אלונה ברקת - שרת הספורט הבאה / תוכן גולשים

אנחנו עדים לאחד המקרים העצובים בתולדות הכדורגל הישראלי. כן, עד כדי כך. לא צריך להיות באר-שבעי, אולי אפילו לא בהכרח אוהד כדורגל, מספיק להיות ישראלי כדי להעריך את התרומה העצומה של אחת הנשים החזקות שיש לנו להציע, או יותר נכון, שהציעה את שירותיה לנו - אלונה ברקת.

השנה היא שנת 2007. היסטוריה בישראל, האישה הראשונה שמשמשת כבעלים של קבוצת כדורגל. מי היה מאמין אז שאחד הרגעים הייחודים של העשור ההוא, יוביל לתור זהב של הפועל באר שבע בעשור שלאחר מכן, שהפך אותה מעולה חדשה לחברה קבועה בצמרת ליגת העל.

אלונה ברקת(צילום: הרצל יוסף)

לא קלה הייתה הדרך, שכללה בין השאר כמעט עזיבה בשנת 2010 (ימי גיא עזורי) וכמעט ירידת ליגה, עד לשלוש האליפוית הרצופות. כל אליפות הייתה מרשימה יותר מהקודמת. ומעל הכל, ברקת שמה דגש על החיבור של הקבוצה לעיר, דרך החתמות מרגשות עבור האוהדים (אגב, אלו נשארו בתפקידים רשמיים במועדון: אילוז, ברדה ומליקסון), הקמת אצטדיון טרנר, אחד האצטדיונים הכי ביתיים בארץ, וניהול מחלקות נוער ומדיה וחנויות אינטראקטיביות. באר שבע הפכה מותג ספורט, ולא בכדי זכתה ברקת לאור תרומתה בתואר יקירת העיר באר שבע.

לבסוף, עלינו להודות באמת, הרווחנו שנה נוספת עם אלונה. הרי הניצנים לעזיבתה נראו כבר שנה קודם, בעקבות כניסתה לרשימת הימין החדש (הודות לאחוז החסימה שהשאיר אותה איתנו). די רציונלי לאישה הישגית ומצליחנית כמותה לרצות להמשיך לכבוש את הפסגה הבאה.

כעת, כשהמשבר הפוליטי בדרך להיפתר במחיר של 30 שרים (והיד עוד נטויה), כל מה שנותר לנו הוא להאיר את עיניהם של מחלקי התפקידים, ולהציע לתפקיד שרת הספורט מועמדת מקצועית מאין כמוה בתחום, אישה שפרצה את גבולות האפשר, ועל הדרך לימדה אותנו כמה שיעורים בדרך ארץ. תודה לך אלונה ברקת, כולנו מודים לך מעומק לב ומקווים שהעשייה שלך למען הפריפריה והספורט הישראלי לא תיפסק לעולם.