מיוחד ל-ynet: הליגיונרים מדברים מהבידוד
ביברס נאתכו, אלון תורג'מן, עדן שמיר, רובי לבקוביץ' ובוריס קליימן פרוסים ברחבי אירופה. נאסר עליהם ע"י קבוצותיהם לשוב לישראל, והם מנסים להעביר את הזמן עד שהתפשטות נגיף הקורונה תחלוף. מי משחק הרבה בסוני, איזה שחקן מרגיש בבית בזכות משפחה שכנה שתומכת, ומה היתרונות בלהיות צמוד לילדים
בזמן שהעולם עצר מלכת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, גם הליגיונרים הישראלים נמצאים בחוסר ודאות, ולא יודעים האם העונה תחודש. בדקנו את מצבם של ארבעה כדורגלנים ישראלים ששוהים כרגע בחו"ל – ביברס נאתכו בפרטיזן בלגרד, עדן שמיר בסטנדרד ליאז', אלון תורג'מן בוויסלה קרקוב ורובי לבקוביץ' בהונבד ההונגרית.
"המצב פה לא הכי אידיאלי ודי דומה למה שקורה בארץ", מספר שמיר על הסיטואציה בבלגיה. "כל המקומות סגורים, חוץ מסופרים ובתי מרקחת. הרחובות די ריקים, והאזרחים ממלאים את הוראות ההמשלה לגבי יציאה מהבתים". עוד אמר שמיר: "אני נמצא כאן לבד. חברה שלי הייתה אמורה להגיע לפני שבועיים, אבל הטיסה שלה בוטלה ולא הצלחנו למצוא אחרת. אני מבלה כמעט בכל ערב אצל משפחה ישראלית מדהימה שמארחת ודואגת לי, והם ממש כמו המשפחה שלי, במיוחד בימים קשים אלו".
שמיר סיפר גם מה הוא עושה במהלך היום: "אני מנסה לייצר לעצמי שגרה שתעסיק אותי ולא תגרום לי לחשוב יותר מדי על הבדידות והשעמום. אני קם כל בוקר ב-9:15, מתפלל, מכין לי ארוחת בוקר ויוצא לאימון, לפי תוכנית אישית שקיבלנו ממאמני הכושר שלנו. חוזר הביתה ומכין לי ארוחת צהריים. פעמיים-שלוש בשבוע יש לי שיעור צרפתית, שעד לפני שבועיים המורה הייתה מגיעה אליי ומלמדת אותי, אבל עכשיו עברנו לשיעור דרך הסקייפ".
לסיכום אומר שמיר: "המצב לא אידיאלי. אני לא יכול לחזור לארץ (הוראה מפורשת של המועדון) והמשפחה לא יכולה להגיע אליי, מה שכמובן מעלה את מדד הדאגה והגעגוע. אני משתדל להיות אופטימי ולשמור על השגרה, ומאמין שבעזרת השם נעבור את התקופה הזאת בתקווה שכמה שפחות אנשים ייפגעו מהמגפה ויישמרו על בריאותם, כי בסופו של דבר זה יותר חשוב מהכל".
תורג'מן, שנמצא בקרקוב בפולין, סיפר על ההרגשה שלו: "המצב לא הכי נעים. אתמול התחילו אצלנו לעשות סגר. אין אימונים והרחובות ממש ריקים, הכל סגור. אני משתדל להעסיק את עצמי, רואה הרבה סדרות וסרטים, שביום-יום כל פעם שאני מתחיל אני נרדם באמצע מרוב עייפות. אני מבשל כי אין הרבה ברירה, אבל האמת שאני מפתיע את עצמי".
עוד אמר תורג'מן: "בבוקר אני מתעורר, שותה את הקפה שלי, מתפלל חזק שכל הדבר הנורא הזה יעבור. ארוחת בוקר קלילה ויוצא להליכה לקנות משהו בסופר כי חייבים להתאוורר. כשאני חוזר אני משחק בסוני קצת, אוכל ארוחת צהריים, נח וקם עם אנרגיות לאימון. אוכל ארוחת ערב, ואז יש לי זמן לסדרות וסרטים וכל השאר".
על המשפחה שלו, אמר תורג'מן: "הגעגועים הרבה יותר חזקים מאשר בתקופה רגילה כי מה לעשות הטבע שלנו כבני האדם הוא שברגע שאומרים לך שאי אפשר לראות אותם, אתה רוצה הרבה יותר. תוסיפו לזה שלא ראיתי את המשפחה ארבעה חודשים בער, ואין לדעת עוד כמה זמן זה יימשך. היה לי תוכנית ושאיפות אחרי שראיתי שרוב הליגיונרים חזרו הביתה לבידוד בארץ, אבל כאן יש תוכניות אחרות וכבר בחודש הבא רוצים לחזור להתאמן במתכונת מצומצמת".
