מסיר כתמים: אבידור לא מוותר על הקריירה
בגיל 30, החלוץ של בני סכנין מרגיש שהוא סוף סוף מצליח לשים את התקופה הקשה מאחוריו. על המשבר שאחרי מות אביו ("הכדורגל פחות עניין אותי, הכל עבר לידי"), על הפרק במכבי נתניה ("מעדיף לשכוח") ועל סטיגמת המחמיצן ("לפעמים בצדק, צריך לנסות למזער אותה"). ראיון
בינואר 2016, היה יובל אבידור בנקודת שבר. הקריירה הייתה בדעיכה והוא היה בדרך החוצה ממכבי נתניה אחרי שלא מצא את הרשת אפילו פעם אחת. שנה חלפה וסוף סוף אבידור מרגיש שהוא בכיוון הנכון, הכל בזכות טלפון אחד מיוסי אבוקסיס.
"כשיוסי התקשר אליי, הוא אמר שהוא מתבסס על מהירות ושהוא חושב שאני יכול לתרום לבני סכנין", מספר אבידור בראיון ל-ynet ספורט. "הוא לא הבטיח לי מקום ב-11 אבל אמר שתמיד כששיחקתי נגדו, המהירות שלי הפחידה אותו. הסכמתי מיד כי ראיתי בזה הזדמנות להציל את הקריירה שלי בליגת העל. ידעתי שאם לא אחתום, זאת שירת הברבור שלי בליגת העל".
אבידור נמלט מהקריסה המוחלטת של מכבי נתניה. המערכת המתרסקת שהייתה בדרך לירידת ליגה, הקשתה על החלוץ לחזור לעצמו ולשים מאחור את המשבר האישי שעבר עם מות אביו דני, שהיה גם המנטור שלו, ממחלת הסרטן לפני ארבע שנים וחצי.
"אבא נפטר אחרי עונת השיא שלי (13 ו-7 בישולים) בהפועל חיפה. ברמה האישית זאת הייתה אחת השנים הקשות בחיי", משחזר אבידור: "בתקופה של הטיפולים, הכדורגל היה המקום שאליו ברחתי, שם מצאתי נחמה ושקט. בסוף אותה עונה, ב-14 ביוני הוא נפטר. נכנסתי למשבר של כמעט שנתיים. הייתי אפאתי, הכדורגל ושאר הדברים מסביב פחות עניינו אותי. היה לי קשה. לא היו לי רגעי שמחה והכל פשוט עבר לידי".
אבידור ממשיך: "כלפי חוץ, הראיתי שהכל בסדר אבל לא כך היה. לקח לי הרבה זמן להתגבר ולהבין שאני צריך לנצל את הכדורגל שייקח אותי למקום טוב יותר. בעזרת המשפחה והחברים סביבי חזרתי אחרי הרבה זמן ליהנות מכדורגל. אחרי כל שער שאני כובש, אני מנשק את השם של אבא שחרוט לי על היד. אני מסתכל לשמיים ואני מקווה שאם הוא רואה, הוא שמח וגאה".
"בני סכנין זה מועדון מסודר"
את התקופה בנתניה, מעדיף אבידור לשכוח. ההחמצות הרבות והמצמררות רדפו אותו והוא עזב בלי שער אחד: "כל העונה ההיא הייתה עגומה מבחינתי. התחלתי בעכו ועזבתי. נשארתי חודש בלי קבוצה, התאמנתי בהפועל חיפה שלא החתימה אותי, ואז הגעתי לנתניה. השערים לא הגיעו ובגדול אני מעדיף לשכוח את התקופה הזאת. בהחלט אפשר להגיד שזאת נקודת כתם לקריירה שלי".
לא חששת להגיע לסכנין?
"לא, כל השחקנים היהודים ששיחקו שם בעבר אמרו שזה מקום מצוין. גם שלומי דורה המליץ לי להגיע. זה קרוב לבית שלי בצפון והכי חשוב שזה בליגת העל".
הקהל של סכנין מירר לרן קדוש את החיים והעדיף את מחמוד קנדיל. איך היחס כלפיך?
"אני מרגיש פה מצוין. האוהדים מכבדים את העבודה שלי על המגרש והחיבור שלי איתם מצוין. כשיש שערים והקבוצה במצב טוב, אז מפרגנים ומריעים. הלוואי שזה ימשיך ככה".
מה שונה במועדון הזה מיתר הקבוצות ששיחקת בהן?
"זה מועדון מסודר. מהיום שיוסי (אבוקסיס) הגיע, הוא הצליח ליצור שקט תעשייתי. גם אבו יונס (יו"ר) וחאלד דוכי (מנכ"ל) יודעים איך לנהל המועדון. התנאים מצוינים ותומכים. יש פה חדר הלבשה נטול אגו וכל אחד מבין את התפקיד שלו. כולם מנהיגים פה, כולל מי שלא משחק וזה מה שמייחד אותנו. זה מודל שמועדונים אחרים צריכים לאמץ".
