היום בו מת הכדורגל היפה
ה-2:3 הבלתי נשכח של איטליה על ברזיל במונדיאל בספרד 82' סימל את סוף תקופת ה"ז'וגו בוניטו" והשתלטות הטקטיקה והמערכים ההגנתיים. תומר גנור נזכר איך בגיל 12 ראה כיצד הענף משתנה מול הקשיחות ופאולו רוסי אחד. המשחקים הגדולים, פרויקט מיוחד
שיגעון הכדורגל לא פסח על ישראל בקיץ 1982, למרות שהמדינה הייתה שקועה באותם ימים קשים של מלחמת לבנון הראשונה. נבחרת ברזיל הנפלאה גרמה לטירוף מוחלט ולא היה אוהד שלא דיבר בכל הזדמנות על זיקו, דוקטור סוקרטס, אדר, פלקאו וג'וניור המופלאים.
ברזיל של 1982 נחשבת לאחת הנבחרות הגדולות בהיסטוריה, שכן מבחינת כישרון היה לה את מה שהיה לברצלונה של פפ גווארדיולה שלושה עשורים לאחר מכן. להטוטים, מסירות, כדרורים מסחררים ושערים בבעיטות אדירות הותירו את העולם פעור פה.
שמה של הנבחרת הנהדרת הלך לפניה עוד מהטורנירים שקדמו לאותו מונדיאל שנערך בספרד, אבל השחקנים של טלה סנטנה היו הדבר האמיתי. שידורים ישירים במהלך העונה לא היו, ועל מעלליהם בדרום אמריקה קראו ילדי ישראל רק בעיתונים, או שקיבלו קמצוץ באחד התקצירים של תוכניות הספורט המעטות ששודרו.
רק כשהחל המונדיאל עצמו ומרבית המשחקים שודרו בשידור ישיר התברר עד כמה נפלאה הייתה אותה ברזיל. המגינים לאנדרו וג'וניור שרפו את הקווים, טוניניו סרזו ופאולו רוברטו פלקאו, עזרו לדוקטור סוקרטס הנפלא לנהל את המשחק ואדר היה מרטיט את הלבבות עם בעיטות התותח שלו.
פאולו רוסי וג'וניור במשחק הבלתי נשכח(Gettyimages Image Bank)
שני כוכבי על עשו את זה לאוהדים יותר מכולם. זיקו, שהשליטה שלו בכדור, ראיית המשחק, המסירות המדויקות והבעיטות המפתיעות והמסובבות הפכו אותו למנהיג הבלתי מעורער. וכמובן, דוקטור סוקרטס המנוח, שחוץ מגאונות ויכולת הבקעה, הלהיב גם במסירות עקב בלתי צפויות.
אבל לאותה נבחרת היו גם נקודות תורפה. אם אוסקר ולואיזיניו עוד נחשבו לבלמים סבירים, השוער ולדיר פרז הראה כבר בניצחון 1:2 על ברית המועצות בשלב הבתים שהוא לא בדיוק שוער על. השער השטותי שספג מאנדריי באל (לפני הגעתו של האוקראיני למכבי ת"א ובני יהודה) עורר לא מעט סימני שאלה. והיה גם סרג'יניו. כילד בן 12 לא הבנתי איך סנטנה העדיף את החלוץ המגושם וכבד התנועה בהרכב על פני פאולו איזידורו בעל השליטה הנפלאה בכדור.
אחרי ה-1:2 על ברית המועצות הגיעו תצוגות מרהיבות נוספות. סקוטלנד, שהדיחה את ישראל במוקדמות והציגה את קני דלגליש וגראהם סונס מליברפול הגדולה, חטפה 4:1 על הראש ולניו זילנדים, שיצאו בזול עם 4:0, בכלל לא היה מה למכור.
זיקו וסוקרטס נחשבו לכוכבים הגדולים(צילום: AP)
באותו מונדיאל שיחקו 24 נבחרות, כאשר 12 העולות לשלב השני חולקו לארבעה בתים בני שלוש נבחרות כל אחד. הראשונה מכל בית בשלב השני עלתה לחצי הגמר. ברזיל טיילה ושובצה במה שכונה "בית מוות" עם איטליה וארגנטינה.
