פלפס? ג'וני וייסמילר ראוי לתואר השחיין הטוב ביותר

"אם אגיד שג'וני וייסמיילר ראוי לתואר לא פחות מפלפס ואולי יותר, אנשים יצחקו עלי", אמר לי השבוע השדר הוותיק דני דבורין, ידען ספורט מופלג זה למעלה מחמישה עשורים. "אבל באמת", הוא ממשיך, "אני ממליץ לעשות גוגל ולחפש את הערך בוויקפדיה של ג'וני וייסמילר". גיגלתי לווייסמילר, וגיליתי שהאיש צודק. וייסמילר לא הפסיד אפילו משחה אחד בסגנון החתירה/חופשי ב-12 שנות הקריירה שלו. זכה ב-5 מדליות זהב מתוך 5 באולימפיאדות במקצועות השחייה, ואם זה לא מספיק, הוא היה שותף למדליית הארד בנבחרת הכדורמים של ארה"ב באולימפיאדת פריז 1924.

"ראוי לתואר לא פחות מפלפס". ויסמיילר השחיין

כמו דבורין, גם אני שולט בידע בספורט, אז איך לא העליתי את מועמדותו במשאלים השונים לבחירת הספורטאים המצטיינים? פשוט, בגלל ריחוק התקופה, הרבה לפני שנולדנו. השנים הגדולות של וייסימילר בבריכה היו בין 1922 ל-1934. מכאן, ברור, מדוע לא רק אני התרשלתי במשמר על כבודו ומעמדו הראוי, אלא רובם המכריע של אוהדי הספורט. למעט אי-אלו עכברי ידע, מעטים מאוד מכירים את פועלו המדהים.

אבל אם הצלחתו הגדולה לא גרמה לרוב אוהדי הספורט להכיר אותו, אין כמעט מישהו שלא שמע על הקריירה השנייה שלו. הגרסה המצליחה ביותר מבין רבות של "טרזן כוכב הקופים", הסיפור שכתב הסופר אדגר רייס בורוז, אינו אלא ג'וני וייסמילר. טרזן, שאין כמעט ילד שלא שמע אודותיו, קרא או ראה. בקיצור: מי שמאיים ברצינות על הבכורה של פלפס הבלתי אנושי, הוא זה שהפך לטרזן, גיבור האנושות על המסך, ביער האפריקאי המפורסם והמדובר.

כשחקן בסרט טרזן

מאחר שענייני תוצאות אינן נמצאות במשוואה וכל תקופה ותוצאותיה, מתאים יותר להתייחס לקטגורית הניצחונות וההפסדים. כמובן שאי-אפשר להעמיד מולו את גאוני הכדורגל והכדורסל, כולל מייקל ג'ורדן וקובי בריינט, ליאו מסי ודייגו מראדונה, פלה ופעמיים רונאלדו - הסקוררים האדירים מפורטוגל וברזיל. ירצו או לא, אין ספורטאי במשחק קבוצתי שחסין מפני הפסדים. כך גם האתלטים אוסיין בולט, ג'סי אוונס, קרל לואיס ואמיל זטופק שהגיעו למאזנים כמעט מושלמים, אבל גם הפסידו פה ושם. עמודת ההפסדים של וייסמילר לעומתם מצביעה על הספרה 0, במשך 12 שנה אדירות שבהם צבר על הדרך 52 מדליות באליפויות ארה"ב הנחשקות.

לכן, מי שהפך אחר כך לטרזן, בהחלט ראוי למועמדות בכירה במאבק על תואר הספורטאי הגדול בכל הזמנים. בבחירה עצמה אלמנט הטעם האישי של הבוחר משחקת תפקיד מכריע, אבל טרזן בהחלט ברשימת הגדולים ביותר.

