אלונה, הכדורגל הישראלי לא שווה את הכסף שלך
תעשי ותתרמי מזמנך, מאישיותך ומיכולתך לתחומים אחרים שיוכלו להשפיע על עתיד המדינה בכלל והנגב בפרט. לא בכדורגל, הוא לא יביא את המזור. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להשקיע סכומים לא פרופורציונליים במוצר הכושל, ותעביר אותו לתחומים חיוניים. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
אני יודע שזה לא פופולרי לבקש מאישה מדהימה ונפלאה ללכת ולא להישאר בבאר שבע. ברם, כאשר אני ממליץ זאת לאלונה, אין אני עושה זאת חו"ח משנאה. ההיפך, רק מאהבה אליה ומפועלה, למען הנגב ובכלל כפי שיפורט בהמשך.
אלונה באה לפני כ-15 שנה לבאר שבע, השקיעה מיליונים בקבוצה, רכשה שחקנים, מאמנים, דאגה למתקנים ברמה הגבוהה ביותר, הפכה את מועדון הכדורגל הפועל ב"ש למועדון "חברים". בשנותיה הפך הכדורגל בעיר לאירוע תרבות, קהל מגוון, שמח, מעודד, ראינו במגרשים אוהדים "שרופים", נשים, סבים וסבתות עם נכדיהם, חיילים, נערים, ילדים.
ברקת(צילום: הרצל יוסף)
15 אלף מינויים שכבר בתחילת העונה נמכרו, בלי כיסא אחד פנוי בטוטו טרנר, כולם באו לחוות את החוויה. הקהל שבעבר ידע תקופות פחות טובות של חוליגניזם, אלימות, זריקת רימונים לכר הדשא, קטטות ביציעים, אלימות כלפי מאמנים ועוד. פתאום בניצוחה של אלונה המדהימה, משהו השתנה, היא הצליחה באישיותה, בערכיה בדרך ניהולה להנחיל למועדון קודים אחרים, של תרבות, של שיח מכבד, התנדבות, עשיה למען הקהילה, חיזקה את הקשר בין "הכדורגל" לעיר, לתושביה בפרט ולנגב בכלל.
מי שלא שמע את הקהל של באר שבע, מעודד ושר "בטוטו טרנר" לא יודע מהו השינוי שחל בתקופת אלונה. בתקופתה הגיעה המועדון לשיא של שלוש אליפויות ברצף, הופעה באירופה ועוד שיאים שתושבי הנגב כמו גם האוהדים לא הכירו ולא ידעו שנים רבות. אז אתם שואלים למה אני ממליץ לאלונה שתלך? אני ממליץ לה שתלך היות שלכדורגל בארץ אין עתיד, אולי היה לו עבר (בספק), אבל הוא הסתיים אי שם בשנות ה 70. מאז ועד היום נשפכו על הכדורגל בארץ מיליוני שקלים באמצעות תקציבי התאחדות, הטוטו, רשויות מקומיות, עסקנים פרטים ועוד. יש לומר, לא מעט "כסף ציבורי" שאינני בטוח שיש הצדקה וצורך להשקיע אותו "בכדורגל" או בענפי ספורט השונים. בעצם, יכול להיות שיש צורך להשקיע "כסף ציבורי" בכדורגל, כמו כל מוסד שמקבל תמיכה ציבורית למשל: תיאטרון, להקת נוער, חוגים, בלט מועדון שח מט ועוד. הבעיה לעניות דעתי, שאין פרופורציה וקורלציה בין ההשקעה לתוצאה.
אם נניח לרגע "שהכדורגל" היה חברה ציבורית, הרי ברור שבעלי המניות לא היו משקיעים במוצר נכשל, וסביר שחברה ציבורית עם השיגים כאלו, על פני כל כך הרבה שנים הייתה מזמן הייתה נסגרת או "פושטת רגל". לכן לעניות דעתי, התמיכה הציבורית המאסיבית בכדורגל שלנו היא אינה פרופורציונאלית ולכן יש להפסיקה ומיד. ההשקעה הזו לא מתייחסת רק "לכסף" אלא בכלל לכל המעטפת. יש הצדקה לכמות כזו של ערוצי שידור ספורט? יש הצדקה לכמות כזו של עיתונאים שמסקרים את הספורט בישראל? יש כל כך הרבה ספורט ישראלי איכותי שמצריך כזאת עיתונות?
תמיד כששואלים אותי אם יש טוב בספורט הישראלי? תשובתי כן, יש הרבה דברים טובים בספורט שלנו, אבל הוא מסתכם בעיתונות טובה ותו לא. זה הדבר היחידי שהוא טוב בספורט שלנו, העיתונות.
יש הצדקה לנפח שתופס הכדורגל "בסדר היום הציבורי" במדינה? יש הצדקה לשיח המתנהל סביב הכדורגל? נוכח ההישגים הן בכדורגל המקומי ובטח במפעלים העולמיים, ברור שאין הצדקה לכך. מדינת ישראל היא עדיין מדינה בהקמה, עדיין אנחנו צריכים לנווט את תקציב המדינה לצרכים מהותיים, כאלה שממש משפיעים על חיינו - יותר לביטחון, לחינוך, לבריאות. תחשבו לרגע אם את כל הכסף הציבורי שהושקעה בכול השנים בכדורגל, היינו משקיעים בבריאות, איך הייתה נראית מערכת הבריאות? דברים אלו מקבלים עכשיו משנה תוקף, דווקא בעיצומו של "משבר הקורונה" שבו כולם משוועים, למיטות אשפוז, לכ"א רופאים, אחיות, מכונות הנשמה, בתי חולים, סל תרופות ועוד ועוד. אם עושים השוואה למס' מיטות האשפוז הרי שבנגב – בפרפריה, מס' המיטות לנפש הוא נמוך יותר ממספר המיטות במרכז, שלא לדבר שבכלל מס' המיטות בארץ הוא נמוך בהשוואה אל מול מס' המיטות במדינות ה־OECD.
