הבגידה והסגידה / עמיר פלג
במקום שירת מרפסות, בהפועל באר שבע אירגנו שיירת מתרפסים לביתה של אלונה ברקת, בראשות שחקנים שלא ספרה ומקהלה של ילדי המועדון. וגם: עלילות שגיא כהן בערבות בלארוס
ככה היא קנתה, תרתי משמע, אוהדים ושחקנים, ולא דפקה להם חשבון לרגע כשלא סיפקו את הסחורה. כך קרה למשל עם בן שהר, מלך השערים בעונות האליפות, שהגיע השבוע לביתה בת"א כדי להשמיע דברי כיבושים. למשלחת המתרפסים הצטרף גם בן ביטון, שהודח לא מזמן מתפקיד הקפטן.
אבל הכי מדהים זה שיר צדק, שמעולם לא חשף מי בדיוק סיפק לו את התמריץ האסור ההוא. אחרי שריצה שמונה חודשי הרחקה וחזר לפעילות, נשאל צדק על הקשר עם הבעלים במהלך ההשעיה, והשיב: "הסתייעתי יותר באסי ובעידו (המנכ"ל והסמנכ"ל), הייתי פחות בקשר עם אלונה". לא הרבה אחר כך היא גם ניסתה להיפטר מהבלם שנשכב עבורה על הגדר, וירד השבוע לדרגת אסקופה נדרסת.
עד כדי כך נסחפו כולם בשוועתם לשיבת הכספומט, שביטון, צדק ושהר (לא בדיוק עובדים חיוניים) הגיעו לביתה בלי מסכות והפרו את הנחיות מאה המטרים מהבית ושני המטרים ביניהם. אבל היא ממילא לא רואה אותם ממטר.
את קולות הרקע למופע הסגידה סיפקה קבוצת הילדים טרום א' של המועדון. בסרטון מביך שהפיקו בבאר־שבע, נראים השחקנים בני ה־10־11 כשהם מחזיקים בריסטולים מקושטים בלבבות, מתחננים לברקת שתחזור, ומבטיחים לא לאכזב לצלילי "אל תלכי לי" של אייל גולן. "לא לשחק עם לב של גבר" היה מתאים הרבה יותר.
את מי משרת איגוד המאמנים
"השבוע יופקד בחשבונך סכום של 360 שקל, מקדמה על חשבון דמי אבטלה". את הבשורה הזאת קיבל השבוע מהביטוח הלאומי מאמן ותיק, שכמו רבים מחבריו למקצוע מצוי בחוסר ודאות (גם בימים כתיקונם). ודווקא עכשיו החליטו חסרי האונים באיגוד המאמנים לערוך בחירות להנהלה, באמצעות האינטרנט.
"ברצוני להודות לכם על האמון, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לחזק את מעמד המאמן", אמר היו"ר ה"נבחר" ניסים בכר, שהיה המועמד היחיד לתפקיד. לצידו בתקופה שבה הפך מעמד המאמן לבדיחה, מכהן הסגן והמ"מ אמיר כהן, קומבינטור עם תעודות. "הנהלת האיגוד חרטה על דגלה שינוי!", כתב המ"מ באתר, ודומה שעל שלוש המילים האחרונות אפשר לוותר.
עוד לפני הבחירות, הם שלחו לראשי ההתאחדות והמינהלת מכתב בחתימת בכר, וביקשו להכריז על שתי עולות מהליגות הנמוכות ולהקפיא את הירידות. ממתי מתעסק איגוד המאמנים במבנה הליגות, במקום להתרכז בעזרה למאמנים שהוצאו לחל"ת ואיבדו את פרנסתם?
קושיה מעניינת, והנה רמז שיסייע בפתרונה: אמיר כהן, המ"מ והסגן, תיזז העונה בין שתי משרות: עוזר מאמן בהפועל אשקלון, שנראית כיורדת ודאית מהלאומית, ומאמן מ.ס כסייפה, השנייה בליגה ב' דרום ב', שמפגרת ב־6 נקודות אחרי המוליכה. איזה מזל שהטבלה לפחות לא משקרת, והעיקר שהמניעים די ברורים.
שגיא כהן, הרוח ונחייצ'יק
את חלל השידורים ממלאת בימינו הליגה הבלארוסית, היחידה שעדיין פעילה באירופה. למרבה הצער, גם בחבילת החירום הזאת נכלל הפרשן והממציא שגיא כהן.
בשבת אירחה סלביה מוזיר את באטה בוריסוב. "באטה נורא לחוצים", ניתח בדקה ה־64 המומחה לכדורגל ברוסיה הלבנה. "הם מאבדים כדורים, מנסים לצאת מהר. זו לא צורת המשחק שלהם"... פששש, כולה מחזור שני, אבל אפילו בצורת המשחק שלהם הוא כבר שולט. ואז הגיע הניתוח הטקטי הבא: "יש הרבה מקריות במשחק הזה, אבל מוזיר עושה את הדברים שיעזרו למקרה לשחק לטובתה". מבולבלים? לא במקרה.
"יש רוח חזקה עכשיו במגרש, גם היא קצת מפריעה לנהל את המשחק", דיווח בפתיחת המחצית השנייה כהן, למראה הדגלים שהתנופפו לצד האצטדיון. "עכשיו הרוח קצת נחלשה, אבל היא באה והולכת", עידכן החזאי מהמזרח התיכון כעבור 20 דקות. העיקר לעשות רוח.
בדקה ה־68 ביצע מאמן באטה חילוף, וכהן קלט מיד: "יכול מאוד להיות שמי שייצא זה נחייצ'יק. מיליץ' קיצוני ימני, ונחייצ'יק משחק על קו ימין"... מוזר, כי נחייצ'יק דווקא שיחק במרכז־שמאל (גוש חסר משמעות בימינו).
"כמו שאמרת מקודם, שגיא, נחייצ'יק כבר לא איתנו", הכריז בדקה ה־83 השדר אבי מלר, וזה המקום להרגיע את המשפחה. נחייצ'יק עדיין איתנו, נושם באופן עצמוני, ולמרות שהצוות בישראל התעלם מקיומו גם כשקיבל את הכדור, הוא שיחק עד השנייה האחרונה. מישהו יודע איפה קונים מסכות לאוזניים?