מדליית זהב באטימות / עמיר פלג

לפני ארבעה ימים, בעקבות הסחבת המגוחכת מצד הוועד האולימפי הבינלאומי שסירב להכיר במצב, הייתה קנדה למדינה הראשונה שהודיעה כי לא תשלח את ספורטאיה לטוקיו 2020. ראש ממשלתה שוב תפס פיקוד וגיבה את ההחלטה. ראש הממשלה שלנו, וגם שרת הספורט, בכלל לא עסקו במשלחתנו למשחקים שהיו אמורים להיפתח ביולי. אותם הטריד יולי אחר.

גלעדי וכרמי (איור: ליאו אטלמן)

את המדיניות האולימפית בישראל מכתיב אלכס גלעדי, חבר הוועד הבינלאומי עוד מהמילניום הקודם, שהגיע לתפקיד בזכות קשריו העסקיים. בסוף פברואר, אחרי שקבוצת תיירים קוריאנים הדביקה עשרות ישראלים, ובאיטליה החלו לספור קורבנות ולבטל משחקים, טס גלעדי לטוקיו ודיווח משם: "אנחנו נלחמים כדי לעצור את ההתפשטות, אבל ממשיכים בהכנות למשחקים האולימפיים במלוא הקצב".

כאן המקום להזכיר שלפני כמה שנים נחשפנו למגפה עולמית אחרת, שדווקא נמצאה לה תרופה בשם metoo. במקרה ההוא נודע כי גלעדי בעצמו גילה סימפטומים מדאיגים, ומי שנאלצה לעצור את ההתפשטות הייתה עיתונאית שהזמין לביתו. בוועד האולימפי דיפדפו הלאה, כאילו כלום לא קרה.

גלעדי בטוקיו(צילום פרטי)

השבוע, אחרי שגם אוסטרליה הצטרפה לקנדה, גלעדי עוד נשמע אופטימי והסביר: "נשארו עוד 2,004 ועדים שלא אמרו לא" (קצת התבלבל, כי בוועד הבינלאומי יש 206 חברות). זו הייתה כמובן גם עמדתו של תומאס באך, יו"ר הוועד הבינלאומי מגרמניה. באך היה בעברו סייף אולימפי שהתחרה עם מסכה וכפפות, ולכן כנראה חש פחות בסכנה. רק למחרת נפל סוף־סוף האסימון גם לעסקנים הזחוחים, שהחליטו לדחות את המשחקים ל־2021, אך הבהירו כי הם ימשיכו להיקרא: "טוקיו 2020". לאפסים יש כנראה משמעות.

והכי מגוחך היה יו"ר הוועד האולימפי שלנו, יגאל כרמי. ביום שני, כשבוועד הבינלאומי עוד שידרו עסקים כרגיל – כי אצלם הכסף לא פחות חשוב מהזהב – כרמי התפלא על הקנדים והאוסטרלים ואמר: "הופתעתי. אני רואה בזה ירי בתוך הנגמ"ש"... אבל למחרת(!), כשהוועד הבינלאומי התקפל, יו"ר הוועד מישראל מיהר ליישר קו: "הגיע הזמן, וטוב שזה נעשה". ככה זה בעסקנות. אם אתה רוצה לשרוד, הכי חשוב ללקק. בתוך הנגמ"ש.

כרמי. רק הוא היה מופתע(צילום: אורן אהרוני)

בן־עמי רואה את הנולד

באיגוד השחייה מצאו דרך אקזוטית משלהם להילחם בנגיף: שבעה שחיינים ושתי שחייניות של הנבחרת, שחזרו ממחנה בארה"ב, נשלחו לבידוד בווילה עם בריכה קטנה בקיסריה. על מרוץ שליחים מג'פניקה, כדי שהאווירה האולימפית תיראה אותנטית, הם לא חשבו.

כאן בדיוק נכנס לתמונה הרומנטיקן עודד בן־עמי, שראיין בתוכניתו "סקס עם עודד" שניים מהשחיינים, והציג להם שאלה בסגנון פרפר: "נכנסתם לבידוד תשעה שחיינים ושחייניות. מה לצפות, שתצאו יותר?"... מי כאן צריך לקחת גלולות די ברור, והעיקר שדובר צה"ל לשעבר העביר לשחיינים הצעירים שיעור במורשת קרב: חייבים לחתור למגע.

עודד בן עמי(צילום מסך)

המשק צונח, בוזגלו צווח

הליגה מושבתת אבל המאבק על אליפות החוצפנים והמנותקים נמשך, ובמרכזו משחק העונה בין מכבי ת"א להפועל באר־שבע.

"אין שום סיכוי שהשחקנים יסכימו לקיצוץ של 40 אחוז, יש גבול", צוטט "שחקן בכיר" במכבי ת"א. בלי שמות. אפילו איתי שכטר ה"דעתן" לא כתב באינסטגרם "מיץ' גולדהאר זה אסון", ככה שדור מיכה, אבי ריקן ועומר אצילי לא יכלו לעשות לו לייק. בבאר־שבע, כך פורסם, הציגו השחקנים חזית אחידה נגד הדרישה לקצץ 30 אחוז משכרם גם בעונה הבאה. אף בונקריסט אנונימי, שמרוויח עשרות אלפי שקלים נטו בחודש, עדיין לא הודיע שהוא נכנס להסגר.

בוזגלו(צילום: ראובן שוורץ)

.

מי שכן דיבר בגלוי היה מאור בוזגלו, שכיכב בעונות האחרונות רק ברשתות החברתיות, והמשיך אף הוא לקבל שכר שרבים במשק יכולים רק לחלום עליו. "אנחנו לא יכולים להיות מושפעים מבעלי קבוצות", כתב בפייסבוק בנו של מחבר האפוס: "הילד ענק, האבא חיידק", שבקרוב יוציא ודאי לאור את ספרו השני בסדרה: "הווירוס חנק, יאללה ברדק".

"בינינו? בלי שחקנים, אין ממש כדורגל", כתב שלשום מאור בוזגלו, וזה כמובן נכון בליגות אירופה. אבל אצלנו? בינינו? גם עם שחקנים, אין ממש כדורגל.