המהפכה החברתית בכדורגל העולמי
תקרת שכר, פחות זרים, בלי שריונים בליגת האלופות, פיקוח על משקיעים, חיבור עם הקהילה, הורדת מחירי הכרטיסים. הנה כמה הצעות פרקטיות להפוך את הכדורגל שאחרי הקורונה ל"חברתי ורזה יותר". גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
אלכסנדר צ'פרין, נשיא פיפ"א, הצהיר שלאור משבר הקורונה הכדורגל "יהיה יותר חברתי ורזה". אם אכן כוונתו שזה יקרה, להלן כמה הצעות פרקטיות ליישום:
הגדרת תקרת השכר: מה שמתאים לליגת ה-NBA בכדורסל, יכול להתאים גם לכדורגל. לעיתים היה נדמה, בעיקר בשנים האחרונות, שבעלי הקבוצות השתגעו. אוליגרכים רוסים וש’ייחים ממדינות המפרץ שברו תכניות חיסכון ובזבזו כאילו אין אתמול ואין מחר. האם אכן הסכום של 222 מיליון דולר משקף נכונה את יכולתו של ניימאר בפ.ס.ז’, או סכומים קטנים יותר של ז’ואו פליקס באתלטיקו מדריד ושל גריזמן בברצלונה?
האם הוא באמת שווה כל כך הרבה? ניימאר(צילום: EPA)
נכון, השחקנים תורמים לצדקה ועושים הכל כדי לשווק את עצמם כמיליונרים חברתיים. אבל בימי משבר בריאותי וכלכלי עולמי, גם האוהד הכי מסור יראה בעין עקומה את הסכומים האלה, בייחוד אם הוצא לחל”ת או פוטר. על כן, התקנת תקרת השכר היא ממש צו השעה. בלי זה, אין תקומה לכדורגל. זה גם יוציא את האוויר מהאגו המנופח של חלקם (ושוב חוזרים לניימאר, שהפך ליותר נטל מנכס עבור קבוצתו ונבחרתו).
ביטול חוק בוסמן או שינויו: החוק שמאפשר מספר זרים בלתי מוגבל יצא מכלל פרופורציה. קבוצות כמו צ'לסי ויובנטוס כמעט שלא מחזיקות מקומיים. הצעירים יותר, שכבר "גדלו למציאות הזאת", בטח ידברו על מקצועיות ועל כך ש "חשובה היכולת ולא הדרכון". עם זאת, אוהד מחפש להזדהות עם שחקני הקבוצה שהוא אוהד. הניכור הולך וגדל ככל שמספר הזרים עולה. הצעתי היא כזאת - לא יותר משליש זרים מסך הסגל המורחב בקבוצה (שהוא בממוצע 25 שחקנים), גג שישה בהרכב. כנ"ל מחלקות הנוער והאקדמיה, בהן לא יהיו יותר מארבעה זרים. הצעת חוק זו, שהיא מעין "חוק בוסמן לייט", יכולה לגרום ליותר קהל לחזור למגרשים, כשיתאפשר.
הגבלות על בעלות זרה: אין כל מניעה שיהיה איזה אברמוביץ' או אל-חלפי תורן בקבוצות. עדיין, צריך לבדוק שמדובר באנשים לגיטימיים שלא עשו או עושים את הונם מכסף שחור או מתמיכה בטרור. ראו לדוגמה גם ברמת הספונסרים את קרן קטאר, שתרמה לברצלונה. בעקיפין, הקבוצה שימשה כצינור להלבנת כספים עבור חמאס, מה שלא הפריע לאוהדים ישראלים להמשיך ולעודד אותם. לצד זאת, אפשר גם להבין את זה. סה"כ מסי לא ירה להם טילים על הבית.
הורדת מחירי הכרטיסים, המינויים וערוצי הספורט בתשלום: אם רוצים שיהיה כדורגל חברתי, שיונגש לכולם. לא ייתכן שבעלי האמצעים ייהנו וכל השאר יוציאו כספים על דבר שהיום הוא מותרות, על חשבון דברים הכרחיים כמו טיפול שיניים או תשלומי חשבונות. לתשומת ליבם של זכייני השידורים בכל מקום אפשרי בפלנטה.
צמצום שריונים בליגת האלופות: עם כל הכבוד, אוהדי כדורגל מסויימים עדיין רוצים יותר מדינות קטנות. למה צריך ארבע קבוצות מאנגליה או מספרד, מה רע בשתיים או שלוש? נכון, השנה היו קצת יותר קבוצות קטנות יחסית כמו לייפציג או אטלאנטה, אבל גם הן מחמש ליגות הצמרת של אירופה. מזמן לא ראינו ברבע הגמר נציגות מקפריסין, טורקיה, רומניה ובלגיה. גם להן מגיע.
המשך הידוק הקשר עם הקהילה: היו כתבות באתרים שונים על כך שאולטראס מקבוצות שונות, מרוסיה ועד מרוקו, סייעו לאוהדיהם שחלו בקורונה. יוזמה ברוכה שכזו צריכה להימשך גם לאחר סיום המשבר. אם השתייכות למועדון היא משפחה, יש להרחיב את השיוך ולסייע גם בשגרה לכל אוהד שנקלע למשבר בחייו. הקבוצה צריכה לתת הרבה יותר מעבר לכמה רגעי אושר בשבוע או בחודש.
ולסיום, הבה נקווה שבקרוב הליגה הבלארוסית ומשחקי הגיימרים יימחקו מהמסך ונראה כדורגל אמיתי. אמן.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
קאמפ נואו
צילום: AFP
מומלצים
