הרגע שריגש אותי: מאוחנה ועד מוקי
מיוחד ליום העצמאות: שמונה ספורטאים מספרים על הרגע שעשה להם את זה, שגרם להם להזיל דמעה ולהתרגש. מהזכייה של מכבי ת"א במוסקבה ועד שער הניצחון של עטר בפארק דה פראנס
אבי נימני – הסלאלום של אוחנה
הרגע הכי מרגש וגדול מבחינתי היה התיקו של נבחרת ישראל באוסטרליה בשנת 1989 עם שער ענק שהעלה אותנו לפלייאוף המונדיאל. הנבחרת עשתה 1:1 מול אוסטרליה, הייתי בן 16 ואני לא אשכח לעולם את השער האדיר של אלי אוחנה עם הסלאלום.
המשחק היה ב-8 בבוקר שעון ישראל, לא הלכתי לבית הספר, אבא שלי לא הלך לעבודה, היה יום חג! היינו בבית כל המשפחה והחברים והייתה תחושת התרגשות בלתי מובנת, חגיגה אמיתית. הגול של אוחנה הביא לשמחה אדירה וזה רגע שאני אזכור תמיד.
נדב לוי – מוסקבה צהובה
בתור אוהד מכבי תל אביב הייתי בפיינל פור היורוליג במאי 2005, ובכיכר האדומה הבנו פתאום שאנחנו לא יכולים להיכנס לאזור, כי היו מלא טנקים וצבא. אמרו לנו שזה טקס לכבוד 60 שנים לניצחון על הנאצים ואנחנו שם היינו עם בגדים עם כיתוב בעברית ודגלי ישראל ליד הטנקים הרוסים. הגענו לשם אחרי שזכינו בגביע אירופה כשכולנו שרים את התקווה בקולי קולות. זה משהו שנכנס לכל אוהד ללב.אי אפשר לשכוח איך הסתכלו הרוסים עם המגן דוד והדגלים בכחול-לבן, רגע של אחדות שקשה לתאר, רגע בלתי נתפס – בזמן שהם חוגגים דבר כזה, גם אנחנו חוגגים. גאוות המולדת.
דורון ג'מצ'י – דאבל לנבחרת העתודה
זה אמנם די טרי, אבל ההישג האחרון של נבחרת העתודה שזכתה באליפות אירופה שנייה ברציפות הוא באמת משהו מיוחד. האליפות האחרונה הייתה נורא מרגשת כי קודם כל היא הייתה פה בישראל, זה פשוט הביא בוסט ודחיפה לכל אחד מהילדים שמשחק כדורסל.
הצעירים שהביאו את ההישג הזה השקיעו את כל הילדות שלהם בשביל זה, כולם מסביב מבינים שהמשימות האלה אפשריות ולכן זה מרגש. תמיד זה מרגש לזכות בתואר עבור ישראל ולהניף גביעים, אבל ההשפעה שזה עשה כאן הופך את הכל להרבה יותר מרגש.
רביב לימונד – עטר מנצח את צרפת
הרגע הישראלי שלי הוא לגמרי ה-2:3 של נבחרת ישראל על צרפת ב-1993. אני ממש זוכר את הרגע הזה, הייתי בן 8, ראיתי את המשחק בבית בסלון, ואימא שלי בדיוק קיפלה כביסה. עד כדי כך אני זוכר את הרגע הזה שאפילו הפרטים הקטנים עדיין חרוטים לי טוב בזיכרון.
צרפת הייתה פייבוריטית ברורה ואחת הנבחרות החזקות באירופה, אנחנו הגענו כאנדרדוג וללא שום סיכוי ממשי, ופתאום משום מקום הצלחנו לנצח אותם בפריז עם מהפך בלתי נשכח בזמן כל כך קצר. כמובן שאי אפשר לשכוח את שער הניצחון האיקוני – הפריצה של רוני רוזנטל והבעיטה של ראובן עטר לרשת של הצרפתים שהסתיימה בשיגעון של מאיר אינשטיין שאיבד את הקול שלו וצרח "שער!!!"
יניב גרין – שגיא מוקי עושה כבוד
הזכייה של שגיא מוקי בארץ באליפות אירופה 2018 בג'ודו היא הרגע שלי. קודם כל כי מדובר בספורט יחידני והכל תלוי בספורטאי עצמו ללא עזרה מספורטאים אחרים. מבחינתי זה מעצים את גודל ההישג. דבר שני זה היה כאן בארץ והוא ייצג את המדינה בכבוד. אני יודע כמה זה כיף, כמה חשיבות יש לזה ואיזו זכות גדולה זו לעשות את הדבר הזה. עם כל הקהל שהיה אז באולם ועם הציפייה הגדולה שהייתה ממנו, הוא הצליח לעמוד בציפיות האלו.
זה מאוד ריגש אותי, אני זוכר שאפילו דמעתי מול הטלוויזיה כשהיה את הרגע שהוא עמד על הפודיום ודגל ישראל הונף יחד שירת התקווה.
ורד בוסקילה – האומץ של אלי רייזמן
בחיי שניסיתי לבחור "רגע מרגש" לא מעולם הספורט... אפילו עברתי על כל הפוסטים שלי כדי להיזכר מה ריגש אותי תקופת הפרה-קורונה, כי הרי בשנת 2020 אם חווית משהו מרגש מן הראוי לעלות סטורי, פוסט, ציוץ...
וככה מצאתי את עצמי מדפדפת בין גילוי רגשות פומבי אחד למשנהו. אז חתונה, לידה או גירושים לא, מדליה באליפות עולם או מקום רביעי של ספורטאי (רגעים שבלוטות הדמעות שלי מאבדות פרופורציה) גם לא... נשארתי עם אובמה וביונסה. פחות טוב.
בכל זאת, אני בת אדם ממושמעת, נותנים לי משימה... אני על זה.
ינואר 2018. כשהאלופה האולימפית אלי רייזמן הטיחה אישומים בבית המשפט בפניו של לארי נאסר, רופא נבחרת ההתעמלות האמריקאית שפגע מינית בה ובעוד עשרות מתעמלות אחרות, גם אני אמרתי איתה בלב: "אנחנו כאן ולא הולכות לשום מקום".
הסיפור המחריד הזה באופן לא מפתיע, זיעזע אותי. כמה מחריד האיש, כמה מחרידה ההשתקה. באותה נשימה, זה היה רגע שביטא עבורי דרך שעברנו כחברה. ההבנה שאולי האומץ של נשים כמו אלי וחברותיה, יכינו לבתי שחר בת הארבע, קרקע קצת יותר יציבה, תרתי משמע, מעט מנחמת.
בן שהר – כספי עושה היסטוריה
ב-2009 עומרי כספי הפך לשחקן הישראלי הראשון אי פעם ב-NBA. זה היה רגע אדיר לספורט הישראלי ובכלל גאווה גדולה לכל ישראלי בעולם. מוקדם בבוקר, כמו כולם, ראיתי את הרגע כשקראו בשמו בדראפט, הוא עלה על הבמה וחבש את הכובע של סקרמנטו.
התרגשתי מאוד והרגשתי גאווה אדירה, סוף סוף יש לנו נציג בליגת הכדורסל הטובה בעולם. עומרי הביא לנו הרבה כבוד וגאווה ואת היום שהוא חתם שם לא אשכח לעולם.
שרגא ויינברג – ירדן ג'רבי על הפודיום בריו
ירדן ג'רבי היא ספורטאית בנשמה עם כישרון גדול ונחישות אדירה לעבוד קשה. השמחה שלה אחרי שהיא זכתה במדליה האולימפית בריו 2016 הזכירה לי את העלייה לגמר עם בועז קרמר במשחקי בייג'ינג 2008. אני לא מכיר אותה אישית, אבל היא תמיד משדרת אהבת הזולת והרצון לעזור, להתנדב ולתת מהניסיון שלה. היא לא צריכה אפילו להגיד כלום, זה קורן מהאישיות שלה.
כשראיתי את הקרב, הייתי במתח וגם לאחר שעשתה את זה וניצחה, היא הגניבה מבט מעלה כאילו שלא מאמינה. אבל שראיתי אותה נותנת חיבוק גדול למאמנה שני הרשקו, היה אפשר להתרגש מזה ביחד איתה.
לפנייה לכתב/ת 
