עודד קטש: "תחושה של קסם"
מאמן העתודה גאה בנבחרת, אותה הוביל לסגנות אליפות אירופה עד גיל 20: "השחקנים היו מחויבים למשימה, היה מרגש לראות את הטוהר האמיתי והראשוני"
תחשבו על זה רגע – מתי בפעם האחרונה ראיתם את עודד קטש מחייך? כשחקן, הסצנה אולי הכי זכורה שלו היא אחרי שלקח ממכבי תל אביב את גביע אירופה עם פנאתינייקוס. אז הוא התראיין בפנים מיוסרות ואמר: "זה היום הכי שמח, אבל גם הכי עצוב בקריירה שלי".
כמאמן, למרות הצלחה גדולה בין השאר בגלבוע/גליל, אותה הוביל לזכייה באליפות ב־2010, הוא תמיד נראה על הקווים עצבני, מאוכזב, כאילו נקלע לסיטואציה בטעות. במהלך אליפות אירופה עד גיל 20 ביוון הכל היה שונה. קטש נראה לפתע באור אחר לגמרי. מחויך, מאושר, מרגיש שייך וחדור מטרה להצליח במשימה.
שלשום (א'), רגעים ספורים אחרי ההפסד 65:56 ליוון, שהותיר את ישראל עם מדליית הכסף, קטש פתח את הלב: "היה מדהים להיות חלק מהדבר הזה, הרגשה מטורפת. זו פעם ראשונה שלי בנבחרות צעירות, אף פעם לא אימנתי כל כך הרבה שחקנים צעירים ביחד, וזה מיוחד מאוד עבורי".
איפה אתה מדרג את מדליית הכסף הזו מבחינת ההישגים בקריירה שלך?
"אני פחות עוסק בדירוגים, אבל בהחלט קיימת פה מבחינתי תחושת גאווה מיוחדת שאני מאמן את נבחרת ישראל. במיוחד שזה כל כך טהור עבורם בגיל הזה. השחקנים היו מחויבים למשימה, ממש רגע לפני הפריצה שלהם בקריירה. זה מרגש לראות את הטוהר הזה, זה פשוט היה אמיתי, ראשוני, חוויה מדהימה".
תרצה להמשיך בתפקיד?
"אשקר אם אגיד שלא נהניתי. אני מקווה שפיני גרשון לא יפטר אותי אחרי ההפסד בגמר. הייתה תחושה של קסם בחודש וחצי האחרונים. לגבי השאלה, ימים יגידו".
משהו מוזר קרה לקטש. הדעה הרווחת לגביו היא שלקבוצות לוקח המון זמן להתרגל לשיטת המשחק שלו. המאמן עצמו אמר לא פעם שהוא מודע לכך, אבל בסוף השחקנים שלו מגיעים מוכנים לרגעי ההכרעה של העונה בזמן ששאר הקבוצות יחסית שבעות. בנבחרת העתודה קרה ההיפך. קטש הגיע לאימונים בשלב מאוחר יחסית בעקבות העבודה שלו בהפועל אילת, כמה חודשים טובים אחרי שתמיר בלאט וחבריו כבר החלו להתאמן עם העוזרים, נתי כהן ועדי עמוס. למרות זאת, בפרק זמן קצר מאוד, השחקנים הבינו את שיטת המשחק שלו ונראו מצוין לאורך כל האליפות. "יש הרבה שכל ובגרות בנבחרת הזו, וכשאתה משלב את שניהם ביחד קל מאוד להידבק לשיטה שלי. השחקנים הגיבו במהירות לשינויים, ובאמת התהליכים קרו מהר יותר ממה שקורה בדרך כלל בקבוצות שלי".
המטרה הראשונית של הנבחרת הייתה לשרוד בדרג הראשון, אבל אחרי שהשיגה זאת עם ההעפלה לרבע הגמר נפתח התיאבון. קטש מודה כעת שהתסריט שהנבחרת תגיע לגמר נראה לו הזוי לפני כמה חודשים: "ככל שהאימונים התקדמו קיבלתי יותר ביטחון. השחקנים הפתיעו אותי ואת הצוות והרגשנו שיש כאן משהו מיוחד. אשקר אם אגיד שציפינו להגיע עד לגמר בלי הפסד, בטח עם ההגרלה שקיבלנו. ממשחק למשחק צברנו מומנטום. אני מאוד גאה על ההישג, זה יוצא דופן".
הגמר מול יוון התנהל בצורה שונה לחלוטין מכל האליפות. אם בדרך כלל ישראל הייתה רגילה להוביל לאורך כל המשחק, הפעם מול קהל עוין של 5,000 אוהדים מקומיים זו הייתה אופרה אחרת.
