משחק הפלייאוף הגדול של שנות ה-90
בין שיקגו לניו יורק הייתה יריבות אדירה בפלייאוף. המשחק הזכור מכולם נערך ב-2 ביוני 1993 במדיסון סקוור גארדן. הגיבור הטרגי: צ'ארלס סמית'. זאב אברהמי על הרגע שאף אוהד בולס וניקס לא שוכח
יום רביעי, 2 ביוני 1993, היה יום קיץ טיפוסי בניו יורק. הלחות השתוללה, המונים גדשו את סנטרל פארק, מי בריצה, מי ברולר בליידס, מי בבייסבול ומי סתם ברביצה. קצת לפני תשע בלילה נחילי האדם מצאו את מקומם מול המסך הפרטי, עם חברים, ובעיקר בברים מפוצצים ששידרו את המשחק החמישי בגמר המזרח בין ניו יורק ניקס לשיקגו בולס. מכל בר נשמעה הקריאה: "ווי אר דה ניו יורק ניקס. גו ניו יורק, גו ניו יורק, גו ניו יורק, גו".
לכל הטורים בפרויקט:
היום בו מילאן וליברפול גרמו לי לחזור בזמן
15 השניות המושלמות של מייקל ג'ורדן
מסיבת הסיום המושלמת של מכבי ת"א
כחול עמוק: הניצחון הבלתי נשכח של צרפת על ארגנטינה
היום שבו רונאלדו ופורטוגל גמרו לי את האמונה
הניקס סיימו את העונה במאזן טוב יותר והחזיקו ביתרון הביתיות. הם ניצחו את שני המשחקים הראשונים בגארדן, כשהמשחק השני זכור בעיקר מהדאנק המהדהד שג'ון סטארקס הטביע על הפנים של הוראס גראנט וג'ורדן.
מלחמה על תהילה
שני המשחקים הבאים נערכו בשיקגו והבולס ניצחו את שניהם, כשבמשחק מספר ארבע ג'ורדן סוף סוף התפוצץ עם 54 נקודות. לכולם היה ברור שמשחק חמש הוא המכריע: הניקס לא ינצחו בשיקגו, ושיקגו לא תנצח את משחק שבע בניו יורק. הקהל הבין את גודל המעמד. עוד לפני הג'אמפ בול קרוב ל-20 אלף הצופים הרעידו את הקירות בזעקות "די-פנס". ניו יורק ניצחה 27 משחקים רצופים בגארדן עד המשחק הזה. שיקגו הפסידה שישה רצופים בניו יורק. את הכיסאות על הקווים כיבדו שמות כמו דסטין הופמן, וודי אלן, מייקל דאגלס, ביל מורי ועוד ידוענים. וספייק לי, כמובן.
מרב אלברט האגדי שידר את המשחק עבור NBC. מייק, פארטלו פירשן. מבט לרגעי השיא של המשחק חושף עובדה מדהימה: השחקנים עירומים מקעקועים. בקדימונים של הרשת מראים שתוכנית הלילה של דייויד לטרמן תתחיל מיד כשזו של ג'יי לנו תסתיים. זה היה לפני שהשניים פתחו בדו קרב על מלכות תוכניות הלילה. עוד מעט יתחיל המשחק שיסתיים בתור משחק הפלייאוף הגדול ביותר של שנות ה-90.
אבל קצת קונטקסט לפני כן. ניו יורק ושיקגו הן ערים שנלחמות על תהילה. מי יפה יותר, למי יש פיצה טובה יותר, אגם מישיגן או ההדסון, התפוח הגדול או עיר הרוחות. הניקס והבולס נפגשו מדי שנה מאז שהבולס הצטרפו לליגה ב-1966, אבל היריבות ביניהן תפסה תאוצה מטורפת אחרי שג'ורדן הצטרף לבולס ויואינג לניקס. בין 1996-1989 הקבוצות נפגשו שש פעמים בפלייאוף. שיקגו ניצחה חמש פעמים. ניו יורק הצליחה לנצח רק בשנה שג'ורדן פרש. ב-1991 הבולס רשמו סוויפ (0:3) בסיבוב הראשון, בדרך לאליפות בכורה.
לפני עונת 1991/92 הניקס מינו את ארני גרינפלד למנכ"ל ובעיקר הביאו את פט ריילי לעמדת המאמן. הניקס היו בעמדת נחיתות לעומת הבולס: יואינג לא היה ג'ורדן, ולא היה לו שום דבר שמתקרב לפיפן לידו, אבל ההבאה של ריילי הייתה סימן ברור לכך שהניקס לא הולכים להפסיד לשיקגו בעמדת המאמן, ושהניקס יעשו הכל כדי לתת ליואינג הזדמנות להביא לניו יורק אליפות.
