בואו נהיה דינמו זאגרב / תוכן גולשים
אחרי שמשבר הקורונה יחלוף, נחזור לעסוק בבעיות הקשות של הכדורגל הישראלי. הנה דוגמה למועדון שמגיע ממדינה קטנה ויודע להשביח שחקנים, להגיע בקביעות למפעלים האירופים וכבונוס להרוויח הרבה כסף. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
2017/18 הייתה העונה האחרונה בה שיחקה קבוצה ישראלית במסגרת אירופית כלשהי. זה קרה בליגה האירופית, כאשר מכבי תל אביב והפועל באר שבע סיימו אחרונות כל אחת בבית שלהן. באר שבע בבית "אפור" שכלל את לוגאנו, סטיוואה בוקרשט ופלזן, ומכבי תל אביב בבית שכלל את סלביה, אסטנה ו־ויאריאל.
מאז כבר שנתיים שאף קבוצה ישראלית לא מצליחה להעפיל לבתים, בעוד שקבוצות מלוקסמבורג, סלובקיה ואזראבייג'ן הופכות לחברות קבע בליגה האירופית. אז מדוע המצב רע כל כך?
אולמו מול ז'והאו קנסלו ממנצ'סטר סיטי בליגת האלופות(צילום: AP)
הבעיה מתחילה כאשר בעלים ומאמנים לוקחים את קבוצות העל של היבשת כמודל לחיקוי, כשהם מתעלמים מהיכולות הכלכליות שלהן ומהעובדה שהן משחקות בליגות הטובות בעולם ברמה הרבה יותר גבוהה, ולכן השחקנים שיביאו יהיו מן הסתם טובים יותר. קבוצות ישראליות צריכות לקחת כמודל לחיקוי קבוצות ממדינות עם גודל אוכלסייה דומה או קטן יותר ומליגות פחות אטרקטיביות. לפני שמכבי חיפה ומכבי תל אביב יהיו ריאל ובארסה הן צריכות להיות דינמו זאגרב ובנפיקה.
איך בכל זאת קבוצות ממדינות קטנות מצליחות? ניקח לדוגמה את קרואטיה, מדינה שהנבחרת שלה הגיעה לגמר המונדיאל האחרון. בקרואטיה, מדינה של 4 מיליון תושבים סך הכול יש 95,000 כדורגלנים פעילים (חובבנים ומקצוענים יחד). לעומת זאת בארץ יש על פי ההערכות בין 40,000 ל50,000, כלומר 0.5% מהאוכלסייה בארץ לעומת 2.5 בקרואטיה (בערך).
סלובדן דראפיץ' טען פעם בראיון שהצבא הישראלי הוא הטוב בעולם כי רק הטובים ביותר מתקבלים אל יחידות העילית מתוך אלפים החולמים להתקבל ושכך צריך להיות בכדורגל אם רוצים להצליח. אבל איך בכדורגל יקבלו את הטובים ביותר אם יש כל כך מעט שחקנים פעילים ביחס למדינות אחרות?
המציאות מראה כי בשנת 2030 כשליש מתושבי המדינה יהיו חרדים. תוסיפו לכך דתיים לאומיים ומסורתיים ותקבלו חצי מדינה לפחות שומרת שבת. כיצד נוכל להגדיל את מספר הכדורגלנים הפעילים אם לחצי מדינה לא ניתנת האפשרות לנסות לשחק כדורגל? ואני לא מדבר על הבוגרים ששם כבר ממילא לפחות חצי מהמשחקים בליגת העל לא משוחקים בשבת, אלא על כל ליגות הנוער והילדים, ששם אגב ממילא לא באים אוהדים וכמעט כל המשחקים לא משודרים בטלוויזיה, כך שלא תהיה כל כך פגיעה באוהדים חילונים כמו שיהיה בבוגרים.
לכן תמוה שכל אלה שמדברים על הזזת משחקי הכדורגל בשבת מתרכזים רק בבוגרים, ומתעלמים לחלוטין מהנוער בו יהיה להם הרבה יותר קל לשנות משהו ובו השינוי יהיה הרבה יותר אפקטיבי וייתן למאות אלפי ילדים את האפשרות לשחק כדורגל.
