ואולי אלונה תחזור עוד כמה שנים / תוכן גולשים

ביום הראשון בו שמעתי על עזיבת אלונה ברקת את הפועל באר שבע נכנסתי ממש להלם. הייתי מדוכדך והמום, ועברו מספר ימים עד שנרגעתי. לא פשוט לשמוע חדשות כאלה, במיוחד לבן אדם בן 67 שמלווה את הקבוצה מגיל 18.

עודדתי וליוויתי את הקבוצה מימי ברד, אביטן, יעקב כהן, רפי אליהו, אליהו עופר, נומה, אלון בן דור, אורי בנימין והאחרים, ולא פיספסתי ולו משחק אחד ב-2 עונות האליפות של הקבוצה בהדרכת אמציה לבקוביץ'. זכור לי שבתור חייל הייתי נוסע בטרמפים ביחד עם אחי דוד בשבתות גם עד עכו, ירושלים וכל מגרש שהקבוצה שיחקה בו וההנאה הייתה אדירה.

אלונה ברקת(צילום: ראובן שוורץ)

אלונה נחשבת למלכה בעיני אוהדי באר שבע, גם בעיניי, והיא ממש אהובה כי הפכה כ"כ הרבה אוהדים ליותר מאושרים בחיי היום יום שלהם. אבל ככל שאני חושב יותר על כל עניין העזיבה, אני מגיע למסקנה שאולי לא כדאי לבקש ולהתחנן בפני אלונה שתחזור בה מהחלטתה. גם אם היא תחזור זה לא יהיה בלב שלם. ולכן, הפיתרון הכי נכון לדעתי זה להיות פסיביים מבחינת האוהדים ולצפות שאולי (ונראה לי שיש לכך סיכוי טוב) היא תחזור להיות בעלים תוך מספר שנים, עם תנופה מחודשת ועם המון השקעה ומרץ.

אז אוהדים יקרים ומודאגים, בואו ונלך במתווה הזה שאני מציע, ונקווה לטוב בהפועל באר שבע. ובהזדמנות זו אאחל לכולנו להישאר בריאים עם כל מה שקורה עם הקורונה. לעולם לא תצעדי לבד, הפועל באר שבע.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.