האיש שהפך את מצרים למעצמה ספורטיבית
תאמינו או לא, אבל חוסני מובארק, שהלך לעולמו השבוע, לקח את ענף הסקווש כפרויקט והעיף אותו לשמיים אצל השכנה שלנו. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
השבוע הלך לעולמו אחד מחובבי הסקווש הגדולים בעולם. אחד שהיה גם... נשיא מצרים. חוסני מובארק הספיק להיות טייס, לימים מפקד חיל האוויר המצרי, מעמודי התווך בהסכם השלום עם ישראל, ובהמשך ראש ממשלת מצרים ונשיאה במשך 29 שנים. אפשר להתווכח על טיב יחסו לישראל, אך על דבר אחד אין עוררין: מובארק הפך את מצרים למעצמה לפחות בהיבט אחד: סקווש. הנשיא המצרי שהלך לעולמו בגיל 91 (אולי האריך ימים בזכות הסקווש), היה הרוח החיה מאחורי ניפוץ הסטיגמות לפיהן הענף הוא משחק לעשירים.
בהיותו חניך צעיר בקורס טיס, התוודע מובארק לענף שהיה נחלתם של בני האימפריה הבריטית. באותה תקופה, מי ששלט בכדור הגומי ובמגרש הסגור היו הבריטים, האוסטרלים ועוד כמה אליטיסטים שחיו במדינות המנדט. כך הגיע הסקווש לפקיסטן, למצרים ואפילו לישראל שלפני 1948. אט אט הנתינים, אוספי הכדורים והשרתים למיניהם, הראו לגבירים מאיפה קופץ הכדור. למהפך הזה אחראי לא אחר מאשר אותו מובארק, שאימץ את האמירה לפיה אפשר להיות טוב ביחס לסובבים אותך, אבל אפשר גם להיות הטוב ביותר בעולם כולו.
בשנת 1996 מובארק פתח את מצרים לעולם הסקווש, כשהחליט לארח את אליפות העולם. מגרש סקווש מיוחד, שכל ארבע פאותיו מזכוכית, הוצב ליד הפירמידות בגיזה – והשאר היסטוריה. הוא השקיע בענף מתקציב המדינה, בנה עוד ועוד מתקנים ולא פחות חשוב: העלה את יוקרתו של הענף כך שכל ילד מצרי ישאף להגיע להיכל התהילה. "יש מקומות שבהם הילדים רוצים להיות לברון ג'יימס, כאן הילדים רוצים להיות אמיר שבאנא או רמי אשור", הסביר אחד מעשרות אלופי הסקווש המצריים. בזכות המתקנים, התקציבים, החשיפה והכבוד שרוחשים לענף, רק כמה עשרות קילומטרים דרומה מכאן, הסקווש הפך לשני בפופולריות שלו אחרי הכדורגל. אז למצרים אין רק את מוחמד סלאח או אחמד אל-מוחמדי, אלא גם שורה של תותחים בענף ספורט שנחשב לתובעני ביותר ולאחד האינטלגנטים ביותר.
מובראק הוכיח לנו שהכל שאלה של רצון. כיום, ארבעת המדורגים הראשונים בעולם הם מצרים, ובטופ 10 יש שישה מצרים. גם אצל הנשים המצב די דומה. מיותר לציין שהם גם אלופי העולם לקבוצות, לגברים ולנשיםף כבר כמה שנים. המצרים כבר מזמן פרצו גבולות. הם מחזקים את הענף בשאר העולם ולמעשה מלמדים את אלה שלימדו אותם. הם הפכו לשחקני רכש באוניברסיטאות כמו הרווארד ופרינסטון, ועל הדרך חזרו עם גביעים ותארים אקדמיים. הדומיננטיות של המצרים כל כך גדולה, עד כדי כך שכמו אצל הסינים בטניס שולחן, מפעל הייצור המצרי מנפיק עוד ועוד דורות של שחקנ- על. זה מתחיל כמעט מינקות. למעלה משש מאות ילדים מתחרים שם על הזכות להתמודד בתחרויות של עד גיל 11... כך מגדלים ספורטאים, ככה בונים אלופים.
פגשתי את מובארק באלכסנדריה בשנת 1998, ושאלתי אותו אם כנשיא הוא עדיין משחק סקווש. תחילה הוא בחן אותי ושאל אם גם אני משחק, הרי אני... מישראל. השבתי בחיוב, והוא הקשה: אתה משחק סקווש אמריקאי (ראקטבול) או את הסקווש הסטנדרטי. אמרתי לו: כמוך. או אז סיפר מובארק שחפרו עבורו מנהרה מיוחדת שמקשרת אותו עם מועדון הסקווש, כדי שיוכל להמשיך ולהתאמן. על זה נאמר: נאה דורש ונאה מקיים.
הכותב הוא יו"ר התאחדות הסקווש
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.