ויקינגים, הדור הבא: העתיד הוורוד של נורבגיה
השחקנים שהביאו לפריחת הכדורגל במדינה הנורדית בשנות ה-90 הפכו למאמנים וילדיהם מרכיבים את אחת הנבחרות המרתקות באירופה. היא עדיין לא העפילה ליורו, אבל עוד שנה לשפשוף כוכבים צעירים כמו הלאנד ואודגור יכולה להפוך את הסקנדינבים למרוויחים הגדולים מדחיית הטורניר
אופ"א הייתה זו שהחליטה על דחיית היורו בקיץ, אבל לא היא בישרה זאת לעולם. מי שסיפקה את המידע לציבור, עוד בזמן שהישיבה התנהלה, הייתה ההתאחדות הנורבגית, שפירסמה את דבר הדחייה ברשתות החברתיות. נורבגיה אפילו לא הבטיחה לעצמה מקום ביורו, אבל תגובת לא מעט אוהדים לפרסום הייתה שמובן למה דווקא היא מיהרה לספר לכולם – כי אולי הסקנדינבית תהיה המרוויחה הגדולה מהדחייה.
נורבגיה עוד צריכה לעבור את הפלייאוף (משחק בית מול סרביה ואז סקוטלנד/ישראל), אבל בעוד לפני פריצת משבר הקורונה היו כאלה שניסו להסביר שהמדינה הנורדית תהיה הסוס השחור של המונדיאל בקטאר, אז עכשיו, עם דחייה של שנה בטורניר הגדול הקרוב, הגיוני שתהפוך לכזו כבר ביורו. ובלי קשר, מדובר באחת המדינות עם עתיד הכדורגל המזהיר ביותר.
נורבגיה לא העפילה לאף טורניר גדול מאז שנת 2000, וגם עכשיו היא סיימה את בית המוקדמות שלה רק במקום השלישי, אחרי ספרד ושבדיה, אבל צריך לזכור שהכוכבים הצעירים שלה, ומדובר בכמה מהכוכבים הזוהרים ביותר שיש, עדיין לא שיחקו יחד בקמפיין הזה. וצעירים זה הסיפור של נורבגיה כרגע, כשהגיל המשותף של שני השמות הגדולים, ארלינג הלאנד ומרטין אודגור, חצה לא מזמן את הארבעים.
הם בקושי שיחקו יחד, ואי אפשר לחכות לרגעים בהם ישתפו פעולה, בעיקר כי המיומנויות הבולטות שלהם משלימות זו את זו. להלאנד בן ה-19, כפי שיודע היום כל חובב כדורגל, יש סיומת בלתי נתפסת מול השער. מאז שהצטרף לדורטמונד, לפני פחות משלושה חודשים, בעט החלוץ 19 פעמים לשער והבקיע 11 מתוכם. ידידו הטוב ביותר של כל סקורר הוא היוצר, השחקן שמסדר מצבי הבקעה, וגם פה יש לנורבגיה את אחד השחקנים הטובים ביותר בתחום, הרי זה אודגור.
בעוד כולם מדברים על המספרים של הלאנד חייבים להזכיר באותה נשימה את אלה של אודגור. הקשר ההתקפי בן ה-21 עדיין שייך לריאל מדריד, ובחודשים האחרונים הוביל את ריאל סוסיאדד, אליה הוא מושאל, לעונה גדולה. יש שני פרמטרים למדידת "יצירה" של שחקן. הראשון הוא יצירה בדריבל, כלומר היכולת לעבור שחקן ו"לפתוח את המגרש". השני הוא מסירת מפתח, שמסדרת מצב לחבר לקבוצה. לרוב, שחקנים לא מתבלטים בשני הפרמטרים במקביל, אלא אם קוראים להם לאו מסי, שמוביל את הליגה הספרדית גם פה וגם פה. אבל שימו לב לזה: גם אודגור נמצא בין שלושת הראשונים בטבלת הדריבליסטים ובטבלת היוצרים במסירה. קומבינציה נדירה.
יש לנורבגיה עוד הרבה שחקני התקפה מוצלחים כמו ג'ושוע קינג מבורנמות' ואלכסנדר סורלות', מלך שערי הליגה הטורקית וחברו של טוני ווקאמה להתקפת טרבזונספור, מוליכת הליגה. אבל הסיפור כאמור הוא סביב הצעירים. מי שאמור לחפות מאחור על הצמד אודגור-הלאנד הוא סאנדר ברגה, קשר אחורי ענק, בן להורים כדורסלנים, שלא מזמן חגג יומולדת 22 ועבר מגנק לשפילד יונייטד תמורת 25 מיליון אירו. עוד מאחוריו ניצב כריסטופר אייר, הבלם בן ה-21 של סלטיק, שעדיין מבצע טעויות וברור שעוד שנת השתפשפות יכולה להוביל למימוש הפוטנציאל הגדול שלו. בהחלט יש עתיד.
חלק מאותם צעירים הם ממשיכי מסורת. בשנה האחרונה זומנו לנבחרת לא פחות מארבעה ילדים של שחקנים שכיכבו בנבחרת נורבגיה בשנות ה-90, בראשם כמובן ארלינג הלאנד, בנו של אלף-אינגה. אליהם הצטרפו אחיינים של שני שחקנים נוספים. פריחת הכדורגל בנורבגיה התרחשה אז, בדור ההוא, עם ההשתתפות במונדיאל 94' והניצחון על ברזיל ושמינית הגמר ארבע שנים מאוחר יותר. גם רוזנבורג הייתה אז חברה קבועה בליגת האלופות.
ההצלחה ההיא הגיעה לא בזכות שחקנים וירטואוזים אלא במה שכונה אז "הנבחרת הטובה ביותר ללא הכדור".
רבים מאותם שחקנים הפכו למאמנים ועכשיו הילדים שלהם דווקא מציגים יכולות טכניות אדירות והרבה יותר מחוכמה ורוח לחימה. את החבורה הזאת צריך לחבר המאמן לארס לאגרבק, זה שאימן את איסלנד שהגיעה לרבע הגמר ביורו האחרון.
לאגרבק מאמין קבוע במערך 2-4-4, אבל עכשיו מדברים בנורבגיה על שינוי שיטה, כדי שאודגור לא ישחק באגף אלא ישחק ממש מאחורי הלאנד וחלוץ נוסף. שני כישרונות העל האלה שיחקו יחד רק פעם אחת, כך שגם החיבור ביניהם יכול להיבנות יותר בעונה הבאה, עד שיגיע הטורניר הגדול. כל זאת בהנחה שנורבגיה תגיע אליו כמובן, אבל גם אם לא, ברור שמדובר באחת הנבחרות המרתקות ביותר בעולם פוסט משבר הקורונה.
לפנייה לכתב/ת 