המצב הביטחוני המתוח בארץ מורגש?
"בחדר ההלבשה שלנו יש שחקנים יהודים, מוסלמים ונוצרים. לפעמים יש נושאים פוליטיים שעולים אבל גם אם נוצר דיון, הוא תמיד נעשה בצורה יפה ועניינית. באופן כללי הפוליטקה פחות נכנסת לשיחות בחדר ההלבשה ולא מורגשת מתיחות".
למשל אחרי פיגוע הדריסה בירושלים, באיזו תחושה אתה מגיע לאימון?
"היו גם פיגועים בטורקיה ובמקסיקו. אני מסתכל על הדברים בעין מאוד עניינית. אנשים שבאים לפגוע, אין להם מקום בעולם הזה. כשאני מגיע לסכנין, אני מרגיש מאוד בטוח. אין איזה בעיה ביטחונית שאני מרגיש כשיש פיגוע. אני מגיע ומסתכל נטו על העבודה שלי - ספורט".
בשבוע הבא תפגשו את בית"ר ירושלים בגביע המדינה (ד', 20:55). מה צריך לעשות כדי שהמשחק יעבור בשלום?
"אנשים צריכם לדעת להבדיל. אנחנו מתעסקים בספורט, שהוא צריך לגרום להנאה, לתת שואו, גם לקהל וגם למי שמחוץ ליציעים. הלוואי ויהיה אפשר לגרום לאנשים לעשות את השינוי בראש, שיבינו שעכשיו, למשך שעה וחצי, מתעסקים בספורט וכל אחד בא לעודד את הקבוצה שלו. הלוואי ואפשר היה לעשות את זה אבל, כנראה ולצערי, לא נצליח לשנות את זה כ"כ מהר. פה צריך כוחות אבטחה בשביל לשמור על שני הקהלים".
אתה לא חושש שאם תכבוש מול בית"ר, האוהדים שם "יסמנו" אותך?
"אני שם את הפוליטיקה בצד כשאני עולה על המגרש. אני ספורטאי ומבחינתי הדבר היחיד שאני רואה כביכול כ"אויב", זה את השחקן שנמצא מולי. אני לא מסתכל איזה חולצה הוא לובש או איזה סמל יש לו. אני רוצה לנצח, גם אם זאת תהיה אמא שלי ממול. אם אכבוש מול בית"ר, אחגוג עם החברים שלי מהקבוצה ואם לא, ארצה בכל מקרה לנצח".
"קשה לשנות את הסטיגמה"
במחזור האחרון, אבידור התפוצץ עם שלושער מול עירוני ק"ש (2:5). "זה היה רגע מאוד שמח בקריירה שלי. זה בא אחרי תקופה של עבודה קשה להיות חד ולהבקיע. אני עובד שעות נוספות אחרי האימונים עם אורי גוטמן ואני שמח שזה התפרץ במשחק הזה. לא הייתי יכול לעשות את זה בלי תמיכה מהשחקנים שלידי והלוואי ואמשיך ככה".
אולי עכשיו סטיגמת המחמיצן שדבקה בך תוסר?
"סטיגמה זה דבר שקשה מאוד לשנות. הלוואי שאני אצליח. אני צריך לנסות ולמזער אותה כמה שיותר. זה משהו שמלווה אותי כל הדרך וזה בסדר. אני מודע לזה שחושבים שאני מחמיצן, לפעמים גם בצדק. החוכמה היא להתעלות ובכל משחק לנסות להוכיח שאני לא כזה".
אם בני סכנין לא תהיה בפלייאוף העליון, זה ייחשב לכישלון?
"כרגע המטרה היא להידבק לחלק העליון של הטבלה. אם
נהיה קרובים לקראת סוף הסיבוב השני, אז נסמן את הפלייאוף העליון כמטרה. אנחנו מסתכלים על כל משחק לגופו במטרה לצבור כמה שיותר נקודות".
ביום ראשון אתם מול מכבי ת"א. איך שומרים על המומנטום?
"אין ספק שמכבי ת"א, מבחינת יכולות, טובה יותר. הם כל שנה מתמודדים על האליפות אבל מצד שני אנחנו מאמינים בעצמינו ונבוא דרוכים כדי לנסות להוציא משהו מהמשחק הזה. יהיה קשה מאוד".
ולסיום, בנימה אישית, מגיע לך גם מזל טוב לקראת אוקטובר.
"נכון. אני מתחתן עם אושר שכשמה כן היא. אנחנו עוד מעט ארבע שנים ביחד. היא עוזרת לי מאוד להצליח. כשאתה פוגש מישהי שקוראים לה אושר, זה סימן לבאות. אני מאמין שיהיה לנו המון שמחה וכיף".