מכבי פ"ת שלי / תוכן גולשים
שלום רוקבן הלהטוטן, האחים מכנס הבלתי נשכחים, בני טבק האגדי, אייל בגלייבטר שרקד בלט על המגרש ועוד רבים וטובים. אהבות נשכחות, זמנים ורגעים שהיו ואינם עוד. איזה ימים! גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
מכירים את הסיפורים המתחילים בצמד המילים "היו ימים"? אז זה אחד מהם. כן, זיכרונות: את הרעים שוכחים, את הטובים זוכרים, וברבות הימים הם הופכים למיתולוגיים, למטורפים, לחד פעמיים - זכר להיותנו צעירים פרועים שקרעו את החיים.
נו, נעבור לעיקר: מי שלא ראה את שלום רוקבן, המראדונה של מכבי פ"ת, לא ראה "פסיכי" חי, גועש ומרגש על כר הדשא. רוקבן הקפיץ כדור מרגל אל רגל, לראש ומאחורי הגב, ואז הכדור היה נעלם. עוד לפני שהקהל הספיק לחפש אותו, הכדור היה כבר בתוך השער של היריבה.
גם הוא עבר במכבי פ"ת בני טבק(צילום: עוז מועלם)
מי שלא ראה את עודד מכנס האדיר וגד מכנס "אין כניסה", אחרי תקופתם במכבי נתניה - לא מבין מה הערך של שחקנים מעט אחרי שיאם, אך מעוררי השראה והתרגשות אצל האוהדים. אוהדי מכבי פ"ת תמיד היו מועטים, וכשמישהו השתעל ביציע, כולם שמעו וענו "לבריאות" . ולקלל? עדיף לשמוע את ציוץ הציפורים שהתחזק, משום מה, כשמכבי פ"ת שיחקה.
תשמעו את אריק איינשטיין שר: יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים, לה לה לה לה לה. והבוס, נחמן מנדל, בטח היה הרוכב השישי. ועוד כוכבים: בני טבק, כן, כן – גם גם הוא עבר אצלנו. מרימוביץ׳ ומנסל, מאמני נבחרת ישראל בעבר, היו על הקווים. והדבר שהכי הצחיק את האוהדים: מאיר עג׳מי מוציא כדור חוץ ישר החוצה. אין קסם כזה בעולם, אפילו אורי גלר היה נשאר פעור פה.
ובשנים ההן ב"אורווה", האצטדיון של נעוריי ושל בני שכבתי: רן קלמנוביץ׳, כוכב הפועל פ"ת שלקחה אליפות בנוער עם אברם גרנט, וטל בניה, שכבש שער בדרבי, ורשם הופעה בלי נשכחת בנבחרת ישראל. אז זה אצטדיון נפלא, כמו שאצטדיון ר"ג היה נפלא. טבק כובש רביעייה (או שלישייה, נו, הדמנציה) זה אושר.
מה מסי, מה רונאלדו, מה ליגה אנגלית? תנו כדורגל ישראלי, שנראה כמה אנחנו "עלובים". ומי לא היה מעדיף לחזור לשכונה, לילדות, לשחק כדורגל בבית הספר - לכולנו יש זיכרונות מהעבר.
כדורגל זה כמו החיים - לא זוכרים את הרגעים הרעים, אלא רק את הטובים. ורק אזכיר: עופר פביאן השוער, ספיבק המגן, אייל בגלייבטר הקשר הבלתי נשכח. וואלה, הוא רקד בלט על המגרש, רק חבל שהריצפה הייתה עקומה. ודורון רובינזון, חלוץ מטרה, במרכז, מימין, משמאל, היה גורם כאב ראש למגנים. אז שכחתי בטח כמה שמות, כפי ששכחתי שמות של חברים ישנים, אהבות נשכחות, זמנים ורגעים שהיו ואינם עוד. היו ימים, ככה לפעמים מתחילים סיפורים, והאמת - טוב שהיו, כי הימים הבאים יהיו טובים עוד יותר!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
לפנייה לכתב/ת 
ג'ק מנסל
צילום מסך
מומלצים