"אין לארגנטינה סיכוי ולאיטליה בכלל אין מה לחפש", נשמע כל אוהד שני בעולם חורץ גורלות. ההרגשה הייתה שמול ברזיל זה פשוט לא כוחות. ואנחנו מדברים על ארגנטינה שהגיעה עם סגל דומה לזה שזכה ארבע שנים קודם לכן בתואר פלוס דייגו מראדונה, שחודשיים לפני כן עבר בגיל 21 מבוקה ג'וניורס לברצלונה תמורת סכום שיא דאז בכדורגל העולמי – 8 מיליון דולר.
איטליה? אף אחד לא נתן לה בכלל סיכוי, בייחוד אחרי שבקושי עלתה לשלב השני. אחרי 0:0 לא משכנע עם פולין היא הסתפקה ב-1:1 עם פרו ועלתה מהמקום השני אחרי תיקו נוסף, 1:1 עם קמרון. הנבחרת האפריקנית הופיעה אז בפעם הראשונה בתולדותיה בטורניר הגמר והעובדה שהאיטלקים לא גברו עליהם גררה לא מעט ביקורות בארץ המגף.
איטליה נחשבה לחסרת סיכוי(צילום: AP)
ארגנטינה, למרות הכישרון והניסיון, חרקה ממשחק הפתיחה בו הפסידה 1:0 לבלגיה, ועל כן ההפסד שלה 2:1 לאיטליה התקבל אמנם בהפתעה, אבל הכל סברו שמדובר במפגש בין המודחות העתידיות. ההרגשה התחזקה עוד יותר כאשר ברזיל סיפקה את תצוגת השיא.
ה-1:3 של הסלסאו על ארגנטינה במשחק הראשון של הברזילאים בשלב השני הותיר את ההרגשה שהאלופה הוכתרה עוד הרבה לפני משחק הגמר. סרג'יניו המוגבל כבש שער נגיחה (התחום היחיד בו הצטיין), ג'וניור רקד במגרש באצטדיון "סרייה" (ביתה הקודם של אספניול) והלהקה הצהובה מדרום אמריקה נראתה בלתי ניתנת לעצירה.
ואז הגיע ה-5 ביולי 1982. המשחק אותו ניהל השופט הישראלי אברהם קליין מהווה ציון דרך בכדורגל העולמי ונחשב ליום בו מת הכדורגל היפה. כל האשליות התנפצו אל מול האופי, הקשיחות והגנת הברזל שהציגו האיטלקים, למרות שהברזילאים הגיעו לעימות הגורלי כשתיקו הספיק להם כדי לעלות לחצי הגמר.
השופט הישראלי אברהם קליין(צילום: AP)
כשג'נטילה קרע לזיקו את החולצה
לא שחסר לאיטליה כישרון, אבל זה היה רחוק ממה שהיה לברזיל. ג'נקרלו אנטוניוני היה עושה משחק פיקח, כל כדרור של ברונו קונטי באגף ייצר מהלך וכל בעיטה של מרקו טרדלי הייתה מסוכנת, אבל בהתקפה שיחק פאולו רוסי, האיש השנוי במחלוקת.
בגיל 25 הגיע רוסי למונדיאל כשהוא בשיא השפל, אחרי השעייה לשנתיים בעקבות פרשת הטיית תוצאות המשחקים שכונתה "טוטו נרו" (הטוטו השחור). הוא הספיק לחזור להרכב של יובנטוס לפני פתיחת הטורניר, אבל האוהדים והעיתונאים האיטלקים לא הבינו מדוע המאמן אנצו ביארצוט נתן לו קרדיט למרות הכושר הלקוי אותו הפגין.
הביקורות הלכו וגברו אחרי שרוסי הציג יכולת חלשה במיוחד ולא כבש שום שער בשלב הבתים. "זה האיש שיכניע את ברזיל?", מעטים האמינו. האיטלקים סמכו במיוחד על החלק ההגנתי שלהם.
רוסי הגיע למונדיאל אחרי השעייה(צילום: גטי אימג'ס)
והיתה להם חתיכת הגנה. אולי התלכיד הדפנסיבי החזק ביותר שנראה עלי אדמות. השוער דינו זוף כבר היה בן 40, אבל נעל את השער והשרה ביטחון. גאטנו שיריאה המנוח (נהרג בתאונת דרכים ב-1989) הנהיג את חבריו מאחור, פלביו קולובאטי היה שומר אישי קשוח וכמגן שמאלי שיחק אנטוניו קבריני הנמרץ.