כנ"ל בחינוך, בואו נעביר את כל התקציב הציבורי של הכדורגל למשרד החינוך. בכמה נקטין את הכיתות? כמה תגבורים לבגרויות נוסיף לתלמידים בכסף הזה? כמה כיתות חכמות ומחשבים נוסיף לחינוך, כמה נערים היו מסיימים עם בגרות מלאה? תשאלו את מנכ"ל משרד החינוך, מה היה עושה עם עוד תוספת של מיליונים למערכת החינוך. ואם כבר הזכרתי חינוך, הרי שלמערכת החינוך יש הישגים יותר משמעותיים ותורמים למדינה מאשר לכדורגל. חינוך הוא ההשקעה הכי בטוחה בביטחון המדינה. חייבים חינוך טוב יותר לילדנו, כדי שנשמור על העליונית הטכנולוגית "בשכונה שבה אנו נמצאים". כמה כסף הרוויחה המדינה ממכירת כל חברות הטכנולוגיות והמחשבים בשנים האחרונות? לא הגיעה העת לעצור, לחשוב, לשנות. להבין שאין צורך בהשקעה הזו בכדורגל המקומי ובספורט הישראלי בכלל.
עם אוהדי באר שבע(צילום: ראובן שוורץ)
כל בר דעת, מבין שאין בארץ כדורגל מקצועי, אין ליגה מקצועית, אין עסקנות מקצועית, אין מתקנים, אין הישגים והליגה ברובה יותר דומה לליגות למקומות עבודה. בלי לפגוע באף מועדון, אבל נראה לכם סביר שקבוצות "בליגת העל" יש קהל שלא ממלא אולם חתונות, תקציב שללא כסף ציבורי אין להם לשלם חשמל ומים לאימונים! הם באמת שווים ליגת על? משחקים בין הקבוצות האלו הם קשים לצפייה, כואבים וחוץ מקומץ אף אחד לא נהנה שם. הכי מצחיק זה לשמוע את שדרי הספורט, שמשדרים את המשחקים צווחים למיקרופון, מתרגשים, מדברים בלהט, מציינים נתונים סטטיסטים והכול מוגש בעטיפה כאילו שזה משחק ליגת אלופות בין ריאל מדריד לבריין מינכן...חברים בואו נעצור, אולי הגיעה העת לחזור לפרופורציות בהשקעה, ביחס, בזמן, בנפח, בסדר היום הציבורי, בכסף הציבורי.
לא הגיעה העת שאת התקציב תשקיעה המדינה חזרה במקומות שייצרו לה עוד רווחים? עוד כמה מכירות מוצלחות של חברות סטרטאפים לעולם, עוד כמה המצאות של "כיפת ברזל", עוד טכנולוגיה פורצת דרך שתייצר עוד מקומות עבודה, עוד מיסים עוד מנועי ומנופי צמיחה. למה בכדורגל? איזה רווח המדינה מקבלת מכך? לצערי, אנו רק חווים אכזבות מהכדורגל ורואים איך ההשקעה יורדת לטמיון. הנבחרת נראית כמו בדיחה עצובה, שחקנים מבישים, קפטן נבחרת שזורק את הסמל במשחק רשמי ומשמש דוגמה נפלאה לכל הילדים.
אז מה הפלא שאלונה ביקשה לצמצם קצת בעת הזו, שכל העולם בקריסה כלכלית? ואני לא נכנס למי צודק במו"מ ומי אמר למי, בין השחקנים לבינה ומי צודוק? היה מצופה שהקיצוץ והצמצום יבוא מהשחקנים בדרך של הבנה, תרומה למועדון, דוגמה אישית, ערבות הדדית, ביניהם לבין הבעלים/המועדון. נראה לי, שכאשר אלונה הבינה שאין כלום והכול רק כסף "אין נשמה", היא הבינה שהיא צריכה ללכת. כי כל מה שהיא האמינה בו, ביחס שבין השחקן למועדון לבעלים יגברו הערכים ולא רק הכסף.
אז אלונה, תלכי. תלכי מהכדורגל, אבל תישארי בנגב. כי אנחנו הכי אוהבים אותך ואת מי שאת, ואת מה שתרמת ואנחנו זקוקים לך. תעשי ותתרמי מזמנך, מאישיותך, מיכולתך לתחומים אחרים, שיהיה בהם להשפיע על עתיד המדינה בכלל והנגב בפרט. לא בכדורגל, הוא לא יביא את המזור. אולי בזכות לכתך יבינו פה גם "מקבלי ההחלטות", כולל במוסדות הממשלתיים והעירונים וגם עסקנים פרטיים ובעלי קבוצות, שיש להפסיק את הזרמת הכספים הלא פרופורציונלית לכדורגל ולהעבירו לתחומים בהם יש הצלחות והישגים ושגם תורמים לביצורה וביסוסה של המדינה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
ברקת
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
