כולם מעשנים, אז מה? / טור
"תפיסתם" של ריצ'רד האוול וטיישון תומאס לא הרעידה את עולמי. תתפלאו, גם הכדורסלנים הישראלים מעשנים קנאביס. צריך בכלל להאשים את מינהלת הליגה, שאמרה לשחקנים שהליגה הסתיימה. הרי בפגרה מותר להם לעשות מה שהם רוצים
תנו לי לחסוך לכם את העבודה הקשה, אנשי מינהלת הליגה היקרה וחברי הוועדה למניעת סימום בספורט: שחקני כדורסל בישראל, ולא רק הם, מעשנים קנאביס. ואפילו לא רק הזרים. אני יודע, כי ראיתי.
עוד לפני שניגע בסוגייה העקרונית, יש עניין אחד קטן: מינהלת הליגה והקבוצות הודיעו לשחקנים שהעונה הסתיימה. ומרגע שהעונה הסתיימה, לשחקנים מותר לעשות מה שהם רוצים, וזה כולל עישון קנאביס. זה אולי הופך אותם לקצת פחות ספורטאים – העישון מזיק לבריאות! – וכנראה גם לדוגמה פחות טובה לנוער, אבל זה מותר.
יש לי תחושה שריצ'רד האוול וטיישון תומאס לא יהיו האחרונים שייתפסו, פשוט משום שהם לא היחידים שהכניסו לגופם קנאביס אחרי שהבינו שהעונה הסתיימה. לא לשווא הזהיר שחקן הפועל ירושלים טרנס קינזי, עם סיום השביתה, מפני העתיד לבוא, וקרא לבטל את בדיקות הסמים עד סיום העונה. "ברגע שהליגה נגמרה, אתה חופשי", הוא כתב, בצדק.
אם כבר, בואו נדבר על העניין העקרוני: גם האוול וגם תומאס יושעו אולי מהליגה הישראלית השמרנית, אבל יוכלו להמשיך לשחק בליגות אחרות, שם כבר למדו להבדיל בין סמים ממריצים למיניהם לבין קנאביס. רק העניין הזה הופך את הסוגייה למטופשת במיוחד, משום שלא השחקנים נענשים אלא הקבוצות.
ואם יורשה לי, נלך צעד אחד קדימה: כל עוד לא הוכח שקנאביס משפר ביצועים ספורטיביים – ניסיתי, הוא לא – אין שום סיבה להשעות ספורטאים שהשתמשו בו. יותר מזה, אין גם שום סיבה לבדוק האם שחקן זה או אחר השתמש בקנאביס. אם תרצו, הפיתרון האולטימטיבי הוא השיטה האמריקנית: אל תשאלו, לא נספר.