סיפורו של השוער האגדי / תוכן גולשים
הזכייה המרגשת בליגת האלופות בגיל 20, ההופעות ההירואיות, הבעיטה המשפילה שקיבל מריאל מדריד, התקף הלב שעבר, המחלה של אשתו והסיום המאכזב של הקריירה בפורטו. איקר קסיאס פורש ומשאיר מאחוריו לא מעט סיפורים. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
כשהתקבלה ההודעה הרשמית על פרישתו של איקר קסיאס, נמלאתי עצב וחמלה על השוער האגדי. הוא סיים את הקריירה שלו בצורה כל כך מאכזבת כשהמקום בו הוא פורש אחר לגמרי ממה שכל אוהד דמיין.
אתחיל מרגעים גדולים שביססו אותו כאחד הגדולים בהיסטוריה, ולאחר מכן אפרד מהספרדי בנימה אישית. קסיאס החל את הקריירה הענפה שלו במועדון הילדים של ריאל מדריד. בגיל 16 בלבד עלה לשחק עם הבוגרים ועונה מאוחר יותר אף זכה לאפודת השוער הראשון. באותה עונה שיחק עם ריאל בגמר ליגת האלופות ואף זכה בפרס בראבו לשוער המצטיין. כל זאת לא מנע ממאמן הקבוצה דאז, ויסנטה דל-בוסקה, להוריד את קסיאס לספסל בעונה שלאחר מכן. למרות שזכה בליגת האלופות, עדיין היה מדובר בשוער בן 19, ודל בוסקה חשש לשים את כל מה שיש לו על הבחור הצעיר.
איקר קסיאס. פרישה במקום מפתיע(צילום: AFP)
"סן איקר" (איקר הקדוש) זכה להיות אהוב אצל האוהדים בגלל משחק אחד. במשך חצי מעונת 2001/2002 לא שיחק כלל, כשסזאר סאנצ'ס הועדף עליו. בדקה ה-66 של גמר ליגת האלופות ב־2002 ירד סאנצ'ס בגלל פציעה. קסיאס עלה והציג יכולת שיא בין הקורות. הוא עצר פעם אחר פעם את שחקני לברקוזן, כשדימיטאר ברבאטוב נותר חסר אונים. גם שניות לשריקת הסיום הציל קסיאס כדור באינסטינקט מטורף. הגביע חזר למדריד ולילד בן ה-20 ירדו דמעות.
מעמדו של קסיאס כאחד הטובים בעולם החל לרדת אט אט, אולם הגביעים המשיכו לזרום אל בירת ספרד. 4 אליפויות ו-2 גביעי ליגת האלופות עד שנת 2010. בגמר שנערך בדרום אפריקה הוא שמר על רשת נקייה.
בדקה ה-62 של המשחק שלח ווסלי סניידר את אריין רובן למצב של אחד על אחד מול השוער הספרדי. הוא נשאר במקום, קר רוח כתמיד. רובן בעט לשמאל, קסיאס קפץ לימין. ברגע האחרון שלח קסיאס את רגלו והציל בקצות אצבעותיו את הכדור. הקהל ואף השדר הספרדי השתגעו, "הוא הפך לקדוש פעם נוספת". זה נגמר עם שער של אינייסטה וגביע ראשון ללה רוחה.
קסיאס המשיך לזכות בגביעים ואליפויות עם ריאל, אבל בעקבות פציעה ביד, דייגו לופז הועדף על פניו כשוער הראשון. בקיץ 2015 הכל התפוצץ. לאחר 16 עונות במועדון הפאר, הודיע קסיאס על עזיבה לפורטו. לקראת הסוף העצוב "זכה" הסמל לשריקות בוז צורמות מהיציעים בברנבאו, כשאפילו הנשיא פרס רמז לו בעדינות שתם זמנו עם השמועות על החתמה של דויד דה חאה (שבסוף נגמרו בחתימה של שוער לבאנטה קיילור נבאס).
עם גרון חנוק מדמעות, ומבט נוגה בעיניים, נפרד קסיאס ממועדון ילדותו: "במועדון הזה לימדו אותי ערכים, להיות צנוע ולהילחם למען הסמל. אני עוזב הרבה חברים ואזכור את כל המאמנים שעבדו איתי והשחקנים ששיחקו איתי. עברנו הרבה רגעים שמחים ועצובים ולמדתי הרבה מכולם. לימדו אותי להתמודד בדרך הקשה והיפה הזו. אני מודה לאשתי שתמכה בי לכל אורך הדרך, להוריי ולבן שלי. תודה לכולם על התמיכה העצומה שנתנו לי ועל ההזדמנויות להניף הרבה גביעים. אני מקווה רק שיזכרו אותי לא רק כשוער גדול, אלא גם כבן אדם, עם כל המינוסים. אלפי תודות, אף פעם לא אוכל לשכוח אתכם. תהיו בטוחים שאמשיך לעודד בקול גדול 'האלה מדריד' גם מרחוק. אני לא אומר 'שלום' לתמיד, כי נתראה בקרוב".
השנים בפורטו לא עלו לקסיאס בתארים, אלא בעיקר באכזבות. באחד האימונים באמצע עונת 2018/2019 הוא חווה התקף לב. השוער הובהל לבית החולים ושוחרר רק כעבור שבוע, כשצווה עליו לא לערוך פעילות גופנית במשך שלושה חודשים. הוא הצטרף לצוות האימון של פורטו, אבל לא עברו חודשיים והמשפחה קיבלה בשורה מרה. אשתו של השוער הספרדי חלתה בסרטן.
אני מוכרח להודות שמעולם לא אהבתי את ריאל מדריד ואת ההתנהלות של המועדון. למרות זאת, קסיאס היה שונה. כפי שהעיד על עצמו ("אני לא גלאקטיקו") הוא אדם פשוט. נהג בקור רוח ונתן ביטחון לכל מי ששיחק עמו. אני מצטער עבורו שהקריירה שלו נגמרה כך, עם זאת אני בטוח שהוא עוד יחזור למדריד. כבר תקופה שקסיאס לומד מהטובים ביותר. הוא משוחח עם מאמנים וגם עם חבריו מהנבחרת, קרלס פויול ואנדרס אינייסטה. כרגע, נראה שהוא ילך לכיוון של התמודדות לראשות ההתאחדות הספרדית.
בחרתי לסיים את מכתב הפרידה שלי מאיקר קסיאס בשיר יפה שכתב ושר מאיר בנאי ז"ל: "חי פעם רק פעם, יש טעם אין טעם, עם כוח בלי כוח, שער הרחמים". תודה לך קפטן. אגדה. סמל!
הכותב הוא עורך בעמוד הראשון לכדור.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
לפנייה לכתב/ת 
קסיאס
צילום: AP
מומלצים
