הפלישה של הקולצ'ונרוס / תוכן גולשים

בשבוע השני של מרץ, בשעה שאירופה החלה להסתגל, בדרך הכבדה שלה, למציאות חדשה, אירחה ליברפול את אתלטיקו מדריד במפגש החוזר של שמינית גמר ליגת האלופות. באותה תקופה, מדי יום, העלו את הרף בהגבלות התנועה וההתקהלות ברחבי היבשת. איטליה כבר הייתה בצרות ואלו החלו להתפשט לערים המרכזיות באירופה, בשלב הראשון בעיקר לפריז ומדריד. באותה השעה בדיוק אירחה והדיחה פ.ס.ז' את דורטמונד, במשחק עצוב וחיוור, שכנראה קבע את השיא בשווי השוק המצרפי של שחקנים ששיחקו מול יציעים ריקים.

מוקדם יותר באותו היום, החליטה ההתאחדות הספרדית שמשחקי הליגה יערכו ללא קהל מהמחזור הבא, החלטה צפויה לאחר שבתי הספר נסגרו יום קודם לכן והעיר כבר הייתה בסגר חלקי. למרות זאת, משחקה של אתלטיקו מדריד מול ליברפול ב-11 במרץ, התקיים בנוהל הרגיל. נוהל שמי שהיה במשחק כדורגל באנגליה, יודע שכולל התניידות בתחבורה ציבורית מפוצצת, שתייה בבארים הומי אדם ושירה מכל הלב, בעצם מהריאות... המעמד ו-54 אלף הצופים סיפקו אווירה מחשמלת. שלושת אלפים אוהדי אתלטיקו הגיעו לליברפול, אלו לא רק הגיעו עם אופטימיות קלה לאחר הניצחון הדחוק במדריד, אלא אף נהנו מתחושת חופש עילאית, בה בשעה שיקיריהם בבתים כבר החלו לקלל את ספק האינטרנט שלהם או ניסו להבין אם הם באמת צריכים להצטייד בנייר טואלט.

דייגו סימאונה(צילום: רויטרס)

השבועיים שעברו מאז נראים כחודשים. באותם הימים, המדיניות של בריטניה בניהול המאבק בנגיף הקורונה הייתה רכה. לא הוטלו הגבלות אלא רק הנחיות תומכות, למניעה ככל הניתן. משחקי סוף השבוע בפרמייר ליג עדיין היו אמורים להתקיים כסדרם, עם קהל, למרות שדגל אדום הונף באותו היום. אם לא הספיקו מאות הנדבקים המדווחים באותה העת בבריטניה, או מעל אלפיים הנדבקים המדווחים בספרד, הרי שהתפרסם שמאמן ארסנל, מיקל ארטטה, נדבק גם הוא בנגיף ומשחק ההשלמה בין מנצ'סטר סיטי לארסנל, שאמור היה להתקיים באותו היום, נדחה. יממה לאחר מכן הוחלט גם להשהות את המשך משחקי הפרמיירליג. ייתכן שהנגיף החל לסייר ברחבי ליברפול עוד קודם לכן, אבל סביר שקיבל חיזוק מגדוד הקולצ'ונרוס ממדריד, בהובלת סיירת סימאונה, שדאגו להפיצו את זרעו ולהותיר חותמם על עיר הנמל האפורה.

אוהדי ליברפול, בהובלת מאמנם, זעמו לאחר המשחק בעיקר על הטקטיקות הלוחמניות והמיושנות של קולונל המבצע, דייגו סימאונה. היום, כשבועיים לאחר המשחק, או אם תרצו, אירוע, הזעם בליברפול הפך לתדהמה. בעיר שמתמודדת כיום עם זינוק במספר הנדבקים המדווחים, במיוחד גברים צעירים, לא מבינים כיצד הורשו אוהדי מדריד לצאת את עירם, בשעה שתנועתם הייתה כבר מוגבלת במדריד? יתרה מכך, מדוע בכלל הורשו להיכנס לאנפילד בזמן שכבר היו מנועים מלהיכנס לוויסנטה קלדרון? בשבועות הקרובים נדע עד כמה היה זה משחק גורלי עבור העיר ליברפול, ולא לא בגלל שהיא הודחה באותו הערב מליגת האלופות, גם לא בגלל שהפסידה לראשונה בביתה לאחר 42 משחקים בכל המסגרות ולראשונה מזה שש שנים במפעל אירופי.

ליברפול של 2019-2020 היא קבוצה שלא רק ששברה שיאי ליגה, היא שברה את האמונה של הקבוצות ביכולתן לנצח אותה. לא רק שהייתה בדרך לאליפות היסטורית אחרי 30 שנה, אלא גם הייתה בדרך לעשות זאת בפער שהפיל את לסתות אוהדי הכדורגל. אבל בליברפול כמו בליברפול צריכים להיזהר מחגיגות מוקדמות, כמו באותו הרגע בו החליק הקפטן שלהם לפני 6 שנים, הם מתחילים להבין שגם העונה הזו חומקת וגם קלופ, המאמן הגרמני מעורר ההשראה שלהם, אשר ודאי היה מבצע הנשמה מפה לפה לכל אוהד ואוהד אם רק היה נדרש, לא יכול להושיע. האליפות חומקת לה במעבדות, בבדיקות, במכונות ההנשמה. עונת 2020 מתאדה לאיטה וכמה חבל שהתמונה האחרונה שנזכור,היא התמונה של סימאונה חוגג בטירוף את שער הניצחון שהובקע, בשניות האחרונות של ההארכה, במשחק האמיתי האחרון בעולם ההוא, העולם שהיה.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.