ישראל אמנם פתחה טוב והוליכה 2:14 אחרי שמונה דקות, אבל אחר כך הכל הלך הפוך לקטש ולשחקניו: "נעצרנו בגלל ההגנה החזקה שלהם, כמה כדורים שלנו לא נכנסו, והמומנטום עבר צד. התמודדנו עם זה בהמשך, אבל שני סלים שלהם עם הבאזר די גמרו אותנו מנטלית. לשמחתי נלחמנו עד הסוף. מגיע גם קרדיט למנצחים".
מה לא עבד לכם?
"תוכנית המשחק ההגנתית עבדה. הצלחנו לעשות על הכוכבים שלהם עבודה טובה במשך רוב הדקות. יוון היא נבחרת שלמעט המשחק מולנו פתחה הפרשים דו־ספרתיים כבר ברבע הראשון. אנחנו לא משחקים לבד, יש מאמן בצד השני שעשה את ההתאמות בהגנה ובהתקפה, מה גם שיש לו שחקנים עם אינטליגנציית משחק מאוד גבוהה. אנחנו סחבנו רגליים מרוב עייפות והיינו גם עם עבירות".
"בלאט עשה קפיצת מדרגה"
נבחרת העתודה 2017 הבליטה שחקן אחד – תמיר בלאט. אם עד לאמצע יולי הוא נחשב עדיין לבן של דייויד, וההתייחסות הראשונה לגביו הייתה לייחוס המשפחתי, אחרי אליפות אירופה בכרתים מדובר בסיפור אחר לגמרי. הרכז בן ה־20 עשה לעצמו שם בכל היבשת. היה מספיק לראות את כל הסגל היווני והצוות המקצועי ניגשים אליו מיד לאחר סיום המשחק, מחבקים אותו ונותנים לו מילה טובה.
בלאט גם זכה להיכלל בחמישיית המצטיינים של הטורניר, הישג גדול בפני עצמו. אם ישראל הייתה זוכה באליפות, הוא גם היה מקבל את תואר ה־MVP. כשהכרוז קרא בשמו על ההישג האישי, קשה היה לפספס את מחיאות הכפיים הסוערות מהקהל המקומי, שיודע להעריך יכולת כדורסל משובחת. הוא הפך לראשון אי־פעם שמסיים את אליפות אירופה עד גיל 20 עם ממוצע דו־ספרתי של אסיסטים (10.1), אליהם הוסיף גם 16 נקודות במשחק.
השידוך בלאט־קטש הולך כבר כמה שנים לאחור, כאשר המאמן הדריך את קפטן העתודה במסגרת מיזם "שחקן אמיתי" בראשו הוא עומד ומטרתו לקדם ולטפח שחקנים צעירים. ההבנה ביניהם על הפרקט נראתה לפעמים עיוורת.
קטש יודע בדיוק מה בלאט מסוגל לעשות, והשחקן מצידו מבין את הראייה המקצועית של המאמן. "תמיר גילה המון מנהיגות, זה מעבר למה שכולם ראו על המגרש. הוא עשה קפיצת מדרגה אדירה בטורניר הזה", טוען המאמן.
אבל קטש לא יכול לפרגן רק לבלאט: "זה לא רק תמיר. יובל זוסמן עשה אליפות מדהימה, רועי הובר ונתנאל ארצי נתנו תצוגה יפה וגם דניאל קופרברג. שוכחים את הספסל של הנבחרת, אבל יש כאן כמה צעירים שתשמעו עליהם הרבה בעונה הבאה".
"לא חשבתי על אילת"
קטש לא אוהב לדבר על זה, כי הפצע עדיין לא הגליד, אבל הדרך בה הפועל אילת נפרדה ממנו פגעה בו. בין הצדדים הייתה מחלוקת מקצועית וניהולית, והם לא הצליחו להגיע לעמק השווה.
קטש, מבחינתו, שומר על פאסון: "הסיפור עם הפועל אילת לא השפיע עליי יותר מדי ובטח שלא נתתי לשחקנים לראות את זה. הכיוון היה פחות או יותר ידוע לי עוד לפני שטסנו. למזלי היה לי כל כך כיף בנבחרת, שלא היה לי זמן או רצון לחשוב על זה".
למרות ההישג הגדול עם העתודה, קטש יפתח את עונת 2017/18 בבית, ללא קבוצה: "תמיד מוזר לא לאמן, אבל אולי אלך לבקר חברים טובים, קצת אוברדוביץ', קצת דייויד בלאט, אם הם יקבלו אותי. אני רוצה להסתכל וללמוד, לקבל השראה".
לפנייה לכתב/ת 
