פיני גרשון חוזר לנס ז'לגיריס: "כוח עליון"
16 שנה לאחר הניצחון הבלתי נשכח של מכבי ת"א על ז'לגיריס קובנה, מסביר מאמן העבר את סוד הקסם: "עצם זה שכולם מדברים על זה ב-15 שנה האחרונות אומר שזה היה אחד האירועים הספורטיביים הגדולים בישראל, אולי אפילו באירופה". הלילה הזה, פרויקט מיוחד
בדיוק היום לפני 16 שנים, ב-8 באפריל 2004, קיבלנו את "נס ז'לגיריס", המשחק בו מכבי תל אביב יצאה מהקבר הכי עמוק ועלתה לפיינל-פור בזכות אותה שלשה מטורפת של דרק שארפ שכפתה הארכה. "עצם זה שכולם מדברים על זה ב-15 שנה האחרונות אומר שזה היה אחד האירועים הספורטיביים הגדולים בישראל, אולי אפילו באירופה", מסביר היום פיני גרשון, מאמן מכבי באותו משחק, את סוד הקסם.
לשמחתי הייתי מנוי באותה עונה וזכיתי לחוות את זה בלייב: הפער בין ההשלמה שהמשחק הוכרע והטירוף ביציעים לאחר שהזריקה של שארפ נכנסה היה עצום. אפילו בימי קורונה אפשר להודות כי נרשמו גם חיבוקים עם אנשים זרים. האופוריה החלה כבר בדקות הראשונות של ההארכה - לאוהדים הצהובים היה ברור שמזה ז'לגיריס לא תתאושש.
"אחרי הסל הרגעתי את כל האנשים על הספסל", מספר גרשון שסחף לאחר מכן את הקבוצה לזכייה ביורוליג בפיינל-פור ביתי בהיכל. "גם אני כמובן שמחתי אבל היה ברור שזה לא נגמר והיה צריך להרגיע שם את כולם, אמרתי להם שזה לא נגמר אבל עכשיו יש לנו יתרון מורלי גדול ולא משנה מי נמצא על המגרש, אנחנו צריכים לנצח את זה, כי המטרה הייתה לנצח, לא רק להגיע להארכה".
גרשון הוא הראשון שיודה שהמשחק ממש לא הלך לכיוונו ("לא היינו בסביבה של המזל, גם לא טיילנו לידו"). אנתוני פארקר לא פגע, מייסיאו באסטון לא הופיע וניקולה וויצ'יץ' התעורר רק בהארכה. מכבי לא עמדה בלחץ ונכנעה פעם אחרי פעם לארווידאס סאבוניס שסיפק הופעה לפנתיאון עם 29 נקודות. מי שהשאיר אותה בעניינים היה שרונאס יאסיקביצ'יוס (37 נקודות), לפחות עד שעשה את העבירה החמישית ושלח את גידריוס גוסטאס לקו, 2.2 שניות לסיום.
שאראס הלך לברך את מאמנו בנבחרת ליטא באותה תקופה, אנטנאס סירייקה, וירד לספסל מאוכזב. גוסטאס, 17 מ-17 מהעונשין ביורוליג עד לאותו משחק, לא עמד בלחץ כידוע והחטיא פעמיים מהקו. חודשיים לפני כן, מול צסק"א מוסקבה בחוץ, גור שלף שלח מסירת קוורטרבק אדירה לפארקר שתפר שלשת ניצחון עם הבאזר. לא היה ספק מי הבן אדם שיוציא את כדור החוץ, לא חשוב כמה שלף עלה קר מהספסל.
המסירה חלפה מעל ידיו המושטות של איינארס בגאצקיס, מאמן מכבי ת"א שנים לאחר מכן, הגיעה לשארפ שהסתובב איכשהו ושיחרר זריקה בנפילה קדימה. "האמת היא שכל המורשת שלנו מתבססת על מהלך גדול אחד. מהלך אחד שיצר את כל זה, המסירה של גור שלף לדרק שארפ", נזכר אנתוני פארקר ב-2016. "זה היה התרגיל ההתקפי הכי טוב שהמאמנים אי פעם ציירו".
זה היה גם המשחק האחרון של סאבוניס בקריירה, אז בן 39. מדובר באיש שראה הכל בכדורסל האירופי וב-NBA, אבל גם הוא הודה שדבר כזה לא קרה לו בחיים, זה לפחות מה שאמר לשאראס כשהשניים התחבקו בסיום המשחק. גדול שחקני ליטא בכל הזמנים, למרות שפרש רק בעונה הבאה, בעצם העביר את הלפיד למנהיג הבא במדינה שאוהבת כדורסל יותר מכדורגל.
"אני יכול להגיד שיש לי כמה חברים ליטאים, מסאבוניס ומטה, הם לא יכולים לשכוח את זה. זה היה אירוע בלתי נשכח", אומר גרשון ומסרב לכנות את האירוע נס: "המשחק הזה חיזק את האמונה אצל אנשים שאף פעם לא האמינו. מה זה נס? זה לא נס... יש פה כוח עליון. הסיכוי לנצח היה בפורמילים, היינו צריכים כוח עליון ולא מזל ולדעתי זה מה שקרה. אם נדבר עם בן אדם דתי או בן אדם שמאמין, הוא יגיד שזה מה שהיה, אחר יגיד מזל. אבל גם בשביל מזל צריך להיות בסביבה שלו כדי שהוא יגיע אליך".
השתתפה בהכנת הכתבה: אפרת עמורבן
לפנייה לכתב/ת 