את הקשיחות הרבה ביותר הציג קלאודיו ג'נטילה, המגן הימני הכסחן שלא היה בוחל באמצעים. בימים בהם טרם נשלפו כרטיסים אדומים על עבירות פראיות וטרם נעשה שימוש נרחב במצלמות, הוא הרשה לעצמו הכל.
44,000 צופים מילאו בחום של 35 מעלות את אצטדיון סרייה, כשרבים מהם שילמו כ-1,000 דולר תמורת כרטיסים בשוק השחור ורבים אחרים חיכו בחוץ מבלי שהצליחו להיכנס. חיילי צה"ל שהיו בהפוגות מהקרבות בלבנון הצטופפו מול טלוויזיות קופסה קטנות שבקושי קלטו משהו והרחובות ברחבי העולם היו ריקים מאדם. כולם רצו לראות את היהלומים מברזיל מפרקים את הסקואדרה אזורה.
האיטלקי קלאודיו ג'נטילה ומאמנו אנצו ביארצוט(צילום: AP)
בניגוד לציפיות, האיטלקים פתחו את המשחק בסערה וכבר בדקה החמישית קיבל קבריני מסירה מקונטי, הגביה מצד שמאל ורוסי נגח לרשת. מפתיע, אבל הכל סברו שכמו נגד ברית המועצות, גם הפעם ברזילאים יגיבו.
וזה אכן קרה. זיקו שלח מסירה גאונית לסוקרטס, שמצא את הפרצה בין זוף לקורה והשווה ל-1:1. אלא שהנאיביות לא הייתה חלק בלתי נפרד מאותה ברזיל. טוניניו סרזו איבד כדור בשלומיאליות לפאולו רוסי, שדהר לרחבה והכניע את ולדיר פרז בשנית – 1:2 לאיטליה.
ברזיל תקפה בחמת זעם. כשזיקו קיבל מסירה מסוקרטס והוכשל על ידי ג'נטילה ברחבה, הוא רץ בעצבים לעברו של קליין והראה לו כיצד קרע האיטלקי את חולצתו בעת שאחז בה. הישראלי שלח אותו בביטול להחליף את חולצתו. "ג'נטילה אכן הכשיל את זיקו, אבל זה קרה אחרי ששרקתי לנבדל בגלל שהקוון צ'אן טאם סון הרים דגל", סיפר השופט בספרו "אמן המשרוקית".
פאולו רוסי כובש את השער הראשון(צילום: AP)
הכוכב הברזילאי נחל מפח נפש נוסף כשיחד עם סרג'יניו הגיעו השניים מול זוף, אבל החלוץ המסורבל סירב להשאיר לו את הבעיטה ומיהר לשלוח את הכדור ברשלנות החוצה.
הברזילאים לא למדו את הלקח
הקצב המסחרר נמשך במחצית השנייה עד שהברזילאים השוו ל-2:2 בדקה ה-68. ג'וניור פרץ בצד שמאל ומסר לפלקאו, שבעט מקו ה-16 ברגל שמאל והכדור נעצר רק ברשת. ריצת האמוק של פלקאו בחגיגת השער וההתפרצות המשתלהבת של שוער המשנה הברזילאי פאולו סרג'יו מהספסל לדשא (הקוון טאם סון מהונג קונג בקושי הצליח להושיב אותו בחזרה) העידו על שמחה מוקדמת מדי.
הברזילאים שוב לא למדו את הלקח ופעם נוספת לא השגיחו כראוי על רוסי, כאשר ברונו קונטי ניגש להגביה בעיטת קרן בדקה ה-74. סוקרטס גבה הקומה (1.92 מ') לא הצליח להגיע לכדור, שנחת על רגלו של טרדלי. הקשר המשיך ברגל שמאל לכיוון רחבת החמש ורוסי שעמד במקום השלים שלושער פרטי בלתי נשכח.
הברזילאי אדר הלהיב בבעיטות תותח(צילום: AP)
בדקות הסיום לחצו הברזילאים, אבל לא הצליחו להכניע את דינו זוף. השוער הנהדר עצר ניסיון עם העקב של סרג'יניו. מהעבר השני, האיטלקים היו סבורים שהבקיעו את הרביעי כאשר אנטוניוני קיבל מסירה מגבריאל אוריאלי ובעט לרשת, אבל קליין פסל בגלל נבדל. בדקה ה-89 נגח הבלם הברזילאי אוסקר מקרוב, וזוף עצר ממש על הקו.
