חגיגה מרהיבה: "הריקוד האחרון" עונה על כל הציפיות
המיני סדרה הדוקומנטרית על עונת האליפות האחרונה של מייקל ג'ורדן ושיקגו לא מאפשרת להסיט את המבט מהמסך לרגע למרות שהסוף ידוע מראש. הסדרה חודרת בצורה הכי אינטימית לאחת השושלות הגדולות אי פעם ועושה זאת בצורה מושלמת. זאב אברהמי רוצה להמשיך לרקוד
צפו בטריילר לסדרה "הריקוד האחרון"
הדוקו "הריקוד האחרון", שמשודר החל מהיום (שני) בנטפליקס, המיני סדרה שמתארת את עונת 1997/98 של שיקגו בולס, היא חגיגה. חגיגה מרהיבה, אך לא אופיינית מבחינת איכות הצילום והגישה שניתנה לצוות הצילום. חגיגה של פסקול (פאפ דאדי ונוטוריוס ביג עם סימפול ל"לטס דאנס", אריק בי וראחים, ואל אל קול ג'יי ב"אני רע" גורמים לך לרצות לראות את הסדרה בריקוד).
חגיגה של אורחים (מג'יק ולארי, פט ריילי, קלינטון ואובמה). חגיגה של כנות מטורפת. חגיגה של אגואים. ובעיקר חגיגת טנגו של ניצחון ומוות. כל הפרטים בסדרה ידועים, גם הסוף, ועדיין אי אפשר להסיט את העיניים מהמסך בגלל הסוף הידוע מראש. זה ייגמר בניצחון של אולי קבוצת הכדורסל הטובה אי פעם. ובמוות שלה. במידה מסוימת ניתן להמשיל את הצפייה ב"הריקוד האחרון" לצפייה בסרט שאת קורותיו חווית בלייב: להקת רוק שמגיעה לשיאה בהופעה האחרונה ומבצעת חרקירי קולקטיבי על הבמה.
סוף ידוע מראש. ג'ורדן סופר עד שש(צילום: AP)
לפני תחילת העונה היה ברור שהקבוצה הולכת להתפרק בלי קשר לתוצאה. תומפסון הלך למנהל שלו, אדם סילבר (כיום הקומישינר של ה-NBA) והציע לו להיצמד לבולס. סילבר הלך לדייויד סטרן וקיבל אור ירוק לרעיון ותקציב בלתי מוגבל. תומפסון החליט לצלם מאות שעות במהלך העונה באיכות צילומים שמתאימה לסטנדרטים של היום. "אנדי קיבל מאיתנו תקציב בלתי מוגבל, והצליח לשבור את מסגרת התקציב", נזכר השבוע סילבר בראיון.
מייקל ג'ורדן היה שחקן התקפה מושלם, ושחקן הגנה אובססיבי. אבל משחק ההגנה שלו התגמד לעומת הצורה שבה שמר על התדמית והפרטיות שלו. איך הוא נתן גישה כזו לצוות צילומים להיכנס כמעט לכל רגע אינטימי של הקבוצה במשך עונה שלמה? סיבה אחת יכולה להיות שג'ורדן הבין את גודל הרגע, את הסוף ואת העובדה שלא תהיה אפשרות לתעד את הקבוצה ההיסטורית הזו. סיבה אחרת היא הייחוס המשפחתי של תומפסון. הוא האח של מייקל תומפסון (וגם הדוד של קליי תומפסון מגולדן סטייט). ג'ורדן הצעיר היה מעריץ של תומפסון ואפילו שינה את הכיתוב של שמו כדי שיידמה לשמו של תומפסון.
ההפקה קיבלה תקציב אין סופי. ג'ורדן עם ג'קסון אחרי האליפות האחרונה(צילום: AP)
קראוס התפרסם בעיקר באמירה שלו לפיה "ארגונים זוכים באליפויות, לא שחקנים" (הוא טוען בסדרה שהעיתונאי ציטט אותו לא נכון). הוא משפיל את ג'קסון ומסרב לשלם לו שכר של מאמן על, ואחרי שהבעלים מחתים את ג'קסון לחוזה של עונה אחת, הוא מזמין את ג'קסון למשרדו ומודיע לו שזאת תהיה האחרונה שלו אפילו אם לא יפסיד משחק אחד במהלך העונה. זה קורה למרות שקראוס מודע להצהרה של ג'ורדן לפיה לא ישחק עבור שום מאמן אחר.
ג'ורדן רותח: קראוס שובר את הכלל הראשון של עולם הספורט לפיו לאלוף יש את הזכות להמשיך לשחק עד שהוא מפסיד. פיפן, שהיה מדורג ראשון או שני כמעט בכל קטגוריה סטטיסטית במהלך חמש האליפויות, מדורג רק במקום השישי בקבוצה בשכר, ובמקום ה-122 בליגה בגובה השכר. אנחנו מדברים פה על אחד מחמישים השחקנים הכי טובים בהיסטוריה של הכדורסל. פיפן, שבא מבית עני, היה חייב לדאוג להכנסה בטוחה וחתם ב-1991 על חוזה של 17 מיליון דולר לשבע שנים. קראוס וג'רי ריינסדורף הבעלים, הג'ריס, מסרבים לפתוח את החוזה. פיפן מחכה עד פתיחת העונה כדי לעבור ניתוח בקרסול ומודיע בפומבי שלא ישחק עוד בשיקגו. ג'קסון מבין את פיפן ואת הרצון שלו להראות לקבוצה מה הוא שווה. ג'ורדן רותח עליו. הוא חושב שהוא הפקיר את הקבוצה, אבל משתמש בזה גם כדרייב. כשג'ורדן אומר "לא זכיתי באליפות בלי פיפן", אפשר להבין את זה בכמה דרכים.