ניו יורק שיחקו כדורסל של דטרויט. הכישרון שלהם לא הספיק מול שיקגו, אבל הם שיחקו הגנה אישית וקבוצתית מרהיבה, מתובלת בכאסח והקנטות בעיקר מצד צ'רלס אוקלי, גרג אנתוני, אנתוני מייסון ואקסוויר מקדניאל, שניסו להיכנס מתחת לציפורניים ולעור של שחקני שיקגו ולערער את הבטחון שלהם.
הניקס לקחו את שיקגו למשחק שביעי בחצי גמר המזרח, והפסידו בשיקגו ב-29 הפרש. בקיץ, ג'ורדן פיפן ויואינג זכו במדליית זהב עם נבחרת החלומות באולימפיאדת ברצלונה. הניקס איבדו את מקדניאל בשוק החופשי, אבל ערכו טרייד במסגרתו שלחו את מרק ג'קסון לקליפרס וקיבלו תמורתו את בו קימבל, דוק ריברס וגולת הכותרת: צ'ארלס סמית', 2.10 מ', עם קליעה מרחוק, יכולת לשחק ולשמור על שתי עמדות הפורוורד והתקווה שיהיה קצת פיפן ליואינג.
20 אלף משוגעים בגארדן
הניקס סיימו עם המאזן הטוב ביותר במזרח וקיבלו את יתרון הביתיות. סמית' שיחק 81 משחקים במהלך העונה ופתח ב-68 מהם. הוא חילק את הרוטציה בעמדת הפורוורד עם מייסון ואוקלי, בעיקר כשניו יורק הייתה צריכה קליעה מחצי מרחק כדי לפנות את הצבע ליואינג. סמית', שנבחר במקום השלישי בדראפט, לא ממש התחבב על הקהל. הוא היה רך מדי, נחמד מדי. הוא לא היה קרוב לממש את הפוטנציאל שלו. בניו יורק לא סולחים על אי מימוש פוטנציאל ועל רכות. הממוצע שלו בנקודות וריבאונדים צנחו לעומת זה שהשיג עם הקליפרס, אבל הוא גם שיחק פחות. בפלייאוף הממוצע שלו ספג דעיכה נוספת. ריילי המשיך להמר עליו בחמישייה, בעיקר בגלל שרצה את התרומה של מייסון מהספסל.
שיקגו הגיעה לגמר המזרח בלי הפסדים בשני הסיבובים הראשונים. ההפסד הראשון היכה אותה בהלם. ניו יורק הייתה דומיננטית. שיקגו פגשה קבוצה שלא הייתה מוכנה להוריד את הראש מולה. היא חזרה לעצמה בשני המשחקים הבאים, בעיקר בגלל הצגות של פיפן. המומנטום היה שלה, הידע גם. עכשיו היא הייתה צריכה להיכנס לרחוב 33 והשדרה השביעית, להילחם ביואינג וריילי ו-20 אלף משוגעים, לתקוע להם סכין בלב, ולסובב.
ניו יורק עלו עם ריברס, סטארקס, סמית', אוקלי ויואינג. שיקגו עם בי.ג'יי ארמסטרונג, ג'ורדן, פיפן, הוראס גראנט וביל קרטרייט. ג'ורדן, שלא דיבר עם התקשורת אחרי שזו דיווחה שהיה בקזינו באטלנטיק סיטי בין המשחק הראשון לשני, אמר לחברו, אחמד ראשד, שהוא לא מעוניין לסיים עם 54 נקודות שוב, אבל יהיה שמח לרשום עשרה אסיסטים.
יואינג זכה בכדור הפתיחה. אחרי 14 שניות קיבל כדור על קו הרוחב בצד ימין, ג'ורדן הגיע לעזור ועשה עליו עבירה. יואינג קלע רק זריקה אחת מתוך שתיים, כשהוא סולל את הדרך לערב נורא של הניקס מהקו, 20 מ-35. צ'רלס סמית' קלע את שתי הזריקות הראשונות שלו מחצי מרחק ובכניסה לסל, והעלה את הניקס ל-2:5. השופטים הגיעו למשחק במטרה אחת: לא לתת לו לצאת משליטה. הם שרקו על כל נגיעה בדקות הראשונות. פיפן הוביל את הבולס בהתחלה בעוד משחק קסום בסדרה. כל אחד משחקני החמישייה של הבולס סיים במאזן דו ספרתי של נקודות. סטארקס הוביל את הניקס ברבע הראשון עם שבע נקודות. הוא יוסיף רק עוד נקודה אחת בשארית המשחק. מייסון עלה מוקדם מהספסל בגלל פציעה של אוקלי ותרם לניקס בכל האספקטים. הספסל של הבולס היה בלתי נראה.
הרבע הראשון הסתיים ביתרון של הבולס 28:31. הניקס קלעו 10 מ-12 מהשדה ברבע השני. שתי ההחטאות היו זריקות פרועות של סטארקס. יואינג סחב את הקבוצה על הגב בדרך ל-33 נקודות שרמזו לקהל שיהיה למי ללכת אם המפגש יהיה צמוד בשניות האחרונות. רק התעלות של ביל קרטרייט והחטאות בלתי פוסקות מקו העונשין הורידו את הניקס ביתרון מזערי למחצית, 55:56.
"אני מריח את הדם", אמר ג'ורדן לשדר הקווים במהלך המחצית. "הם מתחילים להישבר. צריך עכשיו לשים את המכה עם הפטיש". שיקגו הסתערה על הריבאונד ההתקפי, ג'ורדן המשיך למסור, פיפן המשיך לקלוע. הבולס עלו ליתרון חמש. המשחק עדיין שוחק בקצב מטורף. הרבע הרביעי יוכרע על סיבולת. סל אופייני של ג'ורדן מחצי מרחק והחטאה נואשת של סטארקס משלוש סגרו את הרבע, 77:80 לבולס.
קינג סייז
ארבע דקות לסוף הרבע השלישי, דוק ריברס חדר לסל, נכנס עם הרגל שלו בבטן התחתונה של ג'ורדן וחטף עבירת תוקף. ג'ורדן נשכב על הרצפה לדקות ארוכות. כשחזר, אחרי יכולת קליעה בינונית כל המשחק, קלע חמש זריקות ברציפות, 14 נקודות רצופות, והעלה את הבולס ליתרון שמונה. יואינג קלע שלשה וצימק לחמש. העייפות התחילה לדבר. איבודים (כולל שלוש משיכות של ג'ורדן), החטאת עונשין אחת אחרי השנייה. את הרעש באולם היה אפשר לשמוע עד ניו ג'רזי. 2:40 לסיום, פיפן קלע זריקת עונשין אחת ושבר כמעט 14 דקות רצופות בהן רק ג'ורדן קלע לשיקגו. 89:91 לבולס.
ריברס קלע שלשה, גראנט, ג'ורדן ופיפן החטיאו זריקת עונשין כל אחד, יואינג החטיא גם אחת מהקו. ארמסטרונג תקע שלשה מהפינה. "הסל הכי חשוב במשחק", אמר ריילי בסיום. 76 שניות לסוף, 93:95 שיקגו. סמית' קלע זריקת עונשין אחת. ההתקפה של שיקגו נתקעה, יואינג חסם את סטייסי קינג ועבירת 24 שניות. 28.8 שניות לסוף, 95:94 לשיקגו. סטארקס מקבל את הכדור בצד ימין, יואינג מבקש את הכדור. הוא טרף את סטייסי קינג כל הלילה. סטארקס מנופף לו שיבוא לחסום. סטארקס משתחרר לשנייה ועולה לקליעה.
שנה לאחר מכן, במשחק שבע בגמר נגד יוסטון, אוהדי הניקס יאכלו את התמונה הזו שוב ושוב. השומר מפריע לסטארקס והוא משחרר מסירה מאולצת ליואינג. הסנטר כידרר שמאלה מעל לקו העונשין, קינג ביים עבירת תוקף ונפל על גבו. יואינג שיחרר את הכדור לסמית' שהשתלט עליו, מטר מהסל. סמית' לא ידע את זה באותו רגע, אבל הוא זברה שמוקפת עכשיו בשלוש לביאות רעבות. 13 שניות. הוא עולה לזריקה ונחסם על ידי גראנט. עשר שניות. סמי'ת משתלט על הכדור, מנסה לעלות לזריקה וג'ורדן מוציא לו את הכדור מהיד. שמונה שניות. הוא עולה לזריקה ונחסם על ידי פיפן מאחור. שבע שניות. סמית' עולה שוב ושוב נחסם על ידי פיפן מאחור. גראנט משתלט על הכדור ומוסר הצדה לג'ורדן, שמעביר לארמסטרונג שקולע ליי-אפ לבד. תוצאת הסיום – 94:97. סמית' תופס הכדור ומטיח אותו על הפרקט. ג'ורדן קופץ באוויר ומטיח את אגרופו באוויר, ומיד רץ לחדר ההלבשה. בעוד יומיים יתקיים משחק שש.
שיקגו תנצח את המשחק השישי 88:96, ותנצח את פיניקס בשישה משחקים כדי לזכות באליפות שלישית ברציפות. חודש לאחר מכן נרצח אביו של ג'ורדן. באוקטובר יודיע על פרישתו ממשחק. ועדיין הקריאה של מרב אלברט היא הרגע האלמותי של הקיץ הזה:
Ewing, Smith. Smith stopped. Smith stuffed. Smith stopped, stopped again.
לפנייה לכתב/ת 