נחזור לקרואטיה. דינמו זאגרב - האלופה והקבוצה שהגיעה לליגת האלופות 3 פעמים בחמש השנים האחרונות ופעם אחת לליגה אירופית (4 פעמים ב־5 שנים שלב בתים אירופי) הרוויחה הרוויחה רק העונה 24 מיליון יורו. והעונה הזו לא מיוחדת במינה. בשנה שעברה, למשל, היא הרוויחה 33 מיליון יורו, מה שאיפשר לה להוציא 10 מיליון יורו על העברות. עונה לפני היא הרוויחה "רק" 20 מיליון. וזה כאמור רק מההעברות ולא כולל מכירת מרצ'נדייז, זכויות שידור, חסויות ובעיקר תגמולים על הופעות באירופה.
ז'ואו פליקס. גם בנפיקה היא מודל מנצח(צילום: EPA)
איך היא עושה את זה? היא משקיעה את הכסף אך ורק בזרים ובמקומיים שהיא תוכל "להשביח", כך למשל היא מכרה את דני אולמו הספרדי ב־20 מיליון יורו העונה לליפציג, לאחר שהביאה אותו בחינם בגיל 16 מברצלונה תמורת הבטחה שיקבל הזדמנות לשחק בבוגרים (מה שכמעט בלתי אפשרי בבארסה) - משהו שגם מכבי חיפה לדוגמה יכלה לעשות.
מקרה נוסף הוא מרקו רוג המקומי, אותו היא רכשה בגיל 19 בקיץ 2015 מקבוצה קטנה גם במונחים קרואטים בשם rnk ספליט תמורת 5 מיליון יורו! סכום שנראה הזוי בהתחשב בכך שזה שחקן צעיר מאוד מקבוצה קטנה. זה לא הפריע לה למכור אותו כעבור שנתיים בסכום כולל של 15 מיליון יורו לנאפולי. ואלו דברים שהם לא מקרה חד פעמי או מזל, אלא מדיניות של מועדון להעניק כבר בילדים ובנוער את המאמנים הטובים במדינה, ולמצוא את השחקנים המקומיים הטובים ביותר.
וגם אם מביאים זרים להביא רק כאלו שישתלמו למועדון כלכלית ושימכרו בסכום גבוה יותר מהסכום ששולם עליהם (או לפחות יחזירו את ההשקעה) ולא שחקנים מליגה ספרדית/צרפתית שנייה שבמקרה הטוב יעזבו אחרי שנתיים בחינם ובמקרה הרע והנפוץ יותר אצלנו - יעזבו אחרי חצי עונה כשהמועדון מפסיד כסף רב מהפיצויים על החוזה השמן שניתן להם.
אם נסתכל לדוגמה על כל קבוצת הפליאוף העליון, אין בכלל שחקנים מתחת לגיל 21 שמקבלים הזדמנות בקבוצה הבוגרת, אולי חוץ משי אייזן ורז שלמה בהפועל תל אביב, קבוצה שעושה זאת מחוסר ברירה כלכלית ולא מתוך מדיניות לתת הזדמנות לצעירים מוכשרים.
אז איך משביחים שחקנים? זאגרב מפעילה מועדון מילואים בליגה השנייה, ועל אף היותו קבוצת בת לרוב הוא מצליח להתברג בשלושת המקומות הראשונים ואף לזכות באליפיות הליגה השנייה.
דוגמאות דומות מאוד למודל הזה ניתן למצוא גם באיאקס ובבנפיקה, שגם הן לא משחקות בליגות גדולות, אך בכל זאת בכל שנה מופיעות בכבוד בליגת האלופות ומרוויחות מאות מיליוני יורו ממכירת שחקנים שהשביחו או שגדלו אצלם בנוער.
מכבי חיפה ומכבי תל אביב חייבות ללמוד להיות דינמו זאגרב, בנפיקה או אייאקס כדי להצליח לאורך זמן ולהגיע בקביעות לאירופה, על אחת כמה וכמה בליגה חלשה כמו שלנו .
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
דני אולמו
צילום: AP
מומלצים