שני הפרקים הראשונים מתארים את טקסי הזובור שעורכים ג'ורדן ופיפן לקראוס. הם מעריכים אותו על שבנה את הקבוצה הזו ומתעבים אותו על כך שהוא הולך לפרק אותם. ג'ורדן שואל את קראוס איזה גלולות הוא לוקח כדי להישאר גמד, ואם הוא רוצה שהאפסנאי ינמיך את הסלים כדי שהוא יקלע לסל. כששואלים את ג'ורדן מה יהיה האתגר הגדול ביותר של הבולס באותה עונה, ג'ורדן מצביע בעיניו על משרדו של קראוס.
פיפן וג'ורדן ערכו לו זובור. ג'רי קראוס(צילום: AP)
הסדרה משתמשת בחומרי ארכיון כדי לתת רקע וסאבטקסט לתכונות אופי של הכוכבים המובילים. היא מסבירה את הרקע לתחרותיות של ג'ורדן והניסיון שלו להתקבל על ידי אביו. את הבית העני ומוכה הנכות שבו גדל פיפן ובגללו התחייב לחוזה ארוך ומטופש. יש בהם רגעים אותנטיים יפהפיים (מכתב שכתב ג'ורדן לאמו בהיותו סטודנט ובו הוא מבקש שתפקיד לו כסף ותשלח לו בולים ומתנצל על חשבון טלפון גבוה, שניהם קוראים את המכתב ביחד חצי בצחוק, חצי על סף בכי).
היא שותלת את הזרעים לחוסר האמון של ג'ורדן וההנהלה: ג'ורדן נפצע במהלך העונה השנייה שלו בקבוצה. הוא מתאושש ורוצה לחזור, אבל הקבוצה רוצה שהוא יישאר על הספסל כדי להבטיח את בריאותו וכדי להבטיח מקום גבוה בדראפט. ג'ורדן רוצה לחזור ולשחק, לנצח, לעלות לפלייאוף. הם הולכים לרופא והרופא אומר לג'ורדן וריינסדורף שיש עשרה אחוזים שג'ורדן ייפצע שוב ושלא יחזור למגרשים. ריינסדורף רוצה לשמור על הערך של הרכוש שלו. ג'ורדן רוצה לשחק.
"אם היו לי עשרה כדורים ותשעה מהם היו עוזרים לכאב הראש שלך ואחד היה הורג אותך, היית לוקח את הכדורים?" שואל ריינסדורף את ג'ורדן. "תלוי כמה חזק כאב הראש", עונה לו ג'ורדן. הקבוצה מגבילה את ג'ורדן לשבע דקות משחק בכל מחצית. כנגד כל הסיכויים היא מגיעה לפלייאוף ומתמודדת נגד האלופה בוסטון. שיקגו מורידה את מגבלת הזמן מג'ורדן. הוא קולע 112 נקודות בשני המשחקים בבוסטון. שיקגו מפסידה בשניהם אבל הוא נבחר כשחקן המצטיין בשני המשחקים. "ראיתי היום את אלוהים מחופש למייקל ג'ורדן", אמר לארי בירד אחרי המשחק השני. ג'ורדן מעולם לא חזר לראות עין בעין עם ההנהלה.
גם פיפן נכנס למלחמה עם קראוס אחרי שהושפל(צילום: MCT)
לפני תחילת עונת 97/98, ג'קסון מעניק לשחקניו את ספר השנה של הקבוצה. הוא מכנה את הספר "הריקוד האחרון". "כשבאתי לכאן ב-1984 הבטחתי לכם שכשאני אלך נהיה אלופים. אנחנו אלופים חמש פעמים ובדרך לשישית", אומר ג'ורדן לקהל במהלך טקס האליפות לפני העונה. הוא רצה להיות כמו בירד ומג'יק והוא הגיע ליותר משניהם. הוא רצה להיות משה רבנו והוא הצליח גם להיכנס לארץ המובטחת. פיפן עולה עם חליפה, לוקח את המיקרופון, נפרד מהקהל ונחנק מדמעות. "מה מיוחד בשושלת שלנו?" שואל-עונה סטיב קר בראיון, מתעכב כמה שניות וממשיך, "מה שמיוחד הוא שהיה לנו את מייקל".
הג'ריס פירקו את כל זה, בגלל מאבקי אגו. הם שברו כלים בסיסיים של ספורט. השפילו את המאמן המעוטר בכל הזמנים, השפילו את פיפן. לעזאזל, הסדרה הזאת מזכירה לך שהם פשוט חיסלו את הקריירה של ג'ורדן. כשג'ורדן הגיע לשיקגו אף אחד בעיר לא שם עליהם. יותר אוהדים הגיעו לאולם כדי לראות כדורגל על דשא סינטטי. ג'ורדן הביא להם תהילה, אליפויות, כסף. המינימום היה לתת לו להפסיד את מה שהוא הרוויח. "צריך לתת כבוד לאנשים שבנו פה את השלד כדי שהבולס יהיו ארגון מנצח ומרוויח", אומר ג'ורדן במסיבת העיתונאים מיד אחרי האליפות החמישית ב-1997.
מייקל ווילבון, עיתונאי יליד שיקגו, שמתראיין בפרק הראשון, משווה את המעמד של ג'ורדן כספורטאי לבייב רות' ומוחמד עלי. גם מבחינת המיסטיקה, ג'ורדן מתקרב לרות' האגדי. קללת בייב רות' ארכה 86 שנים מאז שבוסטון רד סוקס העבירה אותו ועד שזכתה שוב באליפות. הקללה של ג'ורדן נכנסת לשנה ה-23.
פורסם לראשונה 20/04/2020 09:48
לפנייה לכתב/ת 
מייקל ג'ורדן
צילום: AP
מומלצים