וייסמילר עם הקופה צ'יטה בסרט(צילום: Gettyimages)

מחלת האסטמה הצמיחה אלוף

השבוע, עוד סיבה לכתבה הזו, מלאו 116 שנים להולדתו של שחיין החתירה הבלתי מנוצח. הוא נולד ב-2 ביוני 1904 בטימישוארה (כיום ברומניה ואז חלק מהקייסרות האוסטרו-הונגרית), בפרבר שבו התגוררו גרמנים. וייסמילר הוא בעל שורשים גרמנים ובהיותו בן 7 חודשים עברה משפחתו להתגורר במישיגן, ארה"ב. הוא סבל מאסטמה, אבל עד כמה שהדבר מוזר, עצם מחלתו שיחקה תפקיד חשוב בקריירה. התרופה היותר בדוקה לאסטמה היא פיתוח הנשימה באמצעות שחייה. מי חשב אז שהשחייה התמימה שלו, לכאורה, תהפוך לפורצת דרך.

ג'וני, ששחה להנאתו עם אחיו באגם מישיגן, עבר בגיל 17 להתחרות בבריכה. הצלחתו הייתה מסחררת והוא הפך מלך העולם במשחי החתירה, הוא פיתח את הסגנון שבו הזרועות מתרוממות גבוה מעל פני המים.

הצלחתו של וייסמילר הייתה מסחררת(צילום: mct)

באותן שנים, היו שלושה אמריקאים שכל אחד מהם שלט ב-100 מטר חופשי משך עשור ואפילו יותר שנים. דיק קהנמו קבע 1:01.04 דקות עד שוייסמיילר הפך לאדם הראשון בהיסטוריה שירד מדקה במקצוע זה. זה קרה באלמדה ב-19.7.1922, כאשר קבע 58.6 שניות. חתיכת שיפור במושגים של השנים ההן. השיא האחרון שלו היה במיאמי, 57.4 שניות. פלא של ממש. בסך הכל הוא חתך 3 שניות מהשיא במרחק הקצר שהכתיר אותו כ"שחיין המהיר בעולם". רק 12 שנים אחר-כך הצליח בן ארצו פיטר פיק לקבוע בניו-הייבן, שיא חדש, 56.8 שניות. 

טרזן, ג'יין וצ'יטה(צילום: Gettyimages Imagebank)

ב-200 מ' חופשי, נמשך שלטונו של וייסמילר לא פחות מ-13 שנה. הוא הוריד את שיא העולם של תדפורד קאן מ-2:19.8 דקות ל- 2:15.6 דקות ב-1922. וייסמילר העמיק ל-2:0.80 דקות ב-1927. רק ב_1935

הצליח ג'ק מדיקה להוריד את וייסמילר מטבלת השיאים כשקבע 2:07.2 דקות. מאחר שמקצוע ה-200 מ' חופשי ליחידים נפקד מאולימפיאדות פריז 1924 ואמסטרדם 1928, סביר מאוד שהחמיץ שתי מדליות זהב נוספות בטוחות. בכל מקרה, במשחי השליחים לאותו מרחק הוא היווה כוח מרכזי.

וייסמילר, שהתנשא ל-1.90 מטר ונחשב לענק במושגים של הימים ההם (באותה תקופה גובהם הממוצע של השחיינים עמד על 1.70 מטר), נבחר לספורטאי הגדול ביותר של ארה"ב במחצית הראשונה של המאה שעברה. 50 שנה שבין 1900 ל-1950. הוא עשה זאת מול ספורטאי על במקצועות השונים. 

על סף סיום קריירת השחייה שלו, וייסמילר לא נותר מובטל. להיפך, עיסוקיו תפסו תאוצה מרגשת. הוא הוחתם בחברת הסרטים הענקית mgm על חוזה ל-7 שנים. טרזן החדש, שהופיע ב-11 סרטים לצידה של ג'ין ("אני ג'יין, אתה טרזן"), הלא היא מורין או'סליבן, אמה של הכוכבת הגדולה מיה פארו. חביבן של הגורילות, שטיפס מעץ לעץ והשמיע את השאגה המפורסמת בעבי היער. לצדו הופיעה גם צ'יטה השימפנזה, אחת החיות הסלבריטאיות בעולם שזכתה לחיות בעצמה 80 שנה, בדיוק כמו המלך האדם ג'וני. הוא השתלב בהוליווד כאשר נשא לא פחות מ-5 נשים. רק אחת מהן, בובה ארנסט, הייתה לצדו מתקופתו כשחיין. מלך הבריכה, שהפך למלך היער  והלך לעולמו ב-20 בינואר 1984, הוא המתחרה החזק ביותר של מייקל פלפס.