זאת, ענף ספורט כלשהו, סוחף ומעניין ככל שיהיה, חייב מסגרת מדויקת וליגה מתוכננת היטב כדי להפוך למשהו עולמי, וזה דבר שחסר בהרבה ענפים - אפילו ב-NBA. עד כמה שהפוטנציאל אדיר, הליגה לא מתוכננת מספיק טוב (העונה הסדירה ארוכה מדי, הטוב מ-7 משחקים בכל שלבי הפלייאוף, התעלמות מאיכות הקבוצות במזרח ובמערב).

ה-1:6 שאיש לא ישכח(צילום: גטי אימג'ס)

לעומת זאת, ראש החץ של הכדורגל הוא ליגת האלופות, הדבר האמיתי, המטרה שאליה כל הקבוצות מכוונות, כל המאמנים, הסופרסטארים, המיליארדרים שקנו קבוצות. כולם חולמים על הגביע בעל האוזניים הגדולות, ולכן כל משחק הוא זיקוק היכולות של כולם. כל השחקנים מביאים את המקסימום, ומוציאים מעצמם יכולות שגם הם לא ידעו שיש בתוכם. זו הסיבה שבשנים האחרונות, בכל שלבי הנוקאאוט, גם 0:4 במשחק הראשון לא מרגיע את המנצחת לקראת הגומלין. גם בדקה ה-90, גם בהתקפה האחרונה, השחקנים משחקים עם כל המוטיבציה.

נסו להיזכר בכל הרגעים האפיים מהצ'מפיונס: הגמר בין באיירן ליונייטד ב-1999, בין ליברפול למילאן ב-2006, הגמר המכונן של מסי ורונאלדו ב-2009. ובעשור שזה עתה סיכמנו, אינספור דרמות ומהפכים: 1:6 לברצלונה מול פ.ס.ז' (לדעתי, הרגע הספורטיבי הגדול בהיסטוריה), המספרת של רונאלדו ברבע בין ריאל ליובה, המהפך של רומא מול בארסה, המהפך של ליברפול מול בארסה, הרבע המטורף בין טוטנהאם לסיטי ברבע, והחצי המטורף עוד יותר בין טוטנהאם לאיאקס עם השער המכריע של לוקאס מורה בנגיעה האחרונה.

לדעתי, אחת הסיבות לגדולת הצ'מפיונס היא המבנה המושלם של הליגה, שמוביל למפגשי ראש בראש של כל אימפריות הכדורגל. בכל שנה מגיעות לשלבי הנוקאאוט הקבוצות הטובות באמת, ורבע הגמר כמעט שלא תמצאו קבוצה שהגיע לשם שלא בצדק או עם הרבה מזל. ליגת האלופות גם מגדירה קריירה של שחקנים ומאמנים, וכן היסטוריה של קבוצות. הרבה מהמעמד אליו הגיע רונאלדו, עד כדי השוואה למסי, נוצר בגלל היותו "מר ליגת האלופות", וכל האליפויות האחרונות של מסי לא מספקות אותו בגלל הכשלונות בצ'מפיונס. ז'וזה מוריניו עלה לגדולה בזכות הגביעים עם פורטו ואינטר, והפרויקט של השייחים בפ.ס.ז' הוא פארסה, כי הם לא שפכו מיליארדים בשביל אליפות צרפת, אלא כדי לזכות בגביע האירופי הנחשק. גם המיליארדרים של סיטי היו מחליפים בשמחה את תארי הפרמייר-ליג בגביע אחד של ליגת האלופות.

הערב מגיע הרגע שכל אוהדי הספורט חיכו לו. נקווה לדרמות, לפחות כמו בעונה הקודמת.