איך שגלגל מסתובב: הצצה ראשונית למחנה האימונים של "ישראל סטארט-אפ ניישן"

קבוצות ענק מרחבי העולם, רוכבים עם רשימה ארוכה של ניצחונות במרוצים נחשבים ומארגני תחרויות יוקרתיות – כולם יושבים על קוצים ומחכים לראות מה יקרה עם הקורונה. אז מי היה מאמין שמחנה האימונים הראשון של קבוצה מקצוענית בענף האופניים, שיסמל חזרה זהירה לשגרה, ייפתח דווקא במושב בית הלל?

אחרי השבתה של קרוב לחודשיים, רוכביה הישראלים של קבוצת "ישראל סטארט־אפ ניישן" (יחד עם רוכבי קבוצת העתודה שלה) החלו אתמול במחנה אימונים בצפון שיימשך שלושה ימים. הוא יכלול כמעט עשרים שעות של טיפוסים קבוצתיים, מראה נדיר בעולם האופניים בזמן המגפה. למה דווקא ישראל היא החלוצה? משום שבשאר העולם ההגבלות עדיין לא מאפשרות רכיבה קבוצתית. הרווחנו.

איתמר איינהורן, עומר גולדשטיין וגיא ניב(צילום: אפי שריר)

מחנה אימונים של שלושה ימים(צילום: אפי שריר)

מדובר בהכנה הראשונה של הקבוצה לקראת החידוש המתוכנן של הסבב ב־1 באוגוסט. אם התנאים יאפשרו, כל העונה תידחס לחודשיים וחצי, כולל הטור דה פראנס שהוזז לסוף אוגוסט – ובו צפוי להשתתף לראשונה בהיסטוריה רוכב ישראלי, אחד מחברי הקבוצה הישראלית שייבחר על ידי הצוות המקצועי.

רוכבים יחד, אוכלים לבד

המחנה – שממוקם באחד המקומות הפסטורליים והמדהימים ביופיים בישראל – מתנהל תחת חוקים מחמירים. אנשי הצוות מקפידים על כללי משרד הבריאות, והרוכבים, להם אסור לצאת מהמתחם, מילאו הצהרות בריאות לפני בואם, עוברים בדיקות חום קבועות, אוכלים בנפרד ושומרים על ריחוק חברתי. אפילו האסיפות הקבוצתיות נערכות באוויר הפתוח, והקבוצה נחלקת לשניים ברכיבה.

הרוכבים החתומים בה, המגיעים מ־16 מדינות, התאמנו בשבועות האחרונים בבידוד ואפילו השתתפו בתחרויות וירטואליות, אך לא יצאו להתאמן במרחבים החיצוניים. מגבלות התנועה בין מדינה למדינה הובילו לכך שרק הרוכבים הישראלים של הקבוצה הגיעו למחנה – אבל לא כולם. גיא שגיב, שנחשב למועמד חזק להשתתף בטור דה פראנס והיה הישראלי הראשון שמסיים גראנד־טור (ג'ירו ד'איטליה), מתגורר כמו רבים מרוכבי הקבוצה בג'ירונה שבספרד, בסיס האם האירופי שלה. הוא חי שם עם בת־זוגו, אלופת ישראל ברכיבה עומר שפירא, ועם פרוץ המגפה השניים החליטו להישאר בספרד בהנחה ששם יהיה להם קל יותר לשמור על כושר ולהגיע למרוצים.

מועמד להתחרות בטור דה פראנס. גיא שגיב(צילום: EPA)

רק מה? הסגר המוחלט שהטילו הספרדים אילץ את שניהם להישאר בבית במשך 50 יום ברציפות. רק לפני כמה ימים הותר לספורטאים לצאת לרכוב לבד בספרד, אך השניים לא יכולים לשוב עדיין לישראל. לעומתם, גיא ניב, איתמר איינהורן ועומר גולדשטיין הימרו על חזרה לישראל בתחילת המשבר, החלטה שמשרתת אותם כעת היטב.

איינהורן (22), שלפני שלושה חודשים הפך לרוכב הישראלי הראשון שמגיע לפודיום במרוץ מקצועני (שלישי בטור של קולומביה), אמר: "כיף לחזור לשגרה שהייתה חסרה לנו, עבודה קבוצתית, אימונים קבוצתיים, תחרויות בינינו". ניב (26), שהתחרה גם הוא בג'ירו, הוסיף: "הלא־נודע של הקורונה זה הדבר הכי קשה. עכשיו המטרה היא הטור דה פראנס והעיניים שלי מופנות רק לשם. בינתיים עברתי לגור בקיבוץ דן, כי הצפון הוא אזור האימונים הכי טוב, וצריך להודות למעטפת שלנו על כך שהתנאים לא נפגעו והרגשנו שיש לנו גב. נחזור מהמשבר הזה כאחת הקבוצות החזקות בעולם".

איינהורן, גולדשטיין וניב עם המסיכות(צילום: אפי שריר)

בדיקות חום(צילום: אפי שריר)

(צילום: אפי שריר)

להרוויח מהווירוס

על האופניים, חבושים בקסדות ולבושים במדי הקבוצה, אפשר היה למצוא גם את מקים הקבוצה, איש העסקים רון בר־און, ואת המיליארדר סילבן אדמס שהצטרף אליו וסייע לו לקחת את הפרויקט קדימה (ולהביא את הג'ירו לישראל לפני שנתיים).

אדמס, חולה רכיבה אמיתי, היה עם ניצוץ בעיניים: "מרגש להיות כאן עם הרוכבים שלנו. העובדה שאנחנו הקבוצה הראשונה שמארגנת מחנה אימונים מאז תחילת משבר הקורונה מעידה על החשיבה קדימה ועל הניהול הפקחי של המגפה בישראל".

חולה רכיבה. רון בר־און(צילום: אפי שריר)

בר־און, שהיה נרגש מאוד לפני היציאה לדרך, כבר חושב על הדרך בה קבוצתו תוכל להרוויח מהקורונה: "המגפה דפקה לנו את העונה, הרבה קבוצות התפרקו, וכאן אולי נוכל לבצע מהלך ולקבל רוכבים בכירים לקבוצה שלנו בעונה הבאה. והכי חשוב: למרות המשבר, הרוכבים שלנו המשיכו לקבל את מלוא שכרם".