המשחקים האולימפיים כבר מאחורינו, אבל אם במקרה היו מחלקים מדליות גם במקצה "מסע הרכש הנוצץ ביותר הקיץ", מי שבוודאות הייתה נאבקת על מקום על הפודיום היא מנצ'סטר יונייטד.
מדליית הזהב הולכת – ובפער ענק לפריז סן ז'רמן עם קיץ מהחלומות שכלל החתמה של שלל כוכבי על ובראשם כמובן לאו מסי. במרחק ניכר מהצרפתים ניצבות בעיקר קבוצות הפרמייר-ליג, כאשר מדליית הכסף (תרתי משמע) שייכת לשדים האדומים, ששפכו יותר מ-130 מיליון אירו על ג'יידון סאנצ'ו ורפאל וראן, והכל במטרה לחגוג אליפות ראשונה מאז 2013.
מנצ'סטר יונייטד נמצאת כבר כמה שנים במגמת שיפור ואפשר לומר שמבין המועמדות לכתר היא מגיעה הכי רעבה. בעונה שעברה השדים האדומים היו היחידים שהצליחו לדגדג איכשהו את מנצ'סטר סיטי ועם השדרוג המתבקש הקיץ, הם באמת מאמינים שהפעם אפשר ללכת עד הסוף, למרות המאבק האדיר שצפוי מול הסיטיזנס וצ'לסי עם האקס רומלו לוקאקו.
בשבת (14:30) יונייטד תפתח את העונה מול היריבה הוותיקה מלידס ותזכה גם לחיזוק משמעותי נוסף בדמות האוהדים שיחזרו למלא את אולד טראפורד לראשונה מאז פרצה מגפת הקורונה. "סוף סוף קיבלנו את האוהדים שלנו בחזרה", התלהב אולה גונאר סולשיאר. "החשיבות עבור השחקנים היא עצומה וזה הולך לתת לנו הרבה אנרגיה".
כדי להבין את החשיבות של תאטרון החלומות עבור מנצ'סטר יונייטד שימו לב לנתון הבא: בעונה שעברה האדומים הפסידו ארבעה משחקי בית וסיימו שישה בתיקו (מתוך 19 משחקים), לעומת מאזן נקי מהפסדי חוץ.
אפשר לומר שגם לוח המשחקים חייך הפעם לסגנית האלופה. מלבד לידס, היריבות שמחכות עד פגרת הנבחרות בספטמבר הן סאות'המפטון (ח) ו-וולבס (ב). אמנם לא מדובר במשחקים קלים, אבל גם לא במפגשים ישירים מול היריבות על התואר.
המשמעות היא שסולשיאר יוכל להשלים את הסגל (רוצה לצרף חלוץ נוסף), להכניס לעניינים את שחקני הרכש ולתת לכוכבים ששיחקו במדים הלאומיים הקיץ (למשל פול פוגבה ואדינסון קבאני) ולפצועים (מרקוס רשפורד) את האפשרות להתאושש כמו שצריך ולעלות הילוך בהדרגה.
וראן צריך זמן כדי להתאקלם? הארי מגוויר ו-ויקטור לינדלוף כבר מתואמים ופשוט ימשיכו יחד במרכז ההגנה. רשפורד חוזר רק בנובמבר? ג'סי לינגארד ששב מהשאלה מוצלחת מאוד בווסטהאם ודניאל ג'יימס ישחקו באגף שמאל. קבאני לא בכושר? אנתוני מרסיאל ישמח לקבל מקום בהרכב. אם מוספים לכך עוגנים מרכזיים כמו לוק שואו, שהצטיין ביורו, וכמובן ברונו פרננדש, לסולשיאר בהחלט יש עם מי לצאת לקרב.
18 תארים לפני גיל 30
עומק הסגל והכישרון בו כמו שהבנתם הם ממש לא הבעיה של מנצ'סטר יונייטד. החוליה החלשה בשנים האחרונות הגיעה דווקא מכיוון אחר: ניסיון. לסולשיאר כמעט ואין שחקנים שהובילו קבוצות לזכייה בתארים ולמען האמת גם הוא כמאמן עדיין לא הביא קבלות, כשברקע גם הזיכרון מההפסד האכזרי בגמר הליגה האירופית.
הפער הזה משמעותי במיוחד כשהיריבים שלך הם פפ גווארדיולה וסיטי או צ'לסי של תיאגו סילבה, ג'ורג'יניו ואנגולו קאנטה. בניסיון לשנות את המגמה החליטו ביונייטד ללכת בכל הכוח על כוכב של קבוצה שנאבקת כל עונה על כל התארים או ליתר דיוק על שחקן שזכה כבר ב-18 תארים לפני גיל 30, כולל ארבע פעמים בליגת האלופות.
תודו שרפאל וראן הוא אחד השחקנים האחרונים שעולה לכם בראש כאשר אתם נזכרים באותה שושלת אגדית של ריאל מדריד. הבלם הצרפתי נותר איכשהו בצל של שחקנים אחרים ובעיקר סרחיו ראמוס. ועדיין, במשך עשור הוא תפס מקום של קבע במרכז ההגנה ונחשב למרכיב חיוני בהצלחה הגדולה.
צריך להגיד את האמת, יונייטד רדפה אחרי וראן עוד כאשר אלכס פרגוסון עמד על הקווים, אבל ייתכן שבמקרה הזה העכבה אכן לטובה. השדים האדומים התמחו בעשור האחרון בהחתמת כוכבים צעירים ובעיקר שחקני הגנה, שהתקשו לעמוד בלחץ הייחודי שקיים סביב המועדון. במקרה של וראן גרסת 2021 זה ממש לא אמור לקרות.
הבלם הצרפתי כבר בן 28, ומגיע לפחות על הנייר בשיא הקריירה ועם טונות של ניסיון במעמדים הכי גדולים שקיימים בכדורגל, לרבות זכייה במונדיאל. הוא אמנם חווה עונה בינונית בריאל מדריד וגם במדים הלאומיים ביורו לא בדיוק הרשים, אבל אם יצליח להתאקלם כמו שצריך באנגליה הוא עשוי להיות החיזוק הכי חשוב של יונייטד מאז ברונו פרננדש.
מכיוון שסולשיאר משחק עם ארבעה שחקנים בחלק האחורי, וראן צפוי לתפוס את מקומו של ויקטור לינדלוף במרכז ההגנה לצד מגווייר ואילו קפטן נבחרת שבדיה ייאלץ להתרגל למעמד של שחקן מחליף.
גם אחרי הרכש הנוצץ השני שלה, מנצ'סטר יונייטד רדפה במשך כמה עונות ובגיל 21 בלבד הוא מגיע על תקן כוכב. "ג'יידון מגלם את סוג השחקנים שאני רוצה לראות במועדון", החמיא מאמנו החדש. "אני כבר מחכה לראות אותו פורח ובטוח שבאולד טראפורד הוא יקבל את הבמה למצות את הכישרון הבלתי מנוצל שלו. מדובר באחד משחקני ההתקפה היצירתיים באירופה".
ההתבטאות הזו מדגימה היטב את האתגר הגדול ביותר שיעמוד בפני סאנצ'ו. הוא אמנם כבר הוכיח את עצמו בדורטמונד עם ממוצעים מדהימים של 12.3 שערים ו-15.6 בישולים לעונה בשלוש העונות האחרונות, אבל במנצ'סטר יונייטד זה לא יספיק, אם הוא לא יגבה זאת גם בתארים. על פי ההערכות, הוא יקפוץ למים כבר מול הטווסים בשבת וצפוי לפתוח על חשבונו של רשפורד הפצוע.
עכשיו רק נותר לראות כיצד תתפתח העונה של השדים האדומים: הצמד מגווייר את וראן יצליח להזכיר את הימים של ריו פרדיננד ונמניה וידיץ'? פרננדש יתאושש מהיורו המאכזב? סאנצ'ו יבחר במסלול ע"ש הפורטוגלי או בזה של אנחל די מריה? והאם כל זה יספיק מול סוללות הכוכבים של גווארדיולה, טוכל וקלופ. את התשובות נקבל בקרוב.
