מדינת ישראל נגד קני סייף / המשקיף

מי שקרא בימים האחרונים את הדיווחים הנוגעים לקני סייף, עלול היה לחשוב שמדובר בעוכר ישראל שגויס על ידי דאעש, או לפחות בבוגד מסדר הגודל של מרדכי ואנונו. לא בכדורגלן מצוין, שכישרונו ויכולתו חמקו מעיניהם של מאמנים חסרי הבנה בקבוצות ובנבחרת ישראל.

סייף התראיין ב־ESPN ואמר: "אם נדבר בכנות, אני מקווה לקבל זימון לנבחרת ארצות־הברית. היא גדולה יותר מנבחרת ישראל ומעפילה כמעט לכל מונדיאל. השתתפות בגביע העולם היא חלומו של כל שחקן, וזה המקום שבו אני רוצה לשחק, אז כרגע אני רק ממתין". כמה פשוט, ענייני והגיוני.

לאורך השנים התעלמו ממנו למרות היכולת שהציג. קני סייף(צילום: רויטרס)

לא עבור "גורמים" בנבחרת שקרעו לו את הצורה, והנה כמה דוגמאות: "אם סייף כל כך רוצה לשחק בנבחרת ארה"ב, אולי כדאי שיהגר לשם... לא מקובל ששחקן יתבטא בצורה הזאת... סייף חצוף... זה לא מכובד ולא במקום... זכות גדולה לשחק בנבחרת ישראל”.

אלו הם רק חלק מהציטוטים, שחלקם הובאו מפי "גורם בנבחרת" ואחרים בגרסת "אמרו בנבחרת". כלומר לא מדובר במבקר אחד בלבד, אלא במספר גורמים שפירסמו תגובה נזעמת קולקטיבית, בשם האתוס הלאומי.

בינתיים קולו לא נשמע. אלישע לוי(צילום: ראובן שוורץ)

מי אלה אותם ציונים נחרצים ואלמוניים שדיברו בשם רשויות הנבחרת אך מעדיפים להישאר בעילום שם, לא ברור, אבל העובדה היא שדבריהם הנוקבים צוטטו כמעט בכל עיתון ואתר. ברור, מדובר בסוגיה לאומית עקרונית שעניינה נאמנות למדינה, ודווקא במועד שבו כולנו רגילים וחייבים להתאחד: רגע לפני שטובי בנינו יוצאים למשימה גורלית מחוץ לגבולות המדינה. בחיחון.

אז מי הם באמת אותם "גורמים בנבחרת"? המפקד העליון בכבודו ובעצמו? שני סגניו? מאמן הכושר? הרופא? המעסה? אנשי המשק? את התשובה בוודאי לא נדע, כל עוד אלישע לוי לא יוצא בהודעה לתקשורת ומצהיר: את הנבחרת הזאת אי־אפשר לפרק לגורמים (לפחות מחוץ למגרש), הדברים אינם על דעתי ושאף אחד לא יפזר גילויי דעת בשמי. בינתיים אלישע לוי שותק, והציטוטים האנונימיים רק מוכיחים עד כמה סייף צודק. יש לנו נבחרת קטנה ושכונתית.

נבחרת ארה"ב. הרבה יותר מרשימה מישראל(צילום: AP)

ועכשיו לעניין הזימון עצמו. הקשר אמנם מיהר לפרסם הבהרה שדבריו הוצאו מהקשרם, ושהוא בסך הכל אמר ששתי האופציות פתוחות, אבל אין שום סיבה שירגיש צורך להתנצל בפני

מישהו. ההפך הוא הנכון. יש פה כמה וכמה אנשים שצריכים לבקש ממנו סליחה. ראשית, סייף הוא יליד פלורידה, ואם יש לו אפשרות לבחור בין נבחרת שלא ממש נספרת בטורנירים חשובים לנבחרת טובה ממנה בהרבה שמשתתפת קבוע במונדיאלים, למה שייצא פראייר?

שנית, למרות יכולתו המוכחת לאורך השנים, בכדורגל הישראלי סייף מעולם לא קיבל את הקרדיט הראוי. בבני־סכנין, בהפועל חיפה ובקריית־שמונה לא זיהו את הפוטנציאל, וגם ברמה"ש, שם הצטיין וכבש (זכור במיוחד שער הניצחון מול בית"ר ירושלים בטדי), לא התייחסו אליו כאל כוכב. בנבחרת, אלי גוטמן דילג עליו וגם אלישע לוי לא גילה התעניינות יתר, למרות שהרשים במדי גנט בבלגיה ובליגה האירופית.

אז מה? מבחינת ה"גורמים בנבחרת", סייף צריך להתראיין עכשיו ב-ESPN ולהגיד להם שעם כל הכבוד לנבחרת ארה"ב, חלומו הגדול הוא לייצג את מדינת הכדורגל הנחשלת שאף פעם לא ספרה אותו. ונניח שהיה אומר שהוא מעדיף את ישראל, נראה לכם שמישהו בארה"ב היה תוקף אותו על חוסר נאמנות למולדת? לא, אפילו לא דונלד טראמפ. הרכושנות הזו אופיינית לפרובינציות. רק בהן "גורמים בנבחרת" מתבטאים ומלכלכים בשם המאמן הלאומי כמו טוקבקיסטים עלומי שם.

מצד שני, סייף יכול לקחת דוגמה משחקני נבחרת הבייסבול(צילום: AP)

מצד שני, קני סייף יכול לקחת דוגמה מפטריוטים דגולים כמו קודי דקר, טיי קלי וחבריהם, שנולדו באמריקה אבל מתים לשחק בנבחרת הבייסבול של ישראל.

מורשת הקרב של קלינגר

הרביעייה שספגה אמש הפועל חיפה בביתה מהפועל אשקלון החזירה אותי שלוש שנים אחורה, ל־3 במאי 2014.

זה היה המחזור הלפני אחרון. מ.ס אשדוד, שהייתה אז במקום השני בפלייאוף התחתון והבטיחה את מקומה בליגה, אירחה את מכבי פ"ת שבמקום האחרון. התבטלות מביכה של המארחת הובילה לתבוסה 5:0, שגם השאירה בסופו של דבר את פ"ת בליגה, על חשבון בני־יהודה. את אשדוד אימן אז ניר קלינגר. שנה אחר כך הגיע הצדק הפואטי, כשהקבוצה ומאמנה ירדו בעצמם ללאומית.

מה לו ולכשלונות? הוא רק מנג'ר. קלינגר(צילום: ראובן שוורץ)

אתמול, הפועל חיפה מהמקום השני בפלייאוף התחתון אירחה את הקבוצה שבפתיחת המשחק הייתה סוגרת הטבלה. אז נכון, אוהדים של חיפה האדומה יאמרו לכם שקבוצתם עדיין בסכנת ירידה מוחשית, מה שממש לא משנה את האנמיות והרפיסות שהציגה מול יריבה דלת תקציב ועמוסת בעיות.

אבל מה לזה וקלינגר? הוא בכלל מנג'ר. בהכל אשם המאמן דני גולן.