בלעדי: הקרב של שגיא מוקי למען חולי הקורונה
צפו: מגלויה חתומה, דרך חגורה ועד גולת הכותרת - חליפת הג'ודו שאיתה זכה בזהב תמורת 185 אלף שקל. אלוף העולם מוכר מזכרות מהקריירה כדי לגייס כסף לרכישת הציוד הקריטי עבור בית החולים לניאדו בנתניה: "יש לי עכשיו זמן פנוי ואני יכול להרים פרויקט שמציל חיים"
כמו שחקן כדורגל שלוקח הביתה את הכדור שאיתו הבקיע שלושער או אתלט ששומר את הנעליים שאיתן שבר שיא עולם, כך גם שגיא מוקי והחליפה שאיתה זכה באליפות העולם בג'ודו. זו מזכרת שאין לה מחיר. אבל בימי קורונה, האלוף הישראלי - כמו ספורטאים גדולים רבים בעולם - מגייס את כל מה שיש לו כדי לסייע במלחמה בנגיף, גם אם אלו הפריטים היקרים ביותר לליבו.
מוקי החליט לעשות מעשה: אלוף העולם (עד 81 ק"ג) פותח הבוקר בקמפיין מכירות של חפצים אישיים בכתובת https://giveback.co.il/project/57046, במטרה לגייס כסף לטובת רכישת מכונות הנשמה עבור בית החולים לניאדו בעירו נתניה.
מוקי החליט למכור פריטים החל מגלויה חתומה שתעלה 50 שקל, מכתב במייל (70), פוסטר חתום (100) ותעודת הוקרה (180), דרך שיחה אישית (200), ברכה מצולמת (300), הרצאה בזום (350) ואימון אישי בווינגייט (750), ועד לשתי חגורות שאיתן התחרה בסבב העולמי (2,000 שקל לאחת) ושלושה פאצ'ים אדומים של אלוף עולם (5,000 שקל כל אחד). גולת הכותרת היא כמובן חליפת הג'ודו שאיתה זכה בשנה שעברה בתואר העולמי בטוקיו, ועליה הוא מבקש 185 אלף שקל.
אפשר גם לתרום כסף בלי תמורה, ומוקי מקווה לאסוף כמה שיותר כדי לרכוש מכונות הנשמה דרך איש קשר במחיר עלות (כ־20 אלף דולר לאחת), ולהעביר אותן לבית החולים לניאדו דרך קרן נתניה.
היסטוריה למכירה
"העולם כולו הושפע מהקורונה, וגם אני אישית הושפעתי מכך שהאולימפיאדה בטוקיו נדחתה", הוא מסביר, "אבל הדבר הכי קריטי הוא שאנשים נפגעים מבחינה בריאותית. המצב בארץ עוד יחסית טוב לעומת מקומות אחרים בעולם, אבל אני רוצה לתת יד ולהקל כמה שאפשר כדי שזה לא יחמיר. המטרה שלי היא לגייס כסף ולקנות כמה שיותר מכונות הנשמה כדי שלא יהיה חסר בשום בית חולים בארץ".
כמה אתה מצפה לאסוף?
"לעם ישראל יש לב ענק, והשמיים הם הגבול. אני רואה מה קורה באיטליה, שם חסרות מכונות הנשמה ומעל גיל מסוים מוותרים - וזה קורע את הלב. כל נפש מהעם שלנו חשובה".
מה הפריט הכי מיוחד במכירה?
"החליפה מאליפות העולם, שהיא מאוד יקרה לי. עברתי איתה אירוע גדול בשבילי וגם בשביל המדינה: אלוף עולם ישראלי בג'ודו. זה היה רגע היסטורי ביום שקרו בו הרבה דברים שהם מעבר למדליה, ויש לזה משמעות גדולה עבורי שאני בוחר להשתמש בכך במלחמה נגד הקורונה".
הרבה אנשים פותחים את הלב ומתגייסים בימים אלה.
"זה כל כך כיף לראות את זה. העולם נמצא במציאות שהגיעה משום מקום. תמיד מצפים שהמדע יפתור הכל, אבל הפעם זה הפתיע את כולם ולוקח זמן למצוא חיסונים, מה גם שהאוכלוסייה המבוגרת היא הפגיעה ביותר. אני מרגיש שזכיתי להיות במקום שאני יכול לתרום את חלקי בפרויקטים מסוג זה ובעמדה שאפשר להשפיע".
אתה מצפה שעוד ספורטאים יחקו אותך?
"אני מקווה שכל אחד יתרום בדרך שלו, אם זה להישאר בבית ולהישמע להוראות משרד הבריאות או בצורה אחרת. לי יש עכשיו יותר זמן פנוי ואני יכול להרים פרויקט כזה חשוב שמציל חיים".
חדר כושר בבית
מוקי היה מועמד בכיר לעלות על הפודיום בטוקיו 2020, אבל התפרצות הקורונה עצרה את התנופה שלו. "נכון, הווירוס הגיע בתקופה לא טובה מבחינתי", הוא אומר, "אבל הוקל לי מאוד לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי החליט לדחות את המשחקים, כי היינו במצב של חוסר ודאות שלא עשה טוב לאף אחד מהספורטאים, שמתכוננים ארבע שנים לרגע הזה".
עכשיו הוא מנסה למצוא את הטוב בדחיית האולימפיאדה: "אני מאמין שבשנה הבאה אגיע טוב יותר. יש לי עוד כמה חודשים להתאמן ואין לי ספק שאני יכול להגיע עוד הרבה יותר גבוה מאשר איפה שאני נמצא עכשיו. אני מאמין בעצמי כמו לפני ריו, כשלא עשיתי לעצמי הנחות והגעתי לחצי הגמר. ההחלטה של הוועד האולימפי הבינלאומי נכונה, אי־אפשר לסגור 11 אלף ספורטאים במקום אחד ולסכן אותם. הרבה מדינות נמצאות בסגר, ספורטאים לא מתאמנים ולא נמצאים בכושר, וחלק כן מצליחים לעשות משהו".
אתה מדבר איתם?
"אני בקשר עם חלק מהספורטאים בעולם, והם מעבירים את התחושות והמגבלות שלהם. כולם משתדלים לעשות את הכי טוב שלהם, כי כל החיים הם המתינו לרגע הזה ופתאום יש מגבלות והם לא יכולים לעשות הכנה ראויה לאולימפיאדה".
איך שומרים על כושר?
"התארגנתי על מכשירים וממש בניתי לי חדר כושר, אבל זה עדיין לא אותו דבר כי לא עושים ג'ודו וכל יום אימונים זה קריטי. אין גם שגרת תחרויות, למרות שבגלל הדירוג הגבוה שלי ידעתי שהיו מתוכננות לי רק תחרות אחת או שתיים".
איך עוברים הימים רחוק מהמשפחה?
"זה באמת לא קל. אני רוצה לשמור על ההורים שלי, הם לא צעירים".
ויש לו גם מסר לאזרחי המדינה בימים קשים אלה: "שלא ישכחו את ההיסטוריה שלנו, עם כל המלחמות שעברנו, אנחנו עם חזק. הקורונה היא מלחמה מסוג אחר, אבל כל עוד אנחנו מאוחדים ואופטימיים אני מאמין שכל זה יסתיים בקרוב, ימצאו חיסון וכל אחד יחזור לשגרה שלו".
ההחלטה של מוקי מצטרפת להתגייסות של ספורטאים בכל רחבי העולם למאבק בנגיף. כך, למשל, השחיינית האיטלקייה פדריקה פלגריני החליטה לקיים מכירה פומבית של פריטים יקרי ערך מהקריירה המפוארת שלה, וכל הרווחים יופנו לבית חולים בעיר מוכת הקורונה ברגמו.
אגב, מוקי אינו הג'ודאי הישראלי הראשון שמנסה לגייס כסף למטרות נעלות. ירדן ג'רבי, שזכתה במדליית ארד בריו 2016, מכרה את התגית עם שמה מהאולימפיאדה בסכום של 196,735 שקל, שנתרם לילדים חולי סרטן בבית החולים איכילוב. אורי ששון, שעלה גם הוא על הפודיום בריו, מכר את החליפה שלו תמורת 100 אלף דולר, שנאספו בערב גאלה של ארגון "שלוה" הפועל למען ילדים עם מוגבלויות.
לתרומות: https://giveback.co.il/project/57046
לפנייה לכתב/ת 