"פעלנו לפי הנחיות משרד הבריאות הישראלי"
הליגיונר הוותיק מכולם הוא כמובן קפטן הנבחרת, ביברס נאתכו, שנמצא בבירת סרביה, בלגרד: "ביקשו מכל התושבים להישאר בבתים. אנחנו באופן אישי לא יוצאים, רק למקרים שבאמת צריך. בוודאי שיש דאגה למשפחה בארץ, אבל מנסים לדבר כמה שיותר ולעזור אחד לשני".
נאתכו סיפר על מה קורה בקבוצתו: "לגבי האימונים, זה קשה מאוד שאי אפשר לצאת ולהתאמן. עושים מה שאפשר וכמה שאפשר מהבית, ומנצלים את זה להיות עם הילדים והאישה ולעשות דברים ביחד כמה שאפשר".
השוער רובי לבקוביץ', שמשחק בהונבד ההונגרית, שיתף: "האי ודאות זה משהו שמאוד קשה להתמודד איתו. ההנחיות פה להתמודדות בווירוס די בפיגור מישראל, ישראל תמיד הקדימה את כולם בשבועיים. אני ומשפחתי פעלנו לפי ההנחיות של משרד הבריאות הישראלי, הגדלנו לנו ראש ונכנסנו לבידוד למרות שעוד מותר לצאת החוצה כאן".
"ממחר יתחיל פה סגר, שדי דומה לישראל, מותר לצאת לסופר, בית מרקחת ולעבודה חיונית. אני שומר על כושר בבית עם תרגילי כוח ועד היום הייתי יוצא לריצה בפארק. ההונגרים מאוד ממושמעים, הם לא יוצאים מהבתים. הרחובות פה ריקים למרות שעוד מותר לצאת החוצה. המסעדות והחנויות פתוחות כאן עד 15:00 אבל גם זה ממחר כבר יהיה סגור. כמובן שהדאגה למשפחות בישראל והמרחק מאוד קשים לנו במיוחד לאשתי. הדאגה היא הדדית המשפחות בבית מאוד דואגות, אבל כרגע אין אישור לשחקנים לצאת מהונגריה. המועדון רוצה את כל השחקנים זמינים במידה והליגה תחזור ולא רוצה שייוצרו הידבקויות של שחקנים, ככה שכל השחקנים בבתים.
"מבחינה אישית חזרתי מהפציעה בברך בצורה ממש טובה ואני מרגיש מצוין. משחק החזרה שלי היה ברבע גמר הגביע ועלינו לחצי הגמר. מבחינה אישית זה היה מאוד מרגש לחזור אחרי שבעה וחצי חודשים. לאחר המשחק הספקנו לעשות משחק ליגה אחד ללא קהל ואז המינהלת החליטה לעצור את הליגה והאימונים", סיפר השוער.
"השתלטו פה על המצב"
"בקפריסין מתמודדים די טוב עם משבר הקורונה, די השתלטו על המצב", טוען שוער פראלמיני בוריס קליימן. "יש פה משהו כמו 100 נדבקים וקצב הגדילה לא משמעותי. בשונה מהארץ עשו פה הסגר ממש ממש מההתחלה למעט סופרים, בתי מרקחת ובתי חולים וגם לשם אם אתה רוצה ללכת אתה רשאי ללכת רק פעמיים בשבוע, ורק עם מכתב שאתה חותם, מקבל אישור וקונה מה שאתה צריך".
"הימים שלי הם די משפחתיים בתקופה הזו. נולדה לי ילדה לפני חודש ויום, אני אבא לשניים עכשיו. הראשון יותר פעיל,
אני רץ אחריו כל היום בבית, אם זה כדורגל, כדורסל או כדורעף, אני מקווה שבעוד כמה ימים יהיה אפשר להכנס לבריכה ויהיה כיף", הוא מספר על שגרת היום. "אנחנו מעבירים זמן איכות עם המשפחה, מכינים צהריים, משחקים עם הילדים, נחים קצת. אין יותר מדי מה לעשות בהסגר".
ומה לגבי אימונים? "אנחנו מקבלים כל תחילת שבוע תוכנית אימונים מפורטת מהמאמני כושר, אימונים לבוקר ולעבר, אימוני כוח, אימוני כושר וסיבולת. בגלל שאנחנו גרים בקומפלקס פרטי אני יכול לצאת לריצה. התוכנית היא לחזור לאימונים בסוף אפריל ולחזור לשחק בתחילת מאי. הקשיים הם במחשבה אם האימונים יתחילו בזמן, החוזה שלי נגמר בסיום העונה. בגלל שאני הקפטן של הקבוצה אני מדבר עם איגוד השחקנים כדי לחתום על הסכם קולקטיבי בנושא השכר. יש הרבה מחשבות על הקשיים הכלכליים לקראת העונה הבאה, לקבוצות יהיו בעיות כמו בכל מקום. כל מי שמסיים חוזה בסיום העונה יהיה לו לא פשוט בעונה הבאה לצערי".
לפנייה לכתב/ת 