שריקת הסיום של קליין לא רק סימנה את הסוף של ברזיל בטורניר, לא רק גרמה לשברון לב בארץ הסמבה, היא סימנה את סופה של תקופת ברזיל היפה. נכון שגם בטורניר של מקסיקו 86', בו הודחו הסלסאו ברבע הגמר על ידי צרפת הם הציגו כדורגל איכותי, אבל זה לא היה דומה ולא קרוב אפילו למה שנראה ב-82' או בתקופתו של פלה.
איטליה המשיכה עד הסוף. רוסי כבש צמד ב-0:2 על פולין בחצי הגמר וסיים כמלך שערי הטורניר כשכבש (יחד עם טראדלי ואלסנדרו אלטובלי) ב-1:3 על גרמניה המערבית בגמר. הסקואדרה אזורה הניפה את הגביע העולמי בפעם השלישית, לפני שחזרה ועשתה זאת בפעם הרביעית ב-2006.
פאולו רוסי כובש את השער השני(צילום: AP)
תפוגת הקסם
"הייתה לנו נבחרת בלתי מנוצחת והיא הייתה טובה יותר מברזיל שאותה ניצחנו", טען רוסי בראיון שהעניק לי למוסף הפתיחה של ידיעות אחרונות" לקראת המונדיאל בברזיל 2014. "הניצחונות שלנו היו יוקרתיים מאוד והיתרון הגדול שלנו היה הלכידות הקבוצתית. הרצון שלנו לנצח לא ידע אז גבול. היו לנו כשרונות גדולים ומאמן גדול ולדעתי מעולם לא נראתה זכייה כל כך מרהיבה וברורה כמו זו".אפשר לא להסכים עם רוסי, אבל מה שבטוח - באותו יום נפל דבר. לקח לברזילאים 24 שנים להשיב לעצמם את גביע העולם. מ-1970 הם לא זכו עד 1994, ובאותו טורניר שנערך בארצות הברית הם עשו זאת אמנם עם רומריו ובבטו בהתקפה, אבל גם בזכות "גרזנים" בקישור כמו דונגה, מאזיניו, זיניו ומאורו סילבה.
המאמן קרלוס אלברטו פריירה ספג למרות הזכייה ב-94', שהגיעה בפנדלים אחרי 0:0 עם איטליה בגמר, ביקורות על כך ששחקניו לא הציגו את ה"ז'וגו בוניטו", המשחק היפה. אבל פריירה ידע בדיוק למה. הוא פשוט למד את הלקח מהמשחק מול האיטלקים שנערך 12 שנים קודם לכן.
רוסי מכניע את ולדיר פרז בפעם השלישית(צילום: AP)
אותו יום לוהט בברצלונה לימד את העולם שיעור בכדורגל. המאמנים הבינו שמשמעת, הקרבה וסדר עדיפים על כישרון. הכדורגל העולמי הפך להגנתי ומבוקר, הקיצונים שהסתפקו בפריצות על הקווים נעלמו והמאמנים הפסיקו לנקוט במערך 4-3-3 שהיה פופולרי עד אותו טורניר. ה-4-4-2 הסגור של האיטלקים הפך לקבוע וכל מאמן שרצה להצליח נזהר מעקיצות.
הקסם נעלם ובעקבות מונדיאל גרוע שנערך, איך לא, באיטליה ב-1990, שונו החוקים. נאסר להחזיר את הכדור לשוער ברגל, חוקק חוק נגד בזבוזי זמן (זוף החזיק במצטבר דקות ארוכות את הכדור מול ברזיל) ועל עבירות חמורות במיוחד החלו להעניש את הסוררים.
כיום הטכנולוגיה התפתחה בהרבה, עבירות קשות כבר לא נעשות בכמות שהייתה בעבר, הקצב גבוה בצורה ניכרת וגם לקבוצות שמובילות קשה לבזבז זמן כפי שהיה נהוג, אבל שום דבר כבר לא ישיב את ההתרגשות שהייתה. קבוצות ונבחרות כישרוניות היו ויהיו, רגעי מתח ואיכות ייראו לרוב, גם במונדיאלים, אבל 90 דקות של מפנה והפרדה בין תקופות, עם כל כך הרבה אמוציות, כנראה שלא נראה עוד לעולם.
לפנייה לכתב/ת 
פאולו רוסי
צילום: AP
מומלצים